צפו: שליחות יצירתית במיוחד בפלאפל בנס ציונה
(צילום: נדב אבס, שחר גולדשטיין)
שלושה שבועות ויומיים עברו מתחילת הסגר השני, משלוחי האוכל מותרים על פי ההנחיות וטייק אוויי עדיין אסור, אבל יש כאלה שלא מוכנים לוותר ומוצאים דרכים שונות ויצירתיות לעקוף את ההנחיה: רק לפני שבוע קיבלה חומוסיית חליל המיתולוגית מרמלה דו"ח על סך 5,000 שקלים וצו סגירה לשבוע בגין מכירה בטייק אוויי - או במשלוח לטווח קצר, תלוי את מי שואלים; ועכשיו בעלי דוכן פלאפל בנס ציונה הצליחו להמציא רעיון שעולה על כל דמיון.
המושבה - פלאפל 4 טעמים המושבה - פלאפל 4 טעמים
כך מזמינים פלאפל בנס ציונה
(צילום: מתוך פייסבוק)
"עשינו את זה כי אנחנו צריכים לשרוד ואין לנו ברירה, אנחנו הולכים לפי המתווה", אמר הבוקר לאולפן ynet אבי ארביב, בעל פלאפל 4 הטעמים בנס ציונה שהחליט, על אף האיסור למכור טייק אווי, להישאר פתוח ולעשות משלוחים לטווח קצר. כפי שאפשר לראות בסרטון בראש הכתבה, ארביב הציב מיקרופון במרחק של כשבעה מטרים מהדוכן שלו, וכך מקבל הזמנות מלקוחות - שאינם מתקרבים למקום, וגם מוציא את המשלוח עד אליהם. "הכל התחיל כשסימנתי על המדרכה מרחק של שבעה מטרים, ואז לחבר שלי היה רעיון שאשים להם מיקרופון, והשאר זה היסטוריה".
אז איך זה בדיוק עובד? "לקוחות באים, מזמינים ואנחנו ממשיכים לעבוד. זה מביא אנשים, הם שומעים אותנו ומבינים שאנחנו עובדים, אז הם מגיעים".
ומה עם הפקחים? "אני עומד בתקנים, הכל מסודר, אנחנו שורדים וזה סבבה".
"איך זה עובד עכשיו? זה בעצם משלוח? מהחנות ועד הקו של המיקרופון? "זה משלוח, בוודאי. הבן אדם מבקש מה שהוא מבקש במיקרופון, אני מכין לו, שם בשקית ויוצא אליו - אני גם השליח, לוקח כסף ומחזיר עודף. ככה אני עושה כמה קילומטרז' ביום".
איך העסק בימי קורונה? "תודה לאל, כמעט הוצאתי את העובדים לחל"ת, וברגע האחרון שמעתי על הרעיון של השליח למרחק קצר, אז אמרתי להם 'אתם לא יוצאים לחופש, תעבדו, מה שנקבל נגיד תודה לאל. גם אם לא יספיק, נסתדר, הכל בסדר'. אני עושה את זה גם בשביל לעבוד וגם בשביל שלא נהיה בבית. זה נקרא שמ"ק (שירות משלוחים קרוב). הלוואי שכולם יעשו את זה".
ומה עם העירייה, הרי חסמת שטח לא קטן. מותר לך לחסום אותו? "הם מפרגנים לחלוטין, השטח ענקי, יש עוד יותר מעשרים מטר פה. קיבלתי שבעה מטר והעירייה מפרגנת לי ונותנת לי לעבוד".
ביניים
רק בשבוע שעבר ניסו להסביר מסעדנים על מה כל המלחמה, והצהירו: אנחנו לא יכולים לשרוד בלי טייק אוויי. דני פאר, הבעלים של פלאפל פרישמן בתל אביב, הסביר: "אף אחד לא יכול לחיות רק ממשלוחים של וולט או של תן ביס. אם לא היו משלוחים לספסל אז הייתי סוגר". פאר הציב שלט בסמוך לדוכן ובו כתב: "אתם צועקים, אנחנו מביאים", והשיטה דומה בכל המקרים - הלקוח עומד במרחק של שבעה מטרים מבית העסק - על המדרכה או במכונית - צועק או מקליד את ההזמנה שלו, והעובד ניגש עד אליו ומגיש לו את ההזמנה.
שמק סביח פרישמןשמק סביח פרישמן
השמ"ק של סביח פרישמן
(צילום: תיקי גולן)
"אנחנו לוקחים הזמנה ומביאים לספסל", הסביר פאר, "זה הדבר הכי דבילי שיכול להיות. אנחנו גם ככה לא נותנים לאנשים לקחת לבד חמוצים, אז מה ההבדל? צריכים לאשר טייק אוויי למסעדנים בשביל שלא נהיה בלחץ שאולי נקבל דו"ח, אחרת זו ממש התעללות בכל מי שמתעסק באוכל. יש הבדל תהומי בהכנסות בין רק משלוחים או גם משלוחים וגם טייק אוויי".
מה ההבדל? "מי שאין לו מערך משלוחים משלו והוא משתמש בשירות של וולט או עם תן ביס, אז אין לו שום רווח מזה ולא שווה לו בכלל לפתוח. אם אני משלם 22-25 אחוזים מכל בון לוולט - לא נשאר לי מזה כלום, כי אם המנה עולה 25 שקלים ויורדת ל-18 שקלים אחרי החלק של וולט, זה לא שווה כי יש לי הוצאות והקופות ירדו כי התיירות נעלמה. ככה אי אפשר לשלם שכר דירה ותשלום לעובדים. היום 80 אחוז מהמשלוחים זה רק וולט ותן ביס, ואף אחד לא יכול לחיות רק ממשלוחים כאלה, חייבים גם טייק אוויי".
ומה אומרת התקנה? התקנה אומרת כי אין הכרח לשלוח את השליחות למקום המגורים של המזמין. מותר להוציא אוכל לקצה הרחוב או מחוץ למסעדה.