רשימת 100 המסעדות הטובות ביותר בניו יורק של ה"ניו יורק טיימס" פורסמה אתמול (יום ד') ואם הציפייה הייתה שאת סצנת הקולינריה הישראלית הרותחת של השנים האחרונות תייצג מסעדת שף מפונפנת מבית אייל שני או מייקל סולומונוב - באה פלאפליה משפחתית אחת קטנה מברוקלין ועקפה את כולן בניגוב.
"פלאפל תנעמי" בבעלות בני הזוג הישראלים גלית ורונן (יוני) תנעמי (44) נבחרה על ידי אחד ממבקרי המסעדות הנחשבים בעולם, פיט וולס, להבטחה הגדולה של 2023, או במילותיו שלו: "הסביח הוא סביח אבל הפלאפל יוצא דופן. הכריות העבות של הפיתה, אפויות לפי הזמנה, אולי אפילו טובות יותר. קשה שלא להתפרע עם הסלטים, הירקות והשום, הכל טרי כאילו שאתה בשוק בתל אביב".
כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם:
למרות הפרסום הנחשק, ביום שאחרי לא נפתחו שמפניות, מקסימום משקה ענבים. "כשהצלמת של העיתון שלחה לי מייל שהיא רוצה לבוא לצלם אצלנו, בכלל לא היה לי זמן לחזור אליה", משחזרת גלית תנעמי. "הייתי כל כך עמוסה בטירוף של העבודה לפני פסח אבל הצלמת לא ויתרה, הרימה טלפון ואמרה לי 'נראה לי שאת לא מבינה' וסיפרה לי שנבחרנו. בכלל לא ידעתי שזה פורסם עד שאתמול בבוקר התחילו להתקשר הלקוחות.
"קיבלתי מבול של בערך 500 טלפונים והודעות, כולם מפרגנים ושמחים בשבילנו ואומרים שהם מוכנים גם לעמוד בתור, ופתאום מספר העוקבים באינסטגרם התפוצץ. אני בכלל הופתעתי שהם החשיבו אותנו למסעדה. אנחנו בסך הכל פלאפליה".
אם השם תנעמי נשמע לכם מוכר, זה כי מדובר במקום שהוא מבית היוצר של "פיתות תנעמי", למרות שהפיתות המוגשות במקום הן בכלל פיתות של מאפיית אנג'ל שמיובאות מהארץ. התמונה הממוסגרת של הרבי משה תנעמי, קרוב משפחתו של רונן תנעמי, מזכירה לכולם שיש כאן חתיכת מורשת.
"המתכון עובר בירושה במשפחה מסבתא של בעלי. היום רק הוא ואני מכירים אותו ורק אני עושה את הפלאפל, כל יום", מספרת גלית. "אני לא מגיעה מעולם האוכל, בארץ בכלל עבדתי בהוט, אבל אני מאמינה בכל דבר שבעלי עושה וכשעברנו לניו יורק החלטתי לזרום איתו".
ניו יורק היא ביתו של רונן תנעמי, שנולד וגדל בעיר עד גיל 20. כשהגיע לביקור שגרתי בישראל הוא פגש את גלית. השניים חיו בארץ במשך 15 שנים עד שרונן הפסיק את עבודתו בנמל. "הוא שכנע אותי לחזור לבית שלו ובגלל שהוא תמיד אהב לאכול וידע איך לעשות פיתות הוא אמר לי שהוא רוצה לפתוח מטבח. אני יודעת עם מי יש לי עסק וגם לא ידעתי כל כך אנגלית אז הסכמתי לעבוד איתו. הוא לימד אותי להכין את הפלאפל וכל השאר היסטוריה".
הפלאפליה פועלת כבר שבע שנים ולדברי בני הזוג המתכון להצלחה כנראה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה. "זה מאוד פשוט. כשנכנסים לפלאפליה שלנו, במיוחד ישראלים או יהודים, הם מיד מרגישים בבית", אומרת תנעמי. "אין מצב שתראה כאן רק עובדים, תמיד אני או יוני או הילדים שלנו נמצאים. כל לקוח שנכנס אנחנו שואלים ישר מה קורה ומה העניינים, יש שירים ישראלים ברקע ואווירה של שוק".
"המקום הוא לא מקום fancy, אלא עם תחושה כמו שאתה נכנס לשוק מחנה יהודה. יש פיתות של אנג'ל שאנחנו מייבאים מהארץ ומחממים כאן, החמוצים חופשי, השיפקות, הזיתים, הכרוב הכבוש, האריסה, העמבה, מיץ ענבים של ג'אמפ - כל הדברים מישראל. אנחנו מכינים הכל על המקום, אין דברים מוכנים מראש, אין דברים מאתמול, הכל נקי, הכי טרי והכי כשר".
