כולנו היינו שם: מצאנו בתפריט מנה שנשמעת מצוין, רק שיש בה מרכיב אחד שאנחנו לא סובלים. אז אנחנו מבקשים מהמלצר: "אפשר בלי כוסברה?", או "אפשר בבקשה לשים את הרוטב בצד?" - בקשה קטנה, לכאורה. אלא שיש מטבחים שבהם השאלה הזאת כבר אינה מתקבלת כמובנת מאליה. היא מכעיסה ומעוררת את זעמם. אז כמה רחוק יכול לקוח ללכת כדי להתאים מנה לטעמו, ומתי השינוי הופך את המנה למשהו שהשף כלל לא התכוון להגיש?
במסעדת Taan, שנפתחה בספטמבר בשיקגו, הרגע המכונן הגיע כשסועד הזמין מולים בקארי ירוק – וביקש להוציא את המולים. עבור צ'ניטה צ'איאלוק, בעלת המקום, זו הייתה המחשה לבעיה רחבה יותר: לקוחות שביקשו להסיר רכיבים מרכזיים ולהחליף אותם באחרים.
"זה הרגיש כאילו אנחנו צ'יפוטלה", סיפרה לאתר האוכל האמריקני, Eater, והתכוונה לרשת שמאפשרת ללקוחות להרכיב לעצמם את הארוחה. בעקבות הבקשות החליטו במסעדת Taan להציב גבולות: לא כל מרכיב ניתן להסרה. רוטב דגים ומחית שרימפס, למשל, הם חלק מהטעמים שעליהם בנוי המטבח התאילנדי. מי שלא אוכל אותם יכול לבחור cמנה אחרת, אבל הוא לא יכול להחליט שהוא מפרק את המתכון ומרכיב אותו מחדש.
השף יונתן בורוביץ': "יש לי סלט ירוק עם מיקס של בערך 8 סוגי עלים. אתה לא יכול לבוא ולהגיד 'אני רוצה את הסלט הזה בלי נענע', 'בלי סלרי' או 'בלי בצל ירוק'. אני לא אתחיל לעמוד ולהוציא עלה-עלה מתוך מיקס מוכן מראש"
כמובן שמצד הלקוח, הסיפור נראה אחרת לגמרי. אם מנה עולה עשרות דולרים, מדוע עלינו לאכול בה משהו שאנחנו לא אוהבים? האם סירוב להוציא בצל הוא הקפדה על סטנדרט קולינרי, או פשוט חוסר רצון לתת שירות מנומס וסביר?
לפי נתונים שפרסמה חברת מחקר המסעדנות Datassential, שבעה מכל עשרה צרכנים בארה"ב משנים בדרך כלשהי את הזמנתם במסעדה, ו-69% מייחסים חשיבות רבה לאפשרות להתאים את המנות להעדפותיהם. בקרב בני דור Z, רק 20% מזמינים מנות בדיוק כפי שהן מופיעות בתפריט.
לא מדובר בהכרח בבקשות חריגות. לפעמים זו בסך הכול העדפה לרוטב בצד או להחלפת תוספת. אבל הנתונים ממחישים עד כמה התאמה אישית הפכה לחלק מחוויית האכילה. מה שנתפס בעיני הסועד כשירות בסיסי, עשוי להיראות בעיני הטבח כהתערבות במתכון שעליו עבד.
סלט קיסר בלי חסה, כריך מטוגן בלי טיגון
לפעמים גם השפים מתקשים להאמין למה שמבקשים מהם. כך קרה למארק בוכר, מבעלי רשת המסעדות Medium Rare, שנתקל במשפחה שהביאה ממרח מרשמלו וביקשה להוסיף אותו לכל מה שילדיה אכלו – כולל סטייק, צ'יפס וסלט. במקרה שלו, המטבח דווקא הסכים.
השף אדם פליט סיפר על לקוח שהזמין טרטר בקר, אבל ביקש שיהיה עשוי היטב, אף שמדובר במנה שמוגשת מבשר נא. סועד אחר רצה סטייק שחציו נא וחציו עשוי היטב, אבל התעקש שלא יחתכו אותו לשני חלקים. לבסוף הוא בחר מנה אחרת.
היו גם סלט קיסר בלי חסה, בקשה לצלחת עם שבע יחידות צ'יפס בדיוק וכריך פטריות מטוגנות שהלקוח דרש להכין ללא טיגון. במקרה האחרון נאלצה השפית היילי דורן להכין את המרכיבים בתנור, והזמנה שאמורה הייתה להסתיים בתוך דקות, נמשכה כחצי שעה.
