מרוץ להשלמת החיסונים לקורונה ממשיך בתאוצה אדירה, אבל עדיין ייקח זמן עד שהחיסונים יהיו בשימוש: כ-80 חברות עובדות במרץ על הניסויים, 11 מהן נמצאות כבר בשלב שלישי ואחרון, וכמה צפויות לסיים גם אותו בתוך כמה שבועות. אבל בדרך יש לא מעט הרבה מהמורות וקשיים, שכרגע חברות החיסון לא הצליחו לפתור.
1. הטמפרטורה
אחת הבעיות המרכזיות שעימן מתמודדות חברות החיסונים, היא טמפרטורת האחסון של הרכיבים. החיסון של מודרנה, שנמצא באחד השלבים המתקדמים ביותר, ממש לקראת הסוף, דורש טמפרטורת אחסון של מינוס 70 מעלות צלזיוס, ומנגד החיסון של פייזר דורש טמפרטורה של מינוס ארבע מעלות צלזיוס.
בעוד הגעה לטמפרטורה של מינוס ארבע מעלות היא סבירה, ודומה לטמפרטורה במקפיא הביתי שלכם, הרי ששמירה על טמפרטורה של מינוס 70 מעלות היא משימה שתקשה לא רק על האחסון במרפאות, אלא גם על השינוע אל המרפאות.
אין עדיין נתונים על טמפרטורת האחסון הנדרשת בשאר החיסונים, אולם סביר להניח שגם שם יהיו רכיבים שידרשו טמפרטורות נמוכות מאוד. אלה יצריכו רכישת מקררים מיוחדים למיליוני מרפאות ברחבי העולם, משהו שלא בטוח שהמדינות ערוכות אליו.
2. אמון הציבור
אף ששיעור ההתחסנות בישראל בחיסוני השגרה בטיפת חלב הוא גבוה למדי, ונע בין 95 ל-97 אחוזים היענות, קיימת סקפטיות רבה של הציבור באשר לחיסונים שבניסוי, בעיקר משום שאף שבטיחותם ככל הנראה הוכחה (מעל חצי מיליון איש לפחות חוסנו עד כה בחיסוני הקורונה השונים בניסויים ברחבי העולם), הרי שיעילותם עדיין לא ידועה.
אף החברות היצרניות הראו שהחיסונים מעלים לערכים גבוהים מאוד את רמות הנוגדנים ותאי ה-T, אין פירושו של דבר שהמתחסנים אכן מוגנים. חלק מהחברות כבר דיווחו כי עד כה איש מבין המתחסנים לא נדבק בקורונה במהלך הניסויים, אך לא ברור לכמה זמן מגינים החיסונים, ועד כמה הם באמת מגינים.
סקר אחרון שנערך בארצות הברית הדגים את אותה סקפטיות בקרב הציבור: רק 50% אמרו שיסכימו להתחסן נגד קורונה. סביר להניח שיארך עוד זמן רב עד שחלק מספיק גדול מהאוכלוסייה יסכים להתחסן, ותיווצר ההגנה הציבורית הנדרשת.
3. חסינות העדר
כלל ידוע ברפואה הוא שחסינות עדר ממתחסנים, מגיעה לרוב רק כאשר 70% מהאנשים סביבכם מחוסנים. כך למשל, חסינות העדר מפני החצבת כעת היא גבוהה מאוד כך שסיכוי ההדבקה נמוך.
באופן זה, כדי להגיע לחסינות עדר שתגן מפני הקורונה, יש צורך שלפחות 70% מהאנשים סביבכם יהיו מחוסנים. למצב כזה נוכל להגיע רק חודשים ואולי אף יותר משנה לאחר צאת החיסונים לעולם. החיסונים יינתנו בשלב הראשון רק לצוותי הרפואה, לצוותי החירום ולקשישים, וזו עוד סיבה לכך שהפנדמיה תמשיך להתפשט עוד שנה לפחות ואולי יותר.
4. החסינות לוקחת זמן
חלק מחיסוני הקורונה יינתנו בשתי זריקות, בהפרש של חודש זו מזו. לאחר הזריקה השנייה, יארכו עוד שבועיים לפחות עד שמערכת החיסון תיצור את ההגנה הצפויה נגד נגיף הקורונה. לפיכך, בששת השבועות הראשונים לחיסון של אלה שיתחסנו, לא צפוי שינוי בשיעור ההדבקות, הגם שאלה שיתחסנו ראשונים הם כאמור רק מקרב קבוצות סיכון וצוותי חירום (רופאים, אחיות, פראמדיקים, אנשי משטרה, כיבוי אש).
5. האישורים
החסם, אולי הכי משמעותי כרגע, הוא האישורים הרגולטוריים. נתייחס לישראל בהיבט זה: משרד הבריאות לא צפוי לאשר אף חיסון, שלא אושר על ידי ה-FDA, מינהל התרופות האמריקני, הידוע כמחמיר ביותר בכל הנוגע לאישורי תרופות.
ה-FDA עצמו לא יאשר אף חיסון עד שחברות החיסונים יוכיחו כי הוא אכן בטוח ויעיל. חברות החיסונים מצידן, כבר הודיעו כי יארך עוד זמן רב עד שיוכלו לקבוע חד-משמעית שהחיסון מגן מפני הדבקה בנגיף הקורונה.
זה יקרה רק לאחר שעשרות מהמתחסנים יידבקו בקורונה. במצב כזה, תוכלנה החברות לבדוק מי מהם קיבל את תרופת הפלצבו (ללא חומר פעיל) ומי קיבל את החיסון האמיתי. מהנתונים האלה, חברות החיסונים יוכלו לפענח מי מהמתחסנים נדבק, ומה הוביל להדבקה. רק לאחר עיבוד הנתונים הללו, ניתן יהיה להגיע למסקנות כלשהן על יעילות החיסונים. התהליך הזה, צפוי לארוך עוד זמן רב.
אבל מנגד, ה-FDA עשוי לאפשר מצב אחר של "חיסון לשעת חירום": עוד לפני סיכום התוצאות, מינהל התרופות יהיה רשאי לאשר התחסנות של האוכלוסייה, אף שטרם סוכמו התוצאות עד תומם.
במדינות אחרות מלבד ארה"ב, הדבר כבר נעשה: סין, רוסיה, איחוד האמירויות ומדינות בודדות נוספות כבר החלו לחסן את האוכלוסייה עצמה, ולא רק את הנבדקים, ועד כה חוסנו כאמור קרוב לחצי מיליון תושבים בעולם נגד קורונה.
