"בדיקות מהירות בכניסה לכל בית-ספר, בדיקה לילדים פעמיים בשבוע": בבית החולים שיבא עובדים במרץ על פיתוח בדיקות מהירות לגילוי נגיף קורונה המיועדות לבתי הספר בישראל. כך אומרת הבוקר (ג') פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בשיבא, שמסבירה כי מציאת דרכים לחזרה לשיגרה לצד הנגיף היא הכרחית.
"צריך להתקדם הלאה ובוודאי לא להיות תקועים בסגר. אנחנו צריכים להמשיך לחיות עם הנגיף הזה לעוד זמן רב ופתרונות אחרים הם חשובים. סגר הוא רע לכולם - הוא רע בריאותית, הוא רע כלכלית, אבל כרגע אנחנו נמצאים במצב בו התחלואה כל כך גבוהה, שאני לא רואה משהו אחר שאפשר לעשות", אומרת פרופ' רגב באולפן ynet.
2 צפייה בגלריה
בדיקת קורונה מתחם היבדק וסע מד"א מזרח ירושלים
בדיקת קורונה מתחם היבדק וסע מד"א מזרח ירושלים
בדיקות קורונה מהירות: "עובדים על פתרונות כדי לחיות לצד הנגיף"
(צילום: AFP)
סוגיית הבדיקות המהירות, לדבריה של פרופ' רגב, עשויה לשנות את פני המגפה גם מחוץ למערכת החינוך, ואומרת כי יש לעבוד על פתרונות שכאלה לצד המאמץ העולמי למציאת חיסון ותרופה לנגיף הקורונה. "מה שעובדים עליו היום הוא שינוי מבדיקות מטוש לבדיקות שלוקחים מדגימות רוק. רעיונות נוספים הם בדיקות נשיפה, בדיקות שמבוססות על קול - כל מיני סוגים שיהוו שובר שוויון אל מול הנגיף, כך באמת תתאפשר פתיחה של המון מקומות במשק".
עם זאת, מערך הבדיקות המהירות בישראל כיום מצוצמם מאוד. בישראל קיימות 100 אלף ערכות לבדיקה מהירה בסך הכל, ובקופות החולים קיימים מכשירי בדיקה בודדים. בכל אחת מקופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית קיימים חמישה מכשירים, ובקופת החולים כללית קיימים 13 מכשירי בדיקה. כך, למרות דבריה של פרופ' רגב בדבר היכולת של בדיקות מהירות לנטר חולי קורונה ולשנות את מהלך התתמודדות עם מגפת הקורונה, נראה שישראל עוד רחוקה מהגעה לכך.

"למרות המגמה האופטימית - עלייה בחולים הקשים"

לפי נתוני משרד הבריאות אובחנו אתמול (ב') 5,647 נדבקים חדשים בנגיף הקורונה, עוד 439 אובחנו מאז חצות. שיעור הבדיקות החיוביות התייצב על כ-11% זה היום הרביעי ברציפות, מספר גבוה, אך כזה שיכול להצביע על אופטימיות זהירה שעשויה לנבא את התייצבות קצב ההדבקה בישראל, ובהמשך אף ירידה במספר החולים.
2 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה שיבא תל השומר
מחלקת קורונה שיבא תל השומר
למרות המגמה האופטימית: "עוד קיימת עלייה בחולים קשים בבתי החולים"
(צילום: AP)
עם זאת, אומרת פרופ' רגב, עוד מוקדם לשמוח. "עדיין צריך לחכות להשלכות של יום כיפור וסוכות, עוד צריכים להיות זהירים מאוד. רוב האוכלוסייה נענתה להנחיות, אבל עדיין היו קבוצות רבות של אנשים שהתקהלו בתוך בתי כנסת בניגוד להנחיות. בחול המועד יש מספר בדיקות נמוך יחסית, אז מוקדם לשמוע, אבל המגמה נראית טוב. עם זאת, חשוב לסייג ולומר שבבתי החולים אנחנו עוד רואים עלייה בחולים הקשים".
כמו מומחים רבים אחרים, מדגישה פרופ' רגב כי האוכלוסייה בישראל רחוקה מלהגיע למצב של "חיסון עדר", למרות מספר המאומתים הגבוה שקיים בה. "קיימים יותר נדבקים צעירים אז הפגיעה היא יותר נמוכה, אבל הגיל בטיפול נמרץ ירד היום. גם צעירים יכולים לחלות קשה. תיאורטית הרעיון של חיסון עדר הוא יפה, אבל מדובר בסכנה גדולה. חיסון עדר בהכרח אומר עלייה מטאורית בתחלואה, מה שאומר שיש גם יותר תמותה.


"התמותה הזו תהיה גם בגלל העומס על בתי החולים במצב של תחלואה גבוהה מאוד. אנשים לא יקבלו טיפול מיטבי, חלק לא יגיעו לבתי החולים. הרעיון של חיסון עדר מאוד מסוכן בזמן מגפה, ואני מקווה שכל מי שמעלה את זה שוב, יוריד את זה מהפרק. כך או כך, אותה חיסוניות היא לפרק זמן מוגבל כנראה, כנראה שרוב החולים שיחלו יהיו מחוסנים לחצי שנה בלבד. זה לא פתרון".
עד כה נפטרו בישראל 1,757 חולים כתוצאה ממגפת הקורונה. מספר החולים הפעילים כעת הוא 63,305. דו"ח שפרסם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן קובע כי ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם במספר המתים ליום מקורונה ביחס לגודל האוכלוסייה (לעיון בדו"ח המלא - לחצו כאן). מספר הנדבקים החדשים ליום (ממוצע שבועי) בישראל ממשיך להיות הגבוה בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. בימים האחרונים מסתמנת ירידה מסוימת בשיעור הבדיקות החיוביות. עם זאת, הערך הנוכחי (כ-11%) עדיין גבוה מאוד ומעיד על היקף תחלואה רחב בהרבה מזה המאותר בפועל. יידרשו עוד כמה ימים עד שניתן יהיה לקבוע מגמה ברורה יותר.
עוד אומרים באמ"ן כי היקף ההדבקה היומי הממוצע בשבוע האחרון עדיין גבוה בהרבה (יותר מפי 10) מהערכים שיאפשרו התמודדות יעילה עם קטיעת שרשראות ההדבקה. בקצב התחלואה הנוכחי יידרשו יותר מ-90 יום להגעה ליעד של 400 נדבקים חדשים ליום.
אתמול, אחרי יותר מחמש שעות של דיונים, קבינט הקורונה סיים את ישיבתו. ההערכה הרווחת בקרב השרים היא שההקלות לא יגיעו לפני 18 באוקטובר - ואף מעבר לכך אם העלייה בתחלואה תימשך, או שלא תרד מספיק לדעת הממשלה.