כשסמי (שאול) אלקולומברי, עולה חדש מבולגריה שהגיע לארץ עם קום המדינה, פתח בתחילת שנות ה-50 את חנות הבורקס הקטנה שלו בשדרות ירושלים ביפו, הוא לא ידע שהוא עושה היסטוריה, ושחנות הבורקס שלו תהפוך לאימפריה – "סמי בורקס".
אבל בסוף השבוע האחרון, 70 שנה אחרי שסמי פתח את הבורקס שלו, נסתם הגולל סופית על הרשת, והסניף אחרון של "סמי בורקס" ברחוב הרצל רחובות, שנפתח בשנת 1976 ופעל בשנים האחרונות בנפרד מהרשת, נסגר לצמיתות.
"סמי בורקס" היה מוסד מוכר ואהוב ברחובות. הוא היה שייך לכוכי ויוסי, זוג עולים מגיאורגיה ותושבי אשדוד, וברשותם היה בעבר סניף נוסף של סמי בורקס בשכונת שעריים בעיר. ותיקי רחובות מספרים על שירות חם, אישי, אדיב ולבבי, וכי המקום היה נקודת ציון חשובה בעיר. סיפורו נשזר בסיפורי הילדות של לא מעט תושבי רחובות: בורקס חם, ביצה חומה, שוקו חם, מיץ ענבים – אבל זה היה גם מקום מפגש לנוער ולפרלמנטים שונים של תושבי העיר.
נפילת האימפריה
סיפור עלייתה ונפילתה של רשת "סמי בורקס" סבוך, והוא תועד בהרחבה בסרטה של הנינה של סמי אלקולומברי, אורית רונאל, "סרט בורקס". במהלך השנים הצטרפו לסמי בעסק גם שני הבנים שלו וחתנו, ואשתו הייתה אופה את הבורקסים והמאפים, שהתבססו על מתכונים בולגריים אותנטיים ומסורתיים.
בתחילת שנות ה-60 הרשת כבר מנתה כמה סניפים בארץ בזכיינות, ובשנות ה-70 וה-80 הרשת התפתחה והיו לה מעל 60 סניפים – ביפו, בראשון לציון, בבת ים (שם פעל המפעל של הרשת) וגם ברחובות. בהמשך הם נכנסו גם לרשתות השיווק. בשנת 1996 רשת סמי בורקס נמכרה, המפעל בבת ים נסגר, ורוב הסניפים נסגרו בשנים שלאחר מכירת החברה. אחד הבנים של סמי אף הוכרז כפושט רגל. הסניף האחרון ברחובות, שנפתח באמצע שנות ה-70, נסגר רשמית לפני כשש שנים, אבל המשיך לפעול עצמאית בנפרד מהרשת. עכשיו, כאמור, הוא נסגר סופית.
