לא רק השם דומה: השיפודיה יסמין נפתחה לפני ארבעה חודשים בתוך מתחם ההיי-טק והעסקים בבני ברק, למרגלות אחד מבנייני המשרדים הגדולים באזור. על הכביש ממול מוסכים ורשתות לואו קוסט, וכמה דוכני אוכל סתמיים. יסמין מנצחת אותם: מגישים שם בשר על גריל פחמים, ניחוח שאף אדם שחולף ברחוב לא יכול להישאר אליו אדיש.
אבל לא רק הריח מושך את תשומת הלב, גם התור יוצא הדופן בכניסה למקום. הייטקיסטים לצד חיילים לצד עורכי דין. כולם שווים כאן וכולם מחכים בסבלנות. והתור? התור מגיע עד לדלת ובשעת השיא גם זולג מחוץ למקום.
הכניסה ליסמין נראית מוכרת לחובבי הקבב והיא קצת מתעתעת. קשה שלא להבחין מיד בדמיון בין יסמין לג'סמינו, אותו דוכן שכבר הפך למיתולוגי מרחוב אלנבי בתל אביב.
הדמיון הרב ניכר כבר בשלב ההזמנה
התפריט מופיע על קיר לבנים והוא קצר וקולע וכתוב באותו האופן בדיוק - קבב, מרגז, פרגית, לב עגל חריף. כל אחד מאלה עולה 44 שקלים בפיתה, קצת פחות מג'סמינו.
המקורית? פיתה של ג'סמינו
(צילום: אנטולי מיכאלו)
הפיתה של יסמין
(צילום: תיקי גולן)
גם כאן מזמינים ומשלמים בקופה ואז מחכים שיקראו בשם שלכם. חוץ ממה שמופיע בתפריט על הקיר יש גם ספיישלים שלא מופיעים שם אבל צריך לדעת את זה מראש, כי אף אחד לא מספר עליהם, בדיוק אותו הפורמט כמו בג'סמינו - מעין תחושה שמחביאים מהלקוחות את התותחים הכבדים כמו שקדי עגל או שיפוד אנטרקוט. אנחנו הזמנו פיתה קבב עם ספיישל שקדי עגל.
כמעט הכל כבר נאמר על התור בג'סמינו, אבל כאן בבני ברק בשעת צוהריים כשכולם רעבים, יסמין מנצחת אותו, ובענק. שעה עגולה חלפה מרגע ההזמנה ועד לביס הראשון. זמן לא סביר בצוהרי יום עבודה כשכולם צריכים לחזור למשרד. ובכל מקרה, שעה זה הרבה מדי זמן לשרוף בהמתנה לפיתה, איך שלא מסתכלים על זה.
התפריט על הקיר. הספיישלים סודיים בהחלט?
(צילום: תיקי גולן)
עורך הדין שעמד בתור איחר לחתימת החוזה ("חשבתי שאני רק יורד לקחת פיתה ועולה בחזרה", כך הוא נשמע משוחח בטלפון אחרי 45 דקות של המתנה), לחיילים נגמרה ההפסקה באמצע וההיטקיסטים כבר היו על קוצים.
החלל מסביב פשוט ומרושל, לא בקטע עיצובי אלא באמת חלל שלא הושקעה בו יותר מדי מחשבה. באלנבי זה עובד טוב, פה זה קצת מוזר להיכנס למקום ענק שבו הקירות עירומים מלבד תמונה אחת של הרבי מלובביץ', שתלויה למעלה ומזכירה שהמקום כשר, בניגוד לג'סמינו שלא.
אחרי שעה הגיעה הפיתה. גם כאן כמו בג'סמינו המינימליזם בא בטוב - טחינה, עמבה, ירקות על הגריל וקצת סלט שבעל המקום קוצץ במקום וזהו.
"יסמין היא הבת שלי. כל החיים עבדתי במסעדות והפסדתי זמן איכות עם הילדה בגלל שעות העבודה המטורפות בתחום, אז אמרתי שאעשה את זה בשבילה, זה היה החלום שלי"
מתחקיר שערכנו מסתבר שירון אלקיים, אחד משלושת בעלי המקום, עבד בעבר בג'סמינו, ובעבר גם היה לו מקום בשוק בעפולה. "כל הדמיון זה ממש במקרה", הוא טוען. "קיבלנו ככה את המקום, הקיר לבנים היה פה, לא העתקנו. והטענה שהקבב עגול? זה קציצה, ככה זה".
ומה בנוגע לשקדי עגל שאתם מחביאים? אותו קונספט.
"מי מחביא? זה ספיישל שנגמר מהר, אי אפשר לכתוב את זה בתפריט ושכל אחד ירצה. ספיישל זה משהו שלא חובה שיהיה. לפעמים יש ספיישל אנטרקוט ועוד דברים, ואפשר לשאול בקופה מה הספיישלים היום".
מסעדת יסמין. יש מי שחיכה לפיתה שלו שעה שלמה
(צילום: תיקי גולן)
אפילו השם דומה.
"יסמין היא הבת שלי. כל החיים עבדתי במסעדות והפסדתי זמן איכות עם הילדה בגלל שעות העבודה המטורפות בתחום, אז אמרתי שאעשה את זה בשבילה, זה היה החלום שלי".
מבחן הפיתה
נו, ואיך הטעם, אתם שואלים? הפיתה רכה ומתמסרת, שקדי העגל היו טובים אבל הקבב - שגם הוא דומה בצורתו לקבב העגול של ג'סמינו - היה יבש ולא עסיסי מספיק בשביל לנצח בתחרות על הטעם.
ממסעדת ג'סמינו נמסר בתגובה: "ירון התחיל לעבוד בג'סמינו כשנה וחצי אחרי שפתחנו, והוא לא ממקימי המקום. בסך הכל הוא עבד אצלנו כארבע שנים וכמה חודשים. הוא איש עבודה ואנחנו מאחלים לו בהצלחה. חשוב לי להגיד שג'סמינו נקראית על שם ג'סמין שהיא המקור למתכון לב העגל שלנו, ומבלי שחשבתי על זה חיברתי לג'סמין גם את שמו של מינו נחום מפקדי בצבא, וכך יצא 'ג'סמינו'".
