עור בקצה הניתוח: תשעה ימים אחרי שאיציק סעידיאן, נכה צה"ל בן 26, הסובל מפוסט טראומה, הצית עצמו מול משרדי אגף השיקום בפתח תקווה, הוא הוכנס לחדר ניתוח במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, ובמשך כשלוש שעות ניסו הרופאים לטפל בכוויותיו בדרך חדשנית שנחשפת כאן לראשונה.
קראו עוד:
"המקרה של סעידיאן העמיד אותנו מול אתגר רפואי שדרש הרבה דמיון, ניסיון, ולמעשה, יצירת יש מאין - שכן ההיקף הנרחב של הכוויות גרם לכך שלא היה מהיכן לקחת דגימת עור שתשמש להשתלה", אומר פרופ' יוסי חייק, מנהל המערך לכירורגיה פלסטית והיחידה הלאומית לטיפול בכוויות בשיבא. "הייתה רק פיסה קטנה, שבמאמץ רב הצלחתי להפיק מאזור קטנטן בגב כף הרגל שלו. ידוע שכמעט בלתי אפשרי להנציל משם עור, אבל זה מה שעמד לרשותנו, ועם זה היינו צריכים לנצח".
פיסת העור הקטנה הזו הועברה למעבדה להנדסת שתולי עור על שם גרין, שנמצאת גם היא בשיבא, ושהיא הגוף הראשון והיחיד בארץ שבו ניתן לגדל עור בתרבית לצורך טיפול בכוויות. "מפיסת העור הזו, שכולנו מקווים שבתנאי מעבדה מבוקרים היא תתרבה, נוכל ליצור שתל עור עצמי שיסייע לאיציק סעידיאן להתגבר על כוויותיו", אומר פרופ' חייק.
3 צפייה בגלריה
איציק סעידיאן
איציק סעידיאן
איציק סעידיאן. "ההיקף הנרחב של הכוויות גרם לכך שלא היה מהיכן לקחת דגימת עור שתשמש להשתלה", אומר פרופ' חייק

כשהשתל מתנתק מהצלוחית

במעבדה הזו משתמשים בטכנולוגיה חדשנית, Cultured Epidermal Autografts - "שבעזרתה", מסבירה ד"ר אילת די-סגני כהן, המנהלת, "אנחנו מנצלים תאי אב על בסיס פיסת עור קטנטנה ומייצרים ממנה שתלי עור לכיסוי הגוף שסובל מכוויות. לתאי האב שהפקנו מהעור של החולה יש יכולת להתחלק ולהתחדש כתרבית, שאותה אנחנו מגדלים בתוך צלוחית. התאים הללו, שנקראים קרטינוציטים, יוצרים מושבות של תאים, שעם הזמן גדלות ומתאימות לכיסוי כוויות".
ד"ר אילת די-סגני כהן: "לתאי האב שהפקנו מהעור של החולה יש יכולת להתחלק ולהתחדש כתרבית, שאותה אנחנו מגדלים בתוך צלוחית. התאים הללו יוצרים מושבות של תאים, שעם הזמן גדלות ומתאימות לכיסוי כוויות"
מרינה בן שושן, דוקטורנטית וחוקרת במעבדה, מוסיפה: "כל פיסת עור כזו גדלה בצלוחית בתוך נוזל הזנה עד שהיא יוצרת משטח מרובד של מספר שכבות. בשלב הבא מגיעים הניתוק מהצלוחית והעברה של השתל למטופל. בסיבוב הראשון של הגידול, שנמשך בין שבועיים לשלושה, ניתן להפיק כ-20 שתלים, ובכל אחד מהסיבובים הבאים אפשר להפיק 50".
3 צפייה בגלריה
הבנק הלאומי להנדסת שתלי עור
הבנק הלאומי להנדסת שתלי עור
שתל שנוצר מפיסת העור. "בסיבוב הראשון של הגידול, שנמשך בין שבועיים לשלושה, ניתן להפיק כ-20 שתלים"

שלוש תחנות, שלוש חליפות

המתקן מתפרס על פני קומה שלמה בבניין המעבדות של שיבא. החדרים סטריליים; האוויר מסונן ועומד על טמפרטורה קבועה של 37 מעלות. שלוש פעמים ביום דואגים לניקוי החדרים, והחוקרים ממוגנים באמצעות חליפות אטומות. "מעבר בין כל אחת משלוש התחנות של המעבדה מצריך החלפת חליפה", מציינת ד"ר די-סגני כהן.
שתל העור מוכן כשניתן לנתק אותו מהצלוחית שבתוכה הוא גדל. השתל מונח על גזה ומועבר בצידנית לחדר הניתוח כשהוא זמין לטיפול בכוויה. "בניגוד לכל איבר גוף אחר - כליה, אונת כבד, ריאה, לב, קרנית - לא ניתן להעביר עור מאדם לאדם", מסביר ד"ר מוטי חרץ, מומחה בכיר לכירורגיה פלסטית ביחידה הלאומית לכוויות בשיבא. "נפגעי כוויה גם מאושפזים לזמן הארוך ביותר מכלל המאושפזים: האשפוז שלהם יכול להימשך חודשים רבים. אנחנו מקווים שבעזרת הטכנולוגיה החדשנית הזו, שמיושמת רק במקומות מעטים בעולם, נוכל לטפל בנפגעי הכוויות בצורה יותר מהירה ויעילה, וגם לקצר את זמן האשפוז שלהם".
"בניגוד לכל איבר גוף אחר, לא ניתן להעביר עור מאדם לאדם", מסביר ד"ר מוטי חרץ, מומחה לכירורגיה פלסטית. "נפגעי כוויה גם מאושפזים לזמן הארוך ביותר מכלל המאושפזים. אנחנו מקווים שבעזרת הטכנולוגיה החדשנית הזו המצב ישתנה"
ד"ר חרץ מסביר שהטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת גידול במעבדה של שכבת העור הראשונה בלבד – האפידרמיס – אבל התקווה היא שבעתיד ניתן יהיה לגדל מאותה פיסת עור גם את השכבה התחתונה – הדרמיס – תוך שימוש במדפסת תלת ממד, שתצליח לדמות את השתל למבנה הטבעי של עור המושתל.
3 צפייה בגלריה
הבנק הלאומי להנדסת שתלי עור
הבנק הלאומי להנדסת שתלי עור
ד"ר אילת די-סגני כהן. "נשמח לספק את הידע למחלקות כוויה נוספות"

מעצמה בעל כורחה

מעבדת העור בשיבא הוקמה לפני כשלוש שנים, אבל רק בשנה וחצי האחרונות נעשתה מבצעית, כשחמישה מטופלים עברו את הליך ההשתלה בהצלחה.
פרופ' איציק קרייס, מנהל שיבא, גאה בה מאוד. "הניסיון רב השנים בטיפול בנפגעי מלחמה ופיגועים הקנה לישראל, בעל כורחה, שם של מובילה ומומחית בינלאומית בתחום", הוא אומר. "כעת, כשברשותנו יחידת כוויות, וצמודה לה מעבדה להנדסת שתלי עור, אנחנו הופכים למעצמה אזורית שתספק מענה צבאי ואזרחי לכל המדינות באזור, ולא רק להן".
בינתיים המעבדה פועלת תחת ניסוי, ושתלי העור העצמיים נחשבים כטיפול חמלה. "לפי שעה, ועד להסדר הרגולציה מול משרד הבריאות, אנחנו מפעילים את הידע רק בשיבא, אומרת ד"ר די-סגני כהן. "בעתיד נשמח לספק אותו למחלקות כוויה נוספות בארץ".