אחת התופעות המדאיגות ביותר של מגפת הקורונה: בכל קופות החולים מדווחים על ירידה משמעותית בביצוע בדיקות הסקר לגילוי מחלות קשות בשנת 2020, זאת כתוצאה ממגפת הקורונה והחשש מהדבקה בעת הגעה למרפאות. בכירים בענף הבריאות מגדירים את הסכנה שבחוסר גילוי מוקדם כגדולה לא פחות מסכנת הקורונה, ובוודאי בטווח הארוך. בין הבדיקות בהן חלה ירידה נרשמו בדיקת ממוגרפיה לאיתור סרטן השד, בדיקות קולונוסקופיה לאיתור סרטן המעי הגס ואיתור דם בצואה.
מנתונים שמציגה קופת החולים לאומית, ניכרת במיוחד הירידה בביצוע בדיקות סקר לגילוי מחלות קשות בשנים 2020-2019. בשנת 2019, לפי הרישומים בקופה, בוצעו 19,673 בדיקות ממוגרפיה לעומת 16,765 בשנת 2020 (ירידה של 20%). 13,184 בדיקות קולונוסקופיה בוצעו בשנת 2019 לעומת 10,608 בשנת 2020 (ירידה של 15%) ו-24,880 בדיקות דם סמוי התבצעו בשנת 2019 לעומת 19,752 בשנה האחרונה (ירידה של 20%).
"ממודל שנערך באנגליה עולה כי עיכוב של שנה בביצוע בדיקות כמו סרטן השד וסרטן המעי הגס עשוי לגרום בטווח של 5 שנים לעלייה של עד 10% בתמותה ממחלות אלה". מסביר פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת רפואה בקופת חולים לאומית.
3 צפייה בגלריה
"עיכוב בביצוע בדיקות כמו סרטן השד וסרטן המעי הגס עשוי לעלייה של 10% בתמותה"
"עיכוב בביצוע בדיקות כמו סרטן השד וסרטן המעי הגס עשוי לעלייה של 10% בתמותה"
"עיכוב בביצוע בדיקות כמו סרטן השד וסרטן המעי הגס עשוי לעלייה של 10% בתמותה"
(צילום: shutterstock)
גם בקופת החולים מכבי מדווחים על ירידה בבדיקות הסקר. מנתונים שנתיים נראה כי בשנת 2020 נרשמה ירידה של כ-5% במספר בדיקות ממוגרפיה משנת 2019, ירידה של כ-2.5% בבדיקות הקולונוסקופיה וכן ירידה משמעותית של כ-13% משנת 2019 לשנת 2020 בבדיקות דם סמוי.
בחודשי הסגר, מרץ ואפריל, כך מדווחים בקופה, נרשמה ירידה חדה יותר מבשאר חודשי השנה. בחודש מרץ 2019 בוצעו 15,203 בדיקות ממוגרפיה בקרב נשים, לעומת 10,236 בשנת 2020 - ירידה של 33%. בחודש אפריל בוצעו 13,003 בדיקות ממוגרפיה בקרב נשים, לעומת 4,124 בחודש אפריל 2020 - ירידה של 68%.
5,809 בדיקות קולונוסקופיה בוצעו בחודש מרץ 2019 לעומת 4,383 בשנת 2020 - ירידה של 24.55%. בחודש אפריל 2019 בוצעו 4,698 בדיקות קולונוסקופיה לעומת 2,368 בדיקות באפריל 2020 - ירידה של 49.6%.
13,650 בדיקות דם סמוי בוצעו בחודש מרץ 2019 לעומת 6,907 בחודש מרץ 2020 - ירידה של 49.4%. בחודש אפריל 2019 בוצעו 10,951 בדיקות דם סמוי לעומת אפריל 2020, בו בוצעו רק 2,226 - ירידה חדה של 79.67%.
"הירידה שנרשמת השנה בביצוע בדיקות סקר היא דוגמה מובהקת לנזק המשני לבריאות הציבור על רקע מגפת הקורונה", אומרת ד"ר מירי מזרחי ראובני, ראש חטיבת הבריאות במכבי. "המטופלים חוששים להגיע לבדיקות, למרות השקעת משאבי הקופות בזימון וביצוע בדיקות השגרה. גם במצב מגפה, חשוב מאוד לבצע את בדיקות הסקר לאיתור מוקדם של סרטן. סרטן השד וסרטן המעי הגס לא שמעו על הקורונה. גילוי מוקדם פשוטו כמשמעו מציל חיים. אנו קוראים לציבור להגיע להיבדק בהקדם".
בקופת חולים מאוחדת מדווחים על ירידה של 2% בבדיקות דם סמוי או קולונוסקופיה בקרב בני 74-50. ירידה בשיעור ביצוע בדיקות ממוגרפיה בין 2020 ל-2019, בסך הכל, עומדת על 4%.
ראש מערך הרפואה הראשונית במאוחדת, ד"ר דוד דביר, מבקש להדגיש כי רבים בציבור עדיין נמנעים מלהגיע לבדיקות השגרה הרלוונטיות לקבוצות הסיכון עליהן הם נמנים. "המעבדות והמכונים פועלים במתכונת בטוחה. הימנעות מביצוע הבדיקות הנדרשות - גם בעת הזאת, עלולה להיות מסוכנת ולמנוע הצלת חיים", הוא מסביר.
בקופת בחולים כללית מדווחים דווקא כי בחודשים יוני, יולי ואוגוסט הייתה עלייה של 10% בביצוע בדיקות כלליות לעומת שנת 2019. עם זאת, נרשמה ירידה של 15% בפנייה לבדיקות ממוגרפיה בין ינואר-אוגוסט 2020 ולבין המקבילה בשנת 2019.
