אז מה הילדים שלכם עשו בזמן הסגר והבידוד בקורונה? הכירו את עידו קלמן, מתכנת אפליקציות צעיר מהרצליה, תלמיד כיתה ז' בחטיבת רעות במגמה מדעית טכנולוגית. עוד לא בן שלוש-עשרה וכבר הספיק להשיק השבוע את 'פחמי-כמה', אפליקציה שמחשבת את הפחמימות היומיות שלכם, חדשה מהניילונים, עליה עבד גם בתקופת הקורונה.
עידו אובחן כסובל מצליאק וסוכרת נעורים מגיל צעיר. האפליקציה החדשה שלו מיועדת בעיקר לסובלים מסוכרת אבל גם לאלו שרוצים לפקח על משקלם או רוצים לעקב אחרי התזונה היומית שלהם. חישוב הפחמימות חשוב במיוחד לסוכרתיים שצריכים להזריק אינסולין לפני ארוחות. כל מה שצריך הוא לרשום את המזון והאפליקציה מחשבת את כמות הפחמימות שיש בו בגרמים.
"בכל שנות הניסיון שלי עם הסוכרת נתקלתי בבעיה", מסביר עידו. "לא ידעתי כמה פחמימות יש בכל מאכל שאני אוכל. אתה פתאום רוצה אפרסמון ולא זוכר כמה פחמימות זה. האפליקציה עוזרת לי מיד במקום".

כמה פחמימות יש במשולש פיצה?

בני כיתתו עדיין לא חזרו ללמוד בבית-הספר, כולם בזום. "יש הרבה יתרונות בללמוד מהבית", אומר עידו. "לוח הזמנים שלך יותר נוח וגמיש, ואתה לא צריך להיות שש-שבע שעות בבית ספר, אלא אתה בבית, אוכל מתי שבא לך, ויש זמן לשבת על אפליקציות. בקורונה ביליתי יותר זמן עם המשפחה, לא יכולנו לצאת, ראינו יותר טלוויזיה".
מומחי התזונה והדיאטנים אומרים שכמות הפחמימות שמותרת ביום היא אינדיבידואלית. אנשים שרוצים לרדת במשקל אמורים לצרוך פחות, אנשים שעוברים אימונים גופניים בדרגות קושי גבוהות, צריכים דווקא יותר. בתהליך העבודה על האפליקציה, עידו למד גם משהו על תזונה, בעיקר על איך משפיעים מאכלים מסוימים על חולי הסוכרת. "ממה שאני יודע", הוא מסביר, "לאוכלוסייה כללית ולמתאמנים לשיפור הכושר הגופני מומלץ לצרוך בין שלושה לחמישה גרמים פחמימות לק"ג משקל גוף ביום".
באפליקציה שלו אתם יכולים לגלות שבייגל אמריקאי אחד, למשל, שווה 60 גרם פחמימות. שקית ביסלי ומשולש פיצה שווים 45 גרם פחמימות. פלאפל בפיתה עם חומוס וטחינה שווה 75 גרם פחמימות, וכוס קורנפלקס שווה 30 גרם פחמימות.
"גם לבן אדם רגיל לא בריא לאכול יותר מדי פחמימות, בלי קשר לסוכרת", אומר עידו. "אני לא מודד ממש כמה פחמימות אני אוכל. אני רואה לפי הסוכר שלי. אם הוא גבוה (היפר), אני מבין שצריך לצמצם קצת את הפחמימות או לאכול כשהסוכר ברמות יותר טובות. בעיקרון אפשר לאכול כמה פחמימות שרוצים אבל רק צריך לראות שהסוכר לא עולה יותר מדי".
איך אפשר לנחש כמה פחמימות יש באוכל? "נגיד שאני יודע שבפרוסת לחם יש 15 גרם פחמימות, אז אם אני אוכל לחמנייה אני מוסיף קצת יותר. הבעיה עם הניחושים זה שאם אתה לא מנחש נכון, וזה מה שקורה לרוב, אתה עלול להגיע להיפר ולהרגיש מאוד לא טוב, וזה גם מסוכן. רציתי לעזור לעצמי ודרך השימוש שלי והעובדה שאני צריך כזו אפליקציה - אני יודע שזה גם עוזר לשאר הסוכרתיים בארץ".

