מפרוץ מגפת הקורונה, נדבקו בנגיף כבר למעלה מ-50 אלף איש בישראל, וכבר שבועות שמספר הנדבקים במדינה נמצא בעלייה מתמדת. מספר החולים הפעילים כיום הוא 28,424, מתוכם 681 בני אדם מאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ, 259 מהם במצב קשה ו-75 מונשמים. צעירים ומבוגרים כאחד מפתחים מחלה קשה כתוצאה מהידבקות, שאת תסמיניה הם ממשיכים לחוות גם אחרי ההחלמה הארוכה
4 צפייה בגלריה
אישה מסכה קורונה התגוננות
אישה מסכה קורונה התגוננות
בכל קבוצות האוכלוסייה: התגוננות מפני הנגיף היא קריטית
(ShutterStock)
האם לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין להידבקות הוא הדבר היחיד שניתן לעשות? ואיך ניתן לדעת האם הידבקות בנגיף תהפוך למחלה קשה או קלה? מכון המחקר של קופת החולים כללית פרסם מודל מעודכן שמאפשר לכל אדם להעריך את מידת הסיכון שלו לפתח מחלה קשה במקרה של הידבקות, באמצעות שיטת "נקודות סיכון". כך, באמצעות מספר נקודות הסיכון והשתייכותו לקבוצת גיל, מצליח המודל לנבא את חומרת הסיכון הצפוי לאדם במקרה של הידבקות בנגיף.
את המודל פיתחו ד"ר נעה דגן וד"ר נועם ברדה ממכון "כללית" למחקר, בהמשך להצטברות נתונים חדשים על התחלואה בנגיף הקורונה. "המודל הוא כלי שימושי עבור אוכלוסיות הנמצאות בסיכון ובני משפחתם", מספר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר ב"כללית". "הנתונים החדשים מאפשרים לנו להעריך את מידת הסיכון האישית של כל אדם, ובהתאמה לנקוט ולאמץ באופן מושכל ומידתי התנהגויות שמטרתן לצמצם את הסיכון להידבקות".
כדי לדעת מהי חומרת הסיכון הצפויה המשוערת מהידבקות בנגיף הקורונה, וכיצד יש לפעול כדי למזער את הסיכוי לחלות ככל הניתן, יש לחשב ראשית את סך נקודות הסיכון ואת קבוצת הגיל המתאימה לכם.
בשלב השני, כל אדם ימקם עצמו באחת משלוש קבוצות הסיכון: סיכון רגיל, סיכון גבוה וסיכון מרבי. בקרב הנמצאים בסיכון רגיל לתחלואה קשה (בני 0 עד 49 שיש להם 0 עד 3 נקודות סיכון, ובני 50 עד 69 שיש להם 0 או 1 נקודות סיכון), קיים סיכון של פחות מ-1% לפתח מחלה קשה כתוצאה מהידבקות בנגיף. בקרב הנמצאים בסיכון גבוה (בני 0 עד 49 שיש להם 4 נקודות סיכון ויותר, בני 50 עד 69 שיש להם 2 נקודות סיכון או יותר ובני 70 ויותר שיש להם 0 עד 3 נקודות סיכון), קיים סיכון של 15% לתחלואה קשה. לבסוף, בקרב הנמצאים בסיכון מרבי (בני 70 ויותר שלהם 4 נקודות סיכון ויותר), קיים סיכון של 33%.
לבסוף, לכל אחת מקבוצות הסיכון יותאמו הדרכים הטובות ביותר להימנע מהידבקות בנגיף ולהתגונן מפניו. בקרב כל האוכלוסיות הדרך היחידה להימנע מהידבקות בנגיף היא הקפדה על ההנחיות של שגרת הקורונה, בכללן שמירה על מרחק של לפחות 2 מטרים בין אדם לאדם, עטיית מסכה, היגיינת ידיים והישארות בבית עם הופעת כל תסמין של שיעול, צינון, חום או חולשה.
הנמצאים בסיכון גבוה צריכים לעשות מאמץ שלא להיחשף לנגיף ולא להידבק בו. על אנשים בקבוצת סיכון זו להפעיל שיקול דעת ולנהל נכון את הסיכונים. משמעות הדבר הינה להימנע מפעילות בסיכון גבוה - ביקור במקומות הומי אדם, יציאה לעבודה המחייבת חשיפה לקהל, או חשיפה הדוקה בחלל סגור לאנשים מחוץ למשפחה הגרעינית.
עבור הנמצאים בקבוצת הסיכון המרבית, הישמרות מהנגיף היא קריטית. הנמצאים בסיכון מרבי צריכים, עד כמה שניתן, להישאר בביתם. כל יציאה למרחב הציבורי הכרוך במגע במרחק של פחות מ-2 מטרים עם זרים, וכל מפגש עם אדם שאיננו מהמשפחה הגרעינית או אדם הסובל מתסמינים כלשהם, הוא סיכון מיותר שלא כדאי לקחת ושעלול לעלות בחיים.