מסעדת עדנה, שהתחילה את דרכה בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת במבנה של קיוסק קטן ברמת השרון, נסגרה לצמיתות.
עדנה הייתה מוסד קולינרי משפחתי עם היסטוריה מפוארת, שהציעה תבשילים ביתיים בחלל נעים באווירה של בית. לפני כארבע שנים עברה מסעדת עדנה ללוקיישן חדש ברמת השרון, ולפני כשבוע החליטו הבעלים לסגור אותה סופית.
את המקום הקימה עדנה נאמן, שעלתה לישראל מאיראן עם בעלה שמעון בשנות ה-40. השניים התמקמו ברמת השרון, ועדנה פתחה קיוסק שבו מכרה גזוז וחביתות. בהמשך היא הכינה שם גם תבשילים ביתיים. לפני כעשור נפטרה עדנה, ושש שנים לאחר מכן נסגרה המסעדה ועברה למיקום חדש.
"רצינו להמשיך את המורשת של עדנה במקום החדש אבל זה מקום קטן ולא קיבלנו רישיון לעסק למרות שעשינו כל מה שצריך", אמר אבי נאמן, הבן של עדנה ובעל המקום, "זה היה מקום מושקע ומדוגם, את כל הכסף שהיה לי השקעתי שם. בסופו של יום לא קיבלנו רישיון ועד היום אני לא יודע למה. אני בנאדם שרוצה טוב לכולם, כל התשוקה שלי הייתה להאכיל אנשים. היו לנו קשיים תפעוליים, כמעט ולא הייתי שם בשנים האחרונות".
נאמן מסביר שסגר את המקום הקודם ועבר מיקום בגלל העירייה, שדרשה לפנות את השטח הציבורי. לדבריו גם ניהל מאבק משפטי בעניין. "מאז שעדנה הישנה נסגרה בעל כורחנו כל החיים שלנו התפרקו. בדיעבד אני אומר - בשביל מה הייתי צריך לעבור מקום? הייתי סוגר וזהו. הסיפור הזה כואב לי מאוד".
ולמה סגרת עכשיו?
"דנה זוגתי לשעבר החליטה שהיא לא רוצה להמשיך לנהל את המקום, נמאס לה מהמסעדנות, היא עבדה כל כך קשה, הייתה מגיעה כל בוקר משעה ארבע. דוגרי, היום אני לא מאחל לאויבים שלי מסעדה, תשאלי איזה מסעדן שאת רוצה ותביני מה זה חיים של מסעדן, זה לא חיים. בסופו של יום החיים חשובים יותר. זה בשבילי משבר ענק. עשינו הכי טוב שיכולנו. מי שאכל אותה זה תושבי רמת השרון וכל הלקוחות שהיו מגיעים מחיפה ומירושלים, זה היה בית להרבה אנשים. אמא שלי הייתה אישה מקסימה ואהובה שתמיד נתנה רק אהבה.
"לא הצלחנו להתאושש מהסגירה של עדנה הראשונה, לא נפשית ולא כלכלית. נגררנו וזה מה שהביא לסוף שלנו. הרגשתי שהייתי חייב להמשיך את המורשת של עדנה אבל זה לא היה מהלך הגיוני. נכנסנו להלוואות וחובות בשביל לקנות ציוד ולשפץ. אני צריך להשלים עם זה ולהמשיך בחיים שלי".
