תגלית עולמית לצוות רופאים ישראלי מבתי החולים שניידר ובילינסון: טיפול בתרופה שנועדה במקור לחולים בהרפס מונע את העברתו של הווירוס CMV מהאמהות לעוברים, וירוס נפוץ שעלול לגרום להם לפגיעות קשות, בהן עיוורון, חירשות ופיגור.
CMV (ציטומגלו) הוא אחד מנגיפי השלבקת. תסמיני המחלה דומים לשפעת, בין היתר חום והרגשה כללית רעה, אך לעיתים אין כל תסמינים. לפי הערכות, 80% מהנשים יחלו עוד לפני ההריון והנוגדנים יהיו בגופן. פעמים רבות מי שמביא את המחלה הביתה הם ילדי הגן, שמדביקים את שאר בני המשפחה. בשל הדמיון למחלות חום "רגילות", רוב הנדבקים כלל לא יודעים שחלו, דבר שניתן לאבחן רק בבדיקת דם.
במקרה של כאבים חזקים בבטן - כדאי להיבדקבמקרה של כאבים חזקים בבטן - כדאי להיבדק
הטיפול מונע את העברתו של הווירוס CMV מהאמהות לעוברים
(צילום: shutterstock)
הווירוס הופך מסוכן אצל נשים השייכות לאותם 20% שעדיין לא חלו – כשהן בהיריון. מדובר בזיהום המולד השכיח ביותר בבני אדם: הוא מופיע בכאחוז אחד מכלל הלידות. המשמעות: אלפי נשים בישראל נדבקות בו במהלך ההיריון מדי שנה. וכשההדבקה הראשונית מתרחשת בזמן ההיריון – 40%-30% מהעוברים נדבקים אף הם. 10% מהם יחלו באופן קשה, כשהסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בעובר קיים כאשר האמא נדבקת בטרימסטר הראשון או קצת לפני הכניסה להיריון.
זיהום בעובר עלול לגרום לשורה של פגיעות, בהן מוח קטן, עיכוב בגדילה התוך־רחמית, טחול וכבד מוגדלים, דלקת של הרשתית והפרעות המטולוגיות שונות. הפגיעה הקשה ביותר היא נזק עצבי־התפתחותי, שמתבטא בחירשות ובפגיעה בראייה שיכולה להגיע עד עיוורון.
כשהאם נדבקת לראשונה בווירוס במהלך ההיריון נהוג להמתין לבדיקת מי השפיר על מנת לבדוק האם גם העובר נדבק. אם התשובה חיובית, מתבצע מעקב היריון קפדני. כאשר מופיעים ממצאים המעידים על מחלה סימפטומטית של העובר - ההיריון מופסק, לעיתים גם בשלב מאוחר מאוד, בשבוע 34-32. עם זאת, נשים רבות מעדיפות שלא לקחת את הסיכון ולסיים את ההיריון בשלב מוקדם גם אם אין עדות להדבקה כזו. עכשיו, לראשונה בעולם, יש דרך למנוע את הסבל הזה.
אינפו נגיף CMVאינפו נגיף CMV

בזכות החברה שנאלצה להפסיק את ההריון

זה קרה בזכות ד"ר קרן שחר־ניסן, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים. "כשהייתי בשנה הראשונה של ההתמחות שלי ברפואת ילדים חברה שלי שיתפה אותי שהיא בהיריון ונדבקה בנגיף. היא קבעה תור להפסקת ההיריון, ואני הרגשתי שלא ייתכן שעם הרפואה המודרנית של היום נעמוד חסרי אונים מול הנגיף הנפוץ הזה", היא מספרת.
"בעידודו של מנהל המחלקה שלי, פרופ' יעקב אמיר, חיפשתי בספרות העולמית אם יש טיפול כלשהו. הדבר היחיד שמצאתי הוא מחקר צרפתי מ־2007, שבחן את בטיחות התרופה ואלאציקלוביר במי השפיר אם יטלו אותה כדי לטפל בעובר שחלה ב־CMV. החוקר הצרפתי לא דיבר על מניעה, אלא רק על טיפול אפשרי ברחם בעובר שכבר נדבק. אנחנו החלטנו לנסות לתת את התרופה לנשים הרות שנדבקו ולבדוק אם אפשר למנוע מראש הדבקה של העוברים".
ד"ר קרן שחר ניסןד"ר קרן שחר ניסן
ד"ר קרן שחר ניסן
ואלאציקלוביר (ולטרקס) היא תרופה מתקדמת המיועדת בעיקר לטיפול בהרפס, אף היא מחלה ממשפחת השלבקת. היא יעילה הן בהקטנת עוצמת התסמינים במהלך התקף, ובשימוש מתמשך היא מצמצמת את מספר ההתפרצויות. מעבר לכך, משתמשים בה למניעת CMV אצל מושתלי איברים, שהמערכת החיסונית שלהם מנוטרלת ולכן לוקים בה בצורה קשה.
צוות החוקרים, בראשותם של ד"ר שחר־ניסן ושל פרופ' ערן הדר, מנהל היחידה לרפואת אם ועובר בבילינסון, גייס למחקר 100 נשים שנדבקו בנגיף בתחילת הריונן והופנו למרפאת זיהומים בהיריון בבית החולים. הנשים חולקו לשתי קבוצות: חציין קיבלו 16 כדורי ואלאציקלוביר ביום עד בדיקת מי השפיר, שבה ניתן לבדוק אם העובר נדבק, והשאר טופלו בפלסבו. התוצאות היו דרמטיות: התרופה הפחיתה ב־71 אחוז את ההדבקה בקרב העוברים.
"כשקיבלנו את התוצאות הסופיות – זה היה רגע שלא אשכח בחיים", מספרת ד"ר שחר־ניסן. תוצאות המחקר הישראלי פורסמו החודש בעולם בכתב העת היוקרתי Lancet, והתרופה כבר ניתנת לנשים הרות מאירופה שנדבקו בנגיף באירופה.
"המחקר שלנו יחולל מהפכה טיפולית משום שבפעם הראשונה יש לנו טיפול מניעתי מוכח נגד CMV בהיריון", אומר פרופ' הדר. "חשוב לציין שזה המחקר הראשון בעולם, הוא נעשה על מאה נשים בלבד, אבל אין ספק שמדובר בתרופה שיעילה נגד הנגיף והשימוש בה בטוח בהיריון. גילוי התוצאות היה יום חג לכולנו. למעט רופאים יש בקריירה רגע מכונן כזה, שישנה את העתיד להרבה מאוד אנשים ברחבי העולם".
במחקר השתתפו גם פרופ' יוסף פרדו, אחראי מרפאת זיהומים בבילינסון, פרופ' יעקב אמיר, פרופ ארנון ויז'ניצר, פרופ אפי בילבסקי, פרופ עירית קראוזה וד"ר אורית פלג.