תנעמי מספרת שאת ההצלחה הראשונית שלהם הם חייבים לקהילה הישראלית בעיר, לאחר שחברי קבוצת הפייסבוק "הישראלים של ניו יורק" החליטו להיפגש במקום. "הרימו לנו והגיעו לכאן קבוצה של כמעט 600 אנשים והתאהבו. מאז אנחנו על הגל. אנחנו עובדים קשה מאוד ויוני ואני מתפקדים כעובדים מן המניין. אנחנו מגיעים מדי בוקר עם בגדי עבודה, שמים כפפות ושוטפים כלים, ואם אתה עובד קשה אתה מקבל תוצאות. אכפת לנו מכל לקוח. אנחנו מאוד מעורבים בקהילה וגם תורמים המון אוכל לנזקקים".
היד רועדת כשמעלים מחירים
מחירי המנות הם נמוכים יחסית לניו יורק - מנת פלאפל עולה 8 דולר, סביח 9 דולר, צלחת פלאפל 16 דולר ושקשוקה, הכוכבת החדשה בתפריט, תעלה לכם 15 דולר. "בכל פעם כשנאלצים להעלות מחירים היד שלי רועדת", משתפת תנעמי. "אנחנו רוצים להתפרנס בכבוד, לא להיות מיליונרים, רק להגיד בסופו של דבר תודה לקדוש ברוך הוא". בשבת המקום לא עובד אבל בשאר ימות השבוע עובדים כאן במרץ מ-11 בבוקר ועד 10 בלילה בלי הפסקה.
יש תכנון לפתוח במקומות נוספים?
תנעמי: "יש כוונות להתרחב. אני רוצה למיאמי, לבורו פארק, יש כבר כמה חב"דניקים מבוססים שהציעו לי לפתוח איתם. החלום שלי זה כמובן לפתוח סניף בישראל כי אני מאמינה שבסוף כולם יחזרו לארץ. אני מקבלת המון הצעות אבל אני רכושנית מאוד כשזה נוגע למתכון שלנו. אף אחד לא נוגע לי בפלאפל. אין דבר כזה שעובד שלי יכין את הפלאפל במקומי. גם ביום שאני לא נמצאת אני שמה את כל המרכיבים בקופסאות, משאירה הוראות ומוודאת שהכל פועל לפי המתכון".
אז בטח יהיה מיותר לשאול אותך מה מרכיב הקסם של המתכון שגרם לכם לבלוט מעל אלפי מתחרים אחרים בעיר?
"תאמין לי שאין במתכון שום דבר מיוחד. אני לא אגיד שזה מתכון של אהבה, אבל זה מתכון של הערכה. אין לי שום דבר סודי חוץ מלהודות לקדוש ברוך הוא. אם אתה עובד קשה ועובד מהלב, זה משתלם. אני קמה בחמש וחצי בבוקר כל יום ועובדת עד ארבע, עד שבעלי מגיע ומחליף אותי עד 11 בלילה".
מלבד תנעמי, יש עוד שתי נציגויות יהודיות ברשימת הניו יורק טיימס. למרות מותו של הדלי היהודי, "בארני גרינגראס" עדיין מכבבת עם הביצים המקושקשות עם הלקס והבצל. "הדעות על הארוחה המושלמת של בארני גרינגראס רבות כמו מספר לקוחות, אם כי לביבות הלטקס עולות פעמים רבות", מנמקים בניו יורק טיימס, "יש להן טעם של בצל והן נראות כמו רימוני יד קטנים".
גם הדלי S & P Lunch שנפתח מחדש ב-2022 על חורבות ה"אייזנברג דלי" הקלאסית שנסגרה בתקופת הקורונה נמצא ברשימה, וארוחת הצהריים שלו מכונה "טקס מנהטן עתיק יומין". "קל לאהוב את הפסטרמה, סלט הטונה, הכבד הקצוץ וכדומה, בדיוק כמו האווירה שהייתה כאן כל הזמן", מנמק מבקר המסעדות.
מקומה של הפיצה, מושא אהבתה האמיתי של ניו יורק, כמובן לא נפקד מהרשימה. "אונה פיצה נפוליטנה", אותה ביקרנו בשנה שעברה לאחר שהוכרזה כטובה בעולם, השתחלה גם לכאן.
