"התוצאות מפתיעות את כולנו", אומר הבוקר (א') בריאיון לאולפן ynet משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. "העובדה שהשנה נחגוג את פסח ללא הגבלות, העובדה שאנחנו נמצאים אחרי הרבה מאוד הקלות, ובכל זאת, מקדם ההדבקה וכל המספרים החשובים ממשיכים לרדת - הן באמת הישג אדיר. בפסח הקודם הייתי בבידוד, והשנה נהיה עם המשפחה. יגיעו מחוסנים וילדים. מקווים שהכול יעבור בשלום".
קראו עוד:
לדעתו, ההישג הזה נזקף לזכות החיסונים. "אם לא היינו מקבלים כמות גדולה כל כך של חיסונים, ואם שיעור המתחסנים לא היה כל כך גבוה - לא היינו במצב הנוכחי", הוא אומר. "אנחנו גם רואים מה קורה במדינות אחרות באירופה. ה-X פקטור של ישראל הוא החיסונים".
לשאלה, אם הוא היה פותח עכשיו את נתב"ג, בהתאם להחלטת בג"ץ, אילו היה עדיין בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, השיב: "כנראה שלא. יש עדיין כמה סיכונים, והמרכזי שבהם הוא הווריאנטים. השאלות הן מה יגיע מחו"ל, מה יכול לשנות את מפת התחלואה. אם ייכנס איזשהו וריאנט עם רמת עמידות גבוהה לחיסון, זה יכול לשנות את התמונה לרעה. ואם כבר הגענו להישג כל כך גדול, אנחנו צריכים לעשות הרבה כדי לשמור עליו.
"אני הייתי מגביל את הכניסה של אנשים מחו"ל לישראל, בשם השמרנות והזהירות, מכיוון שאנחנו יודעים שהווירוס הזה כבר הפתיע אותנו לא מעט פעמים. עדיף להסתכל אחורה ולומר, 'היינו יכולים לפתוח קודם וטעינו', מאשר להסתכל אחורה ולומר, 'איך פתחנו והשלכנו לפח את כל ההישגים היפים של מבצע החיסונים'".
1 צפייה בגלריה
הנוחתים מארה"ב ללא צורך בועדת חריגיםהנוחתים מארה"ב ללא צורך בועדת חריגים
"הייתי מגביל את הכניסה של אנשים מחו"ל לישראל, בשם השמרנות והזהירות", אומר בר סימן טוב: נתב"ג, מרץ 2021
(צילום: נדב אבס)
בר סימן טוב נשאל אם היה נוהג אחרת בתחילת המגפה, כשכיהן בתפקיד. תשובתו: "אני חושב שבגדול, ישראל נהגה בצורה טובה ואחראית. מספר החולים המרבי בגל הראשון היה 750 ביום, אז במבחן התוצאה, ישראל תפקדה טוב. אני הייתי מערב את קופות החולים בשלב יותר מוקדם, בחקירות האפידמיולוגיות. הייתי מעביר להן את האחריות גם על הרכיב הזה. במקום להיעזר בקביים של צה"ל, הייתי נותן את זה לקופות החולים. הן מתפקדות בצורה מאוד טובה במגפה הזאת - גם במבצע החיסונים וגם בטיפול בחולים הקשים והבינוניים, מה שמוריד מסיבית את הלחץ ממערכת האשפוז".
לשאלה, האם ממשלת ישראל צריכה להעביר מיליארדים למערכת הבריאות כדי לחזק ולבנות אותה מחדש, השיב: "החשש הגדול שלי הוא שנהיה בתחושה שהמגפה חלפה, ואיתה חלפו הסיכונים לאירועי בריאות עתידיים. אנחנו אמורים לצאת מהאירוע הזה עם לקח אחד גדול - שלאיתנות ולחוסן של מערכת הבריאות יש חשיבות לאומית, שהיא לא פחותה, ואפילו הרבה יותר גדולה, מהאיתנות של מערכות הביטחון. מערכת הבריאות משפיעה על החיים שלנו באופן הכי ישיר ומיידי, יותר מכל מערכת אחרת. זאת תהיה טרגדיה אם יוחלט שהיא לא צריכה תוספת תקציב לאור ההצלחה שלה בקורונה".
"הייתי מערב את קופות החולים בשלב יותר מוקדם, בחקירות האפידמיולוגיות. הייתי מעביר להן את האחריות גם על הרכיב הזה. במקום להיעזר בקביים של צה"ל, הייתי נותן את זה לקופות החולים. הן מתפקדות בצורה מאוד טובה במגפה הזאת - גם במבצע החיסונים וגם בטיפול בחולים הקשים והבינוניים"
בר סימן טוב גם התבקש להתייחס להבטחותיהם של פוליטיקאים שונים, שלא יהיה עוד סגר. על כך אמר: "אני חושב שבטווח הנראה לעין נוכל להתמודד עם הקורונה בלי סגר. נשארה פתוחה השאלה של הילדים, שנראה שהיא בשליטה: תחלואת הילדים בשליטה, למרות הפתיחות. גם הווריאנטים יכולים לשנות את התמונה, ולכן אנחנו צריכים להיות זהירים עם נתב"ג. שאלה נוספת היא כמה זמן מחזיקה התגובה החיסונית, והאם נצטרך מנה שלישית של החיסון.
"צריך להישאר אופטימיים, אבל לא להיכנס לשאננות אלא להיות ערניים לכך שבכל זאת יכולים להיות סיכונים. כלומר, לעקוב אחרי מה שקורה בנתב"ג, לנסות לשלוט במה שקורה שם, לראות אם נכנסים ווריאנטים חדשים לארץ, וכמובן לעקוב אחרי המתחסנים ולראות כמה זמן מחזיקה התגובה החיסונית אצלם.
"אם נראה, חס וחלילה, שהמספרים מטפסים ל-8,000 ו-10,000 חולים ביום - יישקלו הצעדים. אנחנו צריכים להשאיר לעצמנו כלים להתמודדות עם המגפה. מי שעוד לא קיבל חיסון, צריך ללכת להתחסן, וכשזה יהיה אפשרי – לחסן גם את הילדים. ככל שנעשה יותר את הדברים האלה, נהיה ערוכים יותר טוב להתפרצות נוספת של המחלה".