לעזור לילדים סוכרתיים

הקורונה תרמה רבות להוצאתה של 'פחמי-כמה' לאוויר העולם. "מצד אחד זה היה לא פשוט", אומר עידו, "כי היו הרבה דברים שנאלצנו להתמודד איתם, למשל, לא לצאת החוצה מהבית. מצד שני היה לי הרבה זמן להקדיש לאפליקציה החדשה".
3 צפייה בגלריה
עידו קלמן
עידו קלמן
עידו קלמן
(צילום פרטי)
איך נולדה 'פחמי-כמה'? "שמתי לב שכל הזמן אני צריך לבדוק כמה פחמימות בכל דבר שרציתי לאכול, ולא תמיד יש לי חשק לחפש את המידע הזה אז לפעמים פשוט ניחשתי. לכן התחלתי לחשוב על משהו שיקל עליי ועל כל הילדים הסוכרתיים שצריכים להתמודד עם זה יום יום".
מה המטרה שלה? "המטרה של האפליקציה היא קודם כל לעזור לסוכרתיים לדעת כמה פחמימות יש בכל אוכל שהם אוכלים. ניתן לחפש את שם המאכל ולקבל תוצאה מיידית. כמו כן, יש באפליקציה דף אישי של המשתמש לספירת כמות הפחמימות היומית שלו, דף מוטיבציה עם סיפורים של חולי סוכרת ועוד".
תספר לסוכרתי המתחיל - איך עובדת האפליקציה? "אחרי שאת פותחת אותה, את נרשמת בתהליך מאד פשוט. אחרי זה יש סימן של זכוכית מגדלת ולמטה רשום "חיפוש". כשלוחצים על זה את מגיעה לרשימה שיש בה מאגר של כל מיני סוגי מזונות ולידם כתוב כמה פחמימות יש בהם. את יכולה להכניס את כל מה שאת אוכלת ביום לרשימה מרוכזת וככה לנהל מעקב תזונתי יומי".
ומה לגבי הכמויות? "הכנסתי לשם כמויות רגילות של מזונות שאנחנו אוכלים כל יום. נגיד פרוסת לחם זה שלושים גרם, ולפי זה החישוב".
איך בחרת את כל המאכלים? "יש לי היום בסביבות המאה חמישים סוגים של מאכלים שונים, אבל השאיפה שלי היא תמיד להגדיל את המאגר. את הנתונים עצמם לקחתי מכל מיני אינדקסים של מזונות באינטרנט, אבל בעיקר מהאינדקס של בית חולים שניידר, שנחשב לאמין ביותר. יש כל מיני מאגרים רפואיים שהצלחתי להפוך אותם לנגישים יותר".
מי המציא לה את השם? "אני המצאתי לה את השם 'פחמי-כמה'. כשישבתי וחשבתי על הלוגו עלה לי הרעיון שהמילה פחמימה מורכבת מ"פחמה" ו"מה", ואז שינינו ל"פחמי-כמה".

