"המטרה שלנו היא להציל חיים - לא למנוע הדבקות": כך אומר הבוקר (ה') פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, שטוען כי במבצע החיסונים לקורונה המתקרב, יש לחסן קודם את האוכלוסייה בסיכון הגבוה ביותר ולא את צוותי הרפואה. באופן דומה פעל גם מבצע החיסונים בבריטניה, בו תחילה חוסנו קשישים, הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר למחלת קורונה קטלנית.
"אם תוך שבוע נחסן את האוכלוסייה בסיכון הגבוה ביותר, את דרי בתי האבות והקשישים, זה אמנם לא יעצור את המגפה, אבל בהחלט ימנע תמותה משמעותית בתקופה הקרובה", הוא אומר באולפן ynet. "יש להתמקד בקבוצה הפגיעה ביותר שעלולה למות מנגיף הקורונה. אנחנו אפילו לא יודעים כמה חיסונים הגיעו לארץ וכמה יגיעו שבוע הבא כדי לגבש החלטה מושכלת בעניין קבוצות התעדוף. אני מקווה שיש מספיק חיסונים גם לאוכלוסיות בסיכון וגם לצוותי הבריאות, אבל חשוב להתמקד באנשים שעלולים לאבד את חייהם קודם".
1 צפייה בגלריה
מרגרט קינאן בת 90 אישה ראשונה להתחסן חיסון חיסונים קורונה פייזר בריטניה
מרגרט קינאן בת 90 אישה ראשונה להתחסן חיסון חיסונים קורונה פייזר בריטניה
מרגרט קינאן בת ה-90, הראשונה להתחסן לקורונה בבריטניה
(צילום: רויטרס)
עם זאת, במשרד הבריאות פורסם אתמול כי במבצע החיסונים שיתחיל ככל הנראה בשבוע הבא, הראשונים לקבל את החיסון יהיו חברי הסגל הרפואיים בבתי החולים, ולאחר מכן הצוותים בקופות החולים, במרפאות הפרטיות ובמרפאות השיניים. אחריהם יתחסנו עובדי בתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים, סטודנטים לסיעוד ורפואה שעובדים בבתי החולים, מד"א וארגוני ההצלה. רק אחר כך יהיו אלה עובדי ודיירי בתי האבות ומבוטחי קופות החולים מגיל 60.
"למה אנחנו לא מתחילים כבר ביום ראשון לחסן את האוכלוסיות בסיכון ומחכים? למה אם צריך ריסון מהודק כבר עכשיו לא מתחילים אותו מיד אלא מחכים? התשובה לכך היא כי הכל פוליטי ולא מקצועי בישראל", הוא פוסק. "כולנו מבינים שכל עוד אנחנו הולכים בדרך הזאת, אנחנו לא נתמודד בצורה טובה עם המשבר הזה על כל מרכיביו - רעב, אבטלה, עוני, השמנה, אלימות, התמכרויות. גם בזה צריך לטפל ועל זה אף אחד לא מדבר".
לדבריו של פרופ' לויו ניתן למנוע סגר שלישי רק אם ריסון מהודק של ההגבלות ייכנס לתוקף בהקדם. "יש צורך לקבל החלטות נכונות, יש צורך באיזון - וכרגע בישראל יש רק מחסור באיזון. לא צריך מגבלות תנועה, אלא הגבלות על המסחר ועל התקהלויות כדי לעצור את התחלואה הקשה שנמצאת במגמת עלייה. לתפישת עולמנו, אנשי בריאות הציבור, אין מקום בשום שלב לסגר.
"אנחנו כל הזמן מסתכלים על פונקציית המטרה של מספר מאומתים, וזו פונקציית מטרה לא נכונה, בוודאי במצב בו החיסונים כבר נמצאים כאן. המטרה שלנו היא להציל חיים - לא למנוע הדבקות. אפשר, במקביל להקפדה על כך שעסקים מתנהלים בצורה מסודרת ותקינה, להתחיל לחסן בצורה מסודרת - עובדי הבריאות יתחסנו בבתי החולים ובקופות החולים, ואפשר להתחיל במבצע מסודר ולהגיע לקשישים בבתי האבות. זה לא אחד על חשבון השני".
בדבריו, הביע פרופ' לוין תסכול עמוק משיטת הפעולה של ההנהגה הישראלית בנוגע למגפת הקורונה: "אני לא מצליח להבין למה הכל כל הזמן בערפל. גם מי שנמצא בתוך הדיונים לא מבין את שיטת הניהול ולאן הולכים. אני לא מבין מדוע קיים כזה חוסר שקיפות, למה לא פותחים את הדיונים כדי שנדע למה עושים ככה ולמה עושים ככה. זו ההתנהלות שפוגעת באמון הציבור ובפוטנציאל ההצלחה של מבצע החיסונים שכולנו בעדו".
לבסוף, הביע פרופ' לוין, בדומה למומחים רבים אחרים, אמון בחיסון שהגיע לישראל: "החיסון של פייזר עבר ניסויים מסודרים ביותר וגם שקופים, קראתי את המאמרים והחומרים. החיסון עבר תהליך רגולטורי מחמיר של ה-FDA ושל משרד הבריאות בישראל. החיסון בטוח ויעיל, אני הולך להתחסן ולהמליץ על כך ליקיריי.
"נקווה שגם החיסון של מודרנה, שיוצר בטכנולוגיה דומה, יאושר בקרוב. כרגע, כדי שמבצע החיסונים יצליח, צריך להתייחס לכל מי שיש לו שאלות ומפקפק. צריך לתת מענה מקצועי לשאלות האלה. אני בטוח שברגע שיינתן מענה לשאלות ולחששות, הרוב המוחלט יבוא להתחסן. אני הרבה יותר חושש מהמחלה מאשר מהחיסון".