חולי סרטן נמצאים פחות בקשר עם רופאי משפחה ורופאים אונקולוגים, 88% מהם חוששים להידבק בנגיף הקורונה עקב פנייה למערכת הבריאות: כך עולה ממחקר חדש, שנערך בקרב 200 חולי סרטן מרחבי הארץ. במחקר נמצא כי למרות החשיבות הגבוהה של צריכת שירותי בריאות שוטפים לחולי סרטן, חלה ירידה משמעותית בצריכתם מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל.
את המחקר הובילו ד"ר שירי שנאן-אלטמן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, ד"ר ענבר לבקוביץ מהפקולטה ללימודים מתקדמים במכללת אורנים, והעובד הסוציאלי ומנכ"ל הקרן ע"ש רות ורובל, גיא תבורי. החוקרים מצאו כי 30% מחולי הסרטן שהשתתפו במחקר ביטלו תור שנקבע להם בשירותי הבריאות מתוך חשש להידבק בנגיף.
פניית חולי סרטן לשירותי בריאות פניית חולי סרטן לשירותי בריאות
(ynet)
החולים דיווחו כי בחרו לא לפנות לשירותי הבריאות, כאמור, מהחשש להידבק בנגיף הקורונה במידה ויעשו כן. הם ציינו כי היו פונים לשירותי בריאות לו ההמתנה לתורים הייתה באוויר הפתוח ואם שירותי הבריאות היו מציעים מרפאות אונקולוגיות מבודדות. עוד ציינו החולים שהשתתפו במחקר כי דרושה יותר הסברה על נגיף הקורונה ביחס למצבם הרפואי.
עם זאת, נמצא במחקר כי הידע של החולים האונקולוגים בנוגע לנגיף הקורונה הינו גבוה ביחס ליתר האוכלוסייה. 75% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי הם יודעים במידה גבוהה כיצד נדבקים בנגיף, מה הם תסמיני הנגיף, כיצד מאבחנים אותו, מי הם הנמצאים באוכלוסיות סיכון ומה ניתן לעשות בכדי להימנע מהדבקה. 80% מהם דיווחו כי הם מקפידים על רחיצת ידיים במים וסבון ונמנעים מקשר הדוק עם אנשים הסובלים מתסמינים כגון שיעול, התעטשות או נזלת.
"חולי סרטן נמצאים בסיכון גבוה לחלות בחולי קורונה, ומתוך פחד רבים מהם הפסיקו לצרוך את שירותי הבריאות שהם צריכים לקבל", מסבירות ד"ר שירי שנאן-אלטמן וד"ר ענבר לבקוביץ'. "במחקר הזה בעצם ביקשנו לבדוק האם מדובר באיזשהו חסם אישי שלהם שנובע מפחד, או בבעיה במערכת הבריאות שלא מנגישה את השירותים כמו שצריך, וגילינו שמדובר בשילוב של השניים".
ד"ר שירי שנאן-אלטמןד"ר שירי שנאן-אלטמן
ד"ר שירי שנאן-אלטמן
(צילום: אוניברסיטת בר-אילן)
ד"ר שנאן-אלטמן מספרת כי לפחד מהידבקות בנגיף הקורונה בקרב החולים מתווספת גם הנגשה לקויה של שירותי הבריאות לחולים במחלות כרוניות. "מכונים אונקולוגיים בדרך כלל נמצאים בתוך בתי חולים, מה שאומר שחולה צריך להיכנס לבית החולים ולסכן את עצמו כדי לקבל טיפול. בחלק מהמקומות הוציאו את המרפאות אל מחוץ לבית החולים, אבל זה לא מספיק", היא מסבירה.
התמונה שמציירת ד"ר שנאן-אלטמן היא מורכבת, ודורשת התערבות של שירותים פסיכו-סוציאליים. "בסופו של דבר 30 אחוז ביטלו תור שהיה להם מפחד. ההשלכות של מגפת הקורונה על חולים במחלות כרוניות כמו סרטן הן קשות. מדובר בהשלכות פיזיות ונפשיות שעל מערכת הבריאות להבין לעומק. לא די בלקרוא לאזרחים להמשיך ולקבל טיפולים, אלא יש צורך לנסות להבין מה קורה שם".
ד"ר ענבר לבקוביץ'ד"ר ענבר לבקוביץ'
ד"ר ענבר לבקוביץ'
(צילום פרטי)
"מדובר במקרה בוחן לאוכלוסיות שלמות שמתמודדות עם מחלות כרוניות אחרות שלא מגיעות לטיפולים״, מסכמת ד"ר שנאן-אלטמן. "זו דוגמה אחת שאפשר ללמוד ממנה לגל הבא או למגפה הבאה. זה שהם צריכים לקבל טיפול זה ברור לכולם, השאלה היא מה עושים בנדון כמערכת".