אפליקציה ראשונה בעברית

עידו הוא אמנם רק בן שלוש-עשרה, אבל 'פחמי-כמה' היא לא האפליקציה הראשונה שפיתח. "כמה חודשים לפני האפליקציה 'פחמי-כמה' פיתחתי אפליקציה בשם EduAsk", הוא אומר, "זו אפליקציה שהיא בעצם מן רשת חברתית לתלמידים. שמתי לב שיש תלמידים שלא הבינו כל כך את החומר בשיעור ואת שיעורי הבית, או כאלו שלא היו בשיעור, אז דרך האפליקציה הם יכולים להעלות שאלה וגם המורה וגם התלמידים יכולים לענות אחד לשני. ראיתי שיש צורך בזה כי לא לכל הילדים נעים לבקש עזרה מהמורה והתלמידים בבית ספר וזה מאוד מקל עליהם".
לתכנת אפליקציות הוא התחיל בגיל 10. "זה עניין אותי אז התחלתי ללמוד קורסים באינטרנט, כדי לדעת איך עושים את זה מבחינה טכנית. כל התהליך זה ניסוי ותהייה, אני משנה קצת, מנסה שוב, וככה עבדתי כמה חודשים עד שזה היה מוכן. בכל אפליקציה יש צורך לברר איפה הבעיות, כי תמיד מתעוררות בעיות, ואז למצוא פתרונות. זה תהליך ארוך אבל מאוד משתלם. כשזה מצליח זה סיפוק גדול".
מה היתרון של האפליקציה שלך על פני אפליקציות דומות אחרות? "יש אפליקציות בתחום הזה, אבל ל'פחמי-כמה' יש יתרונות עליהם. קודם כל היא מעוצבת בצורה שמתאימה גם לילדים וגם להורים, היא קלה, נגישה, והיא גם חינמית שזה דבר מאד חשוב. לא צריך הרבה בשביל להוריד אותה והיא בעברית. לא ראיתי אפליקציה דומה בעברית. כיף לי לעזור לאנשים שסובלים כמוני ומתמודדים עם אותה הבעיה. הייתי רוצה שהאפליקציה שלי תגיע לסוכרתיים בכל רחבי הארץ".

צליאק עם סכרת נעורים

מה אתה הכי אוהב לאכול? "אני מאוד אוהב גלידה, פיצה, פלאפל, חטיפים, וכמובן שהכנסתי אותם לרשימת המזונות באפליקציה. אני גם צליאקי, אז המאגר שלי די מצומצם גם ככה. אסור לי לאכול גלוטן, אז כשאני אוכל לחם, לחמניות או עוגות, הכל בלי גלוטן. הערכים של לחם עם גלוטן ובלי גלוטן הם די דומים מבחינת הפחמימות. במקום קמח חיטה, לדוגמא, לוקחים קמח תירס".
כשהיה בן חמש, אובחן בצליאק ושנתיים אחרי כן, כשהיה בן שבע, התגלתה אצלו, בבדיקה מקרית לחלוטין, סכרת נעורים. "במשך תקופה ארוכה הוא לא הרגיש טוב" מספרת אמו, "הוא היה צמא כל הזמן ושתה הרבה מים אז לקחנו אותו לרופאה בקופת חולים". בבדיקת הדם התגלה סוכר גבוה והוא הופנה לבית חולים שניידר, שם קיבל את האבחנה הסופית.
3 צפייה בגלריה
עידו קלמן
עידו קלמן
"לאט לאט מגלים שהרבה יותר טעים בלי גלוטן". עידו קלמן
(צילום פרטי)
מגיל שבע הוא נושא על גופו משאבת אינסולין חוץ עורית קטנה שמזריקה לו באופן קבוע אינסולין לפני כל אוכל שהוא מכניס לפיו. המשאבה מחשבת באופן אוטומטי את הכמות שנמדדת לפי כמות הפחמימות שיש בכל אוכל. וזה, בלי קשר לצליאק שלו.
זה בוודאי לא קל להסתובב עם משאבת אינסולין על הגוף. "להסתובב עם משאבה זה לא נוח, נכון, אבל מתרגלים לזה. צריך לקבל את זה שגם לצליאק וגם לסוכרת אין כרגע תרופה, אז או שאתה מקבל את זה או שלא. בהתחלה היה לי עצוב אבל קיבלתי את העובדה שיש דברים שאני לא יכול לאכול בימי הולדת למשל, ויש גם תחומים של ספורט שאני לא עושה. במקום לראות את הדברים האלו כמגבלה, אני רואה אותם כיתרון. למשל, כשאתה לא אוכל גלוטן, זה הרבה יותר בריא.
"היו ילדים ששאלו אותי על המשאבה, ואחרי שהסברתי להם מה זה הם קיבלו את זה. יותר אנשים קיבלו את זה מאשר צחקו עליי. גם במפגשים חברתיים וימי הולדת שום דבר לא מגביל אותי כי יש לי חברים טובים שדואגים, שאם מזמינים אותי למסיבה, יהיו גם ממתקים ללא גלוטן ואוכל שאני יכול לאכול. בהתחלה אתה בטוח שהממתקים שלהם יותר טעימים אבל לאט לאט אתה מגלה שהרבה יותר טעים בלי גלוטן".
מה זה אומר להיות ילד סוכרתי? "זה אומר שבכל פעם שאני רוצה לאכול משהו, אני צריך לחשב לפני כן כל ביס שאני מכניס לפה. עם הזמן למדתי איך לאזן את עצמי ואיזה מאכלים טובים לי יותר או טובים לי פחות. אם אני רואה שהסוכר שלי גבוה אז אסור לי לנשנש, גם אם מאד מתחשק לי, כדי שלא אגיע למצב של היפר, ואם אני רואה שהסוכר נמוך, אני יכול להרשות לעצמי קצת יותר. מצד אחד זה עבודה אבל אני מסתכל על זה דווקא מהצד החיובי. זה הצד החיובי שיש בסוכרת, שאתה עוקב אחרי כל אוכל שאתה אוכל ויודע מה אני מכניס לפה במשך היום. המעקב הזה חשוב מאוד לבריאות".
3 צפייה בגלריה
עידו קלמן
עידו קלמן
עידו קלמן
(צילום פרטי)

