מחלקות עמוסות️, המתנה של שעות במיון, אנשי צוות שלא תמיד מצליחים לתת מענה רפואי מלא למטופלים: במקום שנמגר את תופעת "הזקנה במסדרון", נראה שהפכנו אותה לנורמה. משהו חייב להשתנות. מה הכיוון? האם צריך לבנות בתי חולים חדשים או להתחיל לאשפז בבית?
עוד מוועידת הבריאות:
בפאנל "בית החולים של העתיד", שנערך היום (ב') במסגרת ועידת הבריאות השנתית של ynet ו"ידיעות אחרונות", השתתפו ד"ר איתמר עופר, הנשיא והיו"ר של צבר רפואה;. ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, וד"ר אורלי ויינשטיין, סמנכ"לית וראש חטיבת בתי החולים בקופת חולים כללית.
1 צפייה בגלריה
ועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות"ועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות"
ד"ר ויינשטיין (מימין), ד"ר מנדלוביץ', ד"ר עופר ודורון קופרשטין בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
(צילום: יריב כץ)
ד"ר מנדלוביץ': "נדבר על עשר שנים קדימה. המשרד עובד כעת על תוכנית אסטרטגית ברורה. יש מספר יעדים, ובהם שינוי המבנה של בתי החולים בעתיד. בסוף הכול מזדקק לנקודה הזו. הרעיון הוא שבבתי החולים יימצא רק מי שחייב להיות בהם. טיפול נמרץ, ניתוחים - את זה אי אפשר לעשות בבית, אז זה ייעשה בבית החולים. כל השאר ייעשה בבית".
בכללית זה עובד לא רע בשנים האחרונות. ד"ר ויינשטיין: "נכון. יש לנו ארסנל שלם של מטופלים שאנחנו מטפלים בהם בבית, כמו מונשמים וחולים פנימיים. כיום יש בכללית 200 חולים שהיו אמורים להיות בבית חולים ונמצאים בבית. זה מספר מאוד גדול".
אני מבין שהמשפחות שלהם מאוד מרוצות. "בוודאי. אנחנו רואים את זה בסקרי שביעות רצון. המשפחה פחות מטורטרת, פחות מוטרדת. בן אדם נמצא בבית שלו. בכללית פיחחנו מודלים חדשים. יש לנו היום מחלקת אשפוז בית שבילינסון מנהל, ובקרוב נפתח מחלקת אשפוז בית לילדים שתנוהל על ידי בית החולים שניידר. כל הילדים במחלקה הזו יהיו בבית. המודל הזה יגדל. אנחנו ממש הולכים לשם".
למה אשפוזי הבית כדאיים למערכת? ד"ר עופר: "קודם כל, זה כדאי למטופלים, והציבור מיד הבין את זה. כבר ב-2017, כשהצענו למטופלים ראשונים להיות בבית, הם מיד אמרו כן. השנה יהיו לדעתי כ-20 אלף מאושפזי בית. הