אחרי שורת תקלות במחקר החיסון לקורונה של חברת אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד - הוא מוגש לאישור: ממצאי המחקר הסופיים של החברה פורסמו היום (שלישי) בכתב העת Lancet, והראו יעילות ממוצעת של 70.4%.
על אף רמת היעילות הנמוכה שהושגה בהשוואה למתחרות פייזר ומודרנה, ובהשוואה לחיסון הרוסי "ספוטניק" שעל פי הפרסומים מגיע ליעילות של למעלה מ-95%, יעילות החיסון של אסטרהזניקה גבוהה מזו שדורש ה-FDA, מעל 50%. לפיכך, ועם יעילות של 70.4%, יוגש החיסון לאישור חירום, למרות התקלות. ישראל רכשה 10 מיליון חיסונים מהחברה.
כזכור, תחילה נמסר מהחברה כי יעילות החיסון במינון מלא עומדת על 62%, ובמינון של מחציתו מגיעה היעילות ל-90%. עם זאת, התברר כי מדובר היה בטעות, וכי הממצאים כללו מעט מאוד משתתפים, שאיש מהם אינו קשיש או בקבוצת סיכון.
ממצאי המחקר שפורסמו כאמור בכתב העת Lancet הסבירו את השונות בין קבוצות הנבדקים והראו שפחות מ-6% ממשתתפי המחקר בבריטניה נכללו בקבוצה שקיבלה את המינון החצוי, ככל הנראה בשוגג. גילאי הנבדקים הללו היו פחות מ-55 שנים, כלומר איש מהם לא נכלל בקבוצת הקשישים שבסיכון גבוה למחלת קורונה קשה. עם זאת, יעילות החיסון בקבוצה זו הייתה מעל 90%. בשאר הנבדקים שקיבלו את המינון המלא, הגיעה היעילות ל-62%.
2 צפייה בגלריה
החיסון של אסטרהזניקה
החיסון של אסטרהזניקה
למרות התקלות במחקר: אסטרהזניקה תגיש את החיסון שלה לאישור חירום
(צילום: רויטרס)
על אף התקלות ולמרות הממצאים הבעיתיים לכאורה, מנכ"ל אסטרהזניקה, פסקל סיריוט אמר היום לסוכנויות הידיעות, כי בכוונת החברה להגיש בקשה לאישור חירום של החיסון במדינות רבות בעולם. עם זאת, סיריוט הודה בתוצאות השונות משני משטרי המינון: "הרגולטורים יחליטו בדיוק איזה מינון יאושר, לכשיצטברו יותר נתונים".
ראש המחקר והפיתוח של אסטרהזניקה, מנה פנגאלוס, אמר: "אנו מקווים כי ברגע שהרשויות הרגולטוריות יבדקו את הנתונים, נוכל לקבל אישור בכל עת מסיום ההגשה, שיכולה להיות בכל זמן מסוף השנה ועד תחילת השנה הבאה".
זו לא הבעיה היחידה עמה צריכים להתמודד באסטרהזניקה: מתוך 23,700 הנבדקים, פיתחו שלושה מתחסנים תופעות לוואי חמורות. אחד מהם לקה בדלקת עצבית 14 ימים לאחר הזריקה השנייה. המקרה הזה הוביל לעצירת הניסוי למשך שבעה שבועות.
במקרה אחר בדרום אפריקה, סבל אחד המתחסנים מחום גבוה מעל 40 מעלות. עם זאת, לא ידוע עדיין האם החום הגבוה והחריג נבע מהחיסון או ממחלה זיהומית אחרת בה נדבק. כך או כך האיש החלים במהירות.

החיסון לקורונה של אסטרהזניקה: איך הוא עובד?

שמו של החיסון לקורונה של אסטרהזניקה הוא AZD1222, המסמל את ראשי התיבות של החברה היצרנית אסטרהזניקה (AZ) ואוניברסיטת אוקספורד (D). השם המקורי של החיסון היה ChADOx1 שהוא קיצור של שימפנזים (Ch) אדנווירוס (AD) ואוניברסיטת אוקספורד (O).
החיסון מבוסס על נגיף בשם אדנווירוס, בעל מאות זנים, חלקם פוגעים גם בבני אדם וגורמים לרוב לתסמיני הצטננות. הפעם, לקחו החוקרים נגיף אדנווירוס משימפנזים, שאינו גורם למחלה בבני אדם, החלישו אותו, והפכו אותו לווקטור (נשא). המדענים הינדסו את הנגיף הזה באופן גנטי, כך שלא יוכל להשתכפל ולהתרבות בבני אדם, והלבישו עליו את חלבון המעטפת של נגיף הקורונה – Spike Protein.
2 צפייה בגלריה
החיסון של אסטרהזניקה לקורונה: נגיף משימפנזים שנושא את מעטפת הקורונה
החיסון של אסטרהזניקה לקורונה: נגיף משימפנזים שנושא את מעטפת הקורונה
החיסון של אסטרהזניקה לקורונה: נגיף משימפנזים שנושא את מעטפת הקורונה
(צילום: AP, John Cairns, University of Oxford)
לא הרבה ידוע עדיין על נגיף הקורונה, אך מה שכן כבר ברור, הוא שחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה, שעל שמם הוא נקרא משום שהם נראים כ"כתר" (קורונה), הם אלה שנצמדים לגוף האדם, ומעוררים את התגובה החיסונית שגוררת עימה תגובה הרסנית של מערכת החיסון.
נגיף זה, אדנווירוס, הונדס כך שאינו יכול לגרום למחלה בבני אדם או להתרבות בגופנו, והוא כעת בעל מעטפת של נגיף הקורונה. כאשר הוא מוזרק לגוף, מערכת החיסון שלנו מזהה את מעטפת הקורונה, אך אינה יודעת שבתוכה יש וירוס לא מזיק – ומיד מתחילה לייצר נוגדנים מנטרלים ותאי T, שימנעו הדבקות עתידיות.
החיסון מיוצר במפעלי אסטרהזניקה ברחבי העולם, בבריטניה, הודו ובמדינות נוספות. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של 28 ימים זו מזו, לתוך שריר הזרוע מעל גיל שלוש, או שריר הירך מתחת לגיל זה.
הנוגדנים מתחילים לעלות כשבועיים לאחר הזריקה הראשונה, ומגיעים לשיא כשלושה שבועות לאחר הזריקה השנייה. תופעות הלוואי כוללות חום, כאבי ראש, עייפות, חולשה, כאב ואדמומיות באזור ההזרקה, החולפים תוך כמה שעות. על פי פרסום קודם, ישראל הגיעה להבנות לרכישת מיליוני מנות חיסון מאסטרהזניקה, אם כי לא ברור מועד הגעתם – אם בכלל.