עוד מדווחים בקופה כי בין חודשים ינואר-אוגוסט 2019 לחודשים אלו ב-2020, נרשמה ירידה של 11% בביצוע בדיקות הקולונוסקופיה. לעומת זאת, בחודשי הקיץ יוני, יולי ואוגוסט נרשמה עלייה של 5% בבדיקה זו, בשנת 2020, לעומת החודשים המקבילים בשנת 2019.
"בדיקות סקר הן בדיקות חשובות לאיתור מוקדם של מחלות סרטן ואנו קוראים לציבור המטופלים אשר מקבלים זימון להגיע ולבצע את הבדיקות הללו אשר מבוצעות בזמינות גבוהה", אומר ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בקופת החולים כללית.
הוא מוסיף כי "בחודשי הסגר הראשון אנשים נמנעו מלהגיע לטיפולים שאינם דחופים. בנוסף, ההנחיות לצמצם פעילות אלקטיבית בבתי החולים ובמרפאות הביאה לירידה בביצוע בדיקות סקר. בתום הסגר הראשון, הצוותים היו ערוכים למתן השירות וחידשו את הפעילות במלוא העוצמה. הדבר ניכר בנתוני יוני, יולי ואוגוסט 2020, שם נראה שמספר הבדיקות שבוצעו עולה על אלה שבוצעו בשנה קודמת והפער הולך ומצטמצם".

בדיקות סקר לגילוי מוקדם - מצילות חיים

רפואה מונעת היא הדרך החשובה ביותר של עולם הרפואה למניעת מחלות והצלת חיים, ולבדיקות סקר תקופתיות משקל מכריע בכך. למעשה, שמירה על אורח חיים נכון, ביצוע חיסונים, בדיקות סקר ואבחון מוקדם של מחלות הם דרך בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, לשמור על בריאות האוכלוסייה הכללית. מהו יתרונן של שלוש הבדיקות החשובות, בדיקת דם סמוי בצואה, ממוגרפיה וקולונוסקופיה?
בדיקת דם סמוי בצואה בדיקה זו מאתרת את החלבון המוגלובין שנמצא על כדוריות הדם האדומות. אנשים שנמצאו "חיוביים" לבדיקה, כלומר שאצלם קיים דימום כלשהו במערכת העיכול, נדרשים לגשת לבדיקת קולונוסקופיה. אולם אלה שאצלם הבדיקה "שלילית" יכולים להסתפק בבדיקה שנתית חוזרת.
הבדיקה מתבצעת בישראל בכל קופות החולים מגיל 50 אחת לשנה. כאשר תוצאת הבדיקה חיובית, מופנה כאמור הנבדק למומחה לגסטרואנטרולוגיה המפנה לבדיקת קולונוסקופיה. הבדיקה נעשית בשיטה אימונולוגית שנקראת FIT, שאינה מצריכה לשנות את הרגלי האכילה או הנטילה של תרופות או תוספי מזון. את ערכת הבדיקה ניתן לקבל מהרופא המטפל או מהאחיות במרפאות הקופה.
3 צפייה בגלריה
קולונוסקופיה: בדיקה מצילת חיים שמתבצעת אחרי בדיקת דם סמוי בצואה
קולונוסקופיה: בדיקה מצילת חיים שמתבצעת אחרי בדיקת דם סמוי בצואה
קולונוסקופיה: בדיקה מצילת חיים שמתבצעת אחרי בדיקת דם סמוי בצואה
(צילום: shutterstock)
קולונוסקופיה בדיקת סקירה זו משמשת לאיתור חשד לסרטן המעי הגס, המתבצעת מגיל 50 ואילך. הבדיקה אורכת כ-20 דקות ובמהלכה מוחדר לאורך המעי הגס, דרך פי הטבעת, צינור ארוך שבקצהו מצלמה. הרופא מביט בזמן הבדיקה במסך הטלוויזיה וצופה בקיר המעי הגס, בוחן את רירית המעי ומאתר גידולים חשודים.
אם נמצאו כאלה, הם מוצאים ומועברים לביופסיה (בדיקה תחת מיקרוסקופ) כדי לבחון את טיבם. הבדיקה מתבצעת תחת טשטוש (הרדמה חלקית) ודורשת הכנה של 3 ימים לפני באמצעות חומרים משלשלים. יתרונה של הבדיקה על פני בדיקת CT ("קולונוסקופיה וירטואלית") היא שאינה עולה כסף, ומאפשרת גם להסיר פוליפים חשודים בזמן הבדיקה.
ממוגרפיה זוהי בדיקת סקירה לאיתור גושים חשודים לסרטן השד. מדובר בצילום רנטגן המתבצע על ידי הנחת השד בין שני לוחות הלוחצים עליו כדי לשטוח אותו ככל האפשר ולאפשר לקרני הרנטגן לאתר גידולים חשודים. הבדיקה מומלצת כיום לנשים בסיכון רגיל מגיל 50 בכל שנתיים. לנשים בסיכון מוגבר מומלץ לבצע אותה מגיל 40 בכל שנה או על פי המלצת רופא.
נשאיות של מוטציה גנטית או נשים בסיכון משפחתי גבוה במיוחד, זכאיות לבדיקת MRI של השד. התוצאות מתקבלות בדירוג על פי סולם הנקרא BIRADS, כשציון אפס מסמל גילוי ממצא לא סופי או לא ברור הדורש בדיקת הדמיה נוספת, 1 הוא בדיקה תקינה, 2 – ממצא ביניים ככל הנראה שפיר, 3- ממצא שפיר בסיכון של פחות מ-2% לסרטן שד, 4 ומעלה – ממצא חשוד המחייב בירור וייתכן טיפול.