קבוצת המתוקים

עידו חבר בקבוצת וואטס-אפ גדולה של ילדים ונוער סוכרתיים, וכן הורים, מכל חלקי הארץ. הקבוצה נקראת "המתוקים". "כל הזמן ילדים שואלים שם כמה פחמימות יש בכל מיני מאכלים. חשבתי שאפשר להפוך את המידע הזה לכמה שיותר נגיש בטלפון". את לידתה של האפליקציה החדשה פרסם גם בחוג המשפחתי וגם שיתף בקבוצת המתוקים. "מאד אוהבים את זה. אנשים אומרים שזה מאד עוזר להם והם יכולים להפסיק לנחש, הם פשוט יכולים לבדוק במדויק".
מה היית אומר לילדים נוספים שסובלים מאותה בעיה? "הייתי אומר להם שיש צרות יותר גדולות מזה. יש אנשים שיש להם מחלות הרבה יותר קשות מאלו. סך הכל, ביחס למחלות קשות הסוכרת היא משהו הרבה יותר קל שאפשר להתנהל איתו בחיים בלי בעיה. הייתי אומר להם שיחשבו שיש תמיד בעיות קשות יותר ושלא יראו את הסוכרת כמגבלה".
מה היית רוצה שיקרה עם האפליקציה שלך? "הייתי רוצה שהיו לה כמה שיותר הורדות כמובן, שכמה שיותר אנשים ישתמשו בה בחיים שלהם. אני רוצה להרחיב את מאגר המאכלים ולהוסיף עוד כל מיני כלים, כמו למשל טבלאות מפרטות יותר על האוכל שאכלת. עדיף לסוכרתיים לא לאכול הרבה פחמימות ואם כבר אז פחמימות מורכבות ולא פשוטות שמעלות מיד את הסוכר".
יש לך תוכניות לפיתוחים נוספים? "כן, תמיד כיף לפתח עוד אפליקציות שיעזרו לאנשים".
להורדת האפליקציה לחצו כאן