הלקוח, לדבריה, גם הסביר לה עד כמה אוכל מטוגן אינו בריא. המקרים האלה אולי קיצוניים, אבל הם ממחישים כמה עבודה עלולה להסתתר מאחורי המילים "רק שינוי קטן", ואיך בקשה אחת עלולה לעכב מטבח שלם.
במסעדת Lom Wong בפיניקס, המתמחה באוכל תאילנדי, הסירוב לשינויים הוא גם עניין תרבותי. בעלי המקום מספרים כי לאחר שהמסעדה זכתה להכרה מקצועית, הגיעו לקוחות שציפו לחוויית מסעדת יוקרה מערבית, כולל אפשרות להתאים את המנות לטעמם.
אולם מבחינתם, דג שמוגש בשלמותו או נתח בשר עם סחוס הם לא טעויות שצריך לתקן, אלה חלק מהמסורת הקולינרית. המסעדה מוכנה לגלות גמישות כשאפשר, למשל להגיש שרימפס לצד סלט מנגו, אך לא להסיר את המרכיבים שמגדירים את המנה.
יש גם מקומות נוקשים יותר: מסעדת Gwen בוויילס מבהירה באתר שלה כי אינה מאפשרת שינויים בתפריט הטעימות, הכולל 18 מנות ומיועד לשמונה סועדים בלבד. המסעדה אף מציינת שהחוויה אינה מתאימה לאנשים עם אלרגיות, אי-סבילות למזון או הסתייגות ממרכיבים מסוימים.
הנחה למי שלא יבקש שינויים
עד כמה בקשות מיוחדות מכבידות על המטבח? השף פטריק אוקונל, ממסעדת היוקרה The Inn at Little Washington בווירג'יניה, סיפר בריאיון לאתר Resy כי הוא שוקל להציע הנחה של 15% לסועדים שיזמינו את התפריט בדיוק כפי שתוכנן. לדבריו, באחד מערבי השבת נדרש הצוות להתמודד עם 65 בקשות תזונתיות מיוחדות, במסעדה שמארחת לכל היותר כמאה איש. לעיתים, הסביר, נדרשים עובד אחד או שניים רק כדי לטפל בכל ההתאמות האישיות.
אבל לא כולם מצדדים בסירוב. השף מייקל קלהאן ממלון Lyrath Estate באירלנד סיפר ל-The Irish Times שהוא משתדל להיענות גם לבקשות שאינן בתפריט. מבחינתו, המטרה היא להאכיל אנשים היטב, לא לחייב אותם לאכול מה שלא מתאים להם.
ומה קורה בישראל? "ביקשת לשנות? לפחות אל תחזיר את המנה"
"הייתה לי מנה של דג מאודה עם סלסה, ומישהי לא רצתה את זה עם סלסה", מספר בשיחה עם ynet השף יונתן בורוביץ', ממסעדת M25 בתל אביב. "אמרתי למלצר: 'אבל אין לזה טעם'. הוא אמר לי: 'ככה היא רוצה את זה'. אז הוצאתי את המנה ככה, ואז היא החזירה לי אותה. זה הכי מעצבן. גם אם אתה משנה את המנה ומסכימים לשנות לך אותה, אז לפחות אל תחזיר אותה".
למרות המקרה המתסכל, בורוביץ' דווקא אינו מתנגד לשינויים במנות. להפך: הוא משתדל להיענות לבקשות של הסועדים, גם כשהן מנוגדות להעדפותיו המקצועיות. מבחינתו, הגבול אינו עובר בפגיעה באגו של השף או ביצירה הקולינרית שלו, אלא במקום שבו הבקשות מתחילות לשבש את עבודת המטבח ולפגוע בשירות לשאר האורחים.
איך אתה מתמודד עם הבקשות האלה ב-M25? מה המדיניות שלך?
"אני כל הזמן מנסה ללכת על קו דק בין בקשות האורחים לבין מה שאנחנו יכולים לעשות. למשל, ההמבורגר אצלי מגיע עם חסה, עגבנייה ואיולי. אתה יכול לבקש אותו רגיל או מפורק, אחרת הטבח שלי עומד מול פתקי ההזמנות וכל הסרוויס הולך לאיבוד.
"הרעיון של ההמבורגר המפורק הוא שאתה יכול לבנות לעצמך את המנה. תשים את האיולי, את החסה, את העגבנייה, מה שאתה רוצה. אבל מבחינת הטבח, בקצב העבודה שלנו, להתחיל לבדוק מה לשים על כל המבורגר ומה לא, ואז מישהו עושה טעות – זה יכול להקריס את כל העבודה מסביב, וגם אורחים אחרים נפגעים מזה".
אז אם אורח מגיע למסעדה ומבקש לשנות מנה, מתי אתה מסכים ומתי אתה מסרב?
"אם זה נראה לי הגיוני, אין לי בעיה. קודם כול, אם יש איזושהי בעיה בריאותית או אלרגיה, ננסה לכוון את האורח למשהו אחר. אם אתה רוצה את השייטל במוח העצם שלי בלי עירית, אני אעשה לך אותו בלי עירית. בסדר גמור, אין לי בעיה. אבל יש דברים שאני לא יכול לעשות.
"למשל, יש לי סלט ירוק עם מיקס של בערך שמונה סוגי עלים. אתה לא יכול לבוא ולהגיד 'אני רוצה את הסלט הזה בלי נענע', 'בלי סלרי' או 'בלי בצל ירוק'. אתה יכול לבקש את הסלט בלי מיקס העלים או לקבל אותו בצד, אבל אני לא אתחיל לעמוד ולהוציא עלה-עלה מתוך תערובת שמוכנה מראש. אני מנסה ללכת הכי הרבה לטובת האורח ועם הכי פחות פגיעה בשיטת העבודה שלנו".
בתור שף, אתה בונה מנה ומשקיע בה מחשבה ויצירתיות. כשלקוח מבקש לשנות אותה, אתה מרגיש שהוא פוגע ביצירה שלך?
"לא. אני לא נעלב מזה, לא לוקח את זה ללב, אני לא חי את העולמות האלה. יש לי פה סטייקים נהדרים שעולים הרבה מאוד כסף, ואם אתה רוצה לקבל אותם וול דאן, אני אעשה לך אותם וול דאן בצורה הטובה ביותר. אני לא מתווכח איתך. אני אעשה את כל המאמצים כדי להוציא את הסטייק לשביעות רצונך. אני לא חי את העולמות האלה של 'זו היצירה שלי ואל תיגעו לי ביצירה', או כל מיני דברים כאלה. ממש לא".
ומה קורה כשאורח מבקש להוסיף משהו שלא כלול במנה?
"יש לי מנה שנקראת אוקלהומה צ'יזבורגר, עם שתי קציצות המבורגר, בצל מקורמל, בצל חי וגבינת צ'דר. ויש לי את ההמבורגר הרגיל, שמגיע בלי גבינה. אז אנשים שואלים למה אני לא שם גבינה גם על ההמבורגר הרגיל. אני אומר: כי זו מנה. אנחנו עדיין מסעדה, אנחנו לא המבורגריה. אם הייתי המבורגריה, הייתי מגיש המבורגר עם רשימה של תוספות ואומר לך לבחור מה אתה רוצה.
"כלומר, מבחינתי אלה שתי מנות שונות. אני גאה בשתי המנות והייתי שמח שלא ישנו אותן. אבל אם מישהו בכל זאת מבקש להוסיף גבינה להמבורגר הרגיל, מדי פעם אני עושה את זה, ואפילו בלי לחייב אותו בתוספת תשלום".
מנגד, יש שפים בתעשייה שמנהיגים גישה קיצונית יותר. כך למשל, בריאיון לכלכליסט בינואר 2022 אמר עומר בן גל, מבעלי מסעדת ברוט בתל אביב: "אנחנו כופרים בדת הזו של 'הלקוח תמיד צודק'". בן גל הסביר שכאשר סועד מבקש להחליף תוספת או להוציא רוטב, הוא עלול לקבל מנה שכבר אינה דומה למה שהמטבח התכוון להגיש.
הוא אף הבהיר כי במסעדתו לא נהגו לקבל בחזרה מנות שהוכנו כראוי רק משום שהלקוח לא התחבר לטעמן. מבחינתו, סועד שמגיע למסעדה צריך להיות מוכן להתנסות במה שהשף יצר, גם אם זה לא בדיוק מה שהוא רגיל לאכול. ברוט, אגב, כבר נסגרה מאז.
וזו לא רק עמדה של שפים. מבדיקת תפריטי משלוחים של מסעדות בישראל עולה כי יש מקומות שמציבים מראש מגבלות ברורות על שינויים במנות. חלקם מבהירים שלא ניתן לבצע שינויים כלל, ואחרים מאפשרים התאמות רק מתוך אפשרויות שנקבעו בתפריט, ולא באמצעות בקשות מיוחדות בהערות להזמנה. מדובר במדיניות משלוחים, שאינה בהכרח זהה לכללי השירות במסעדות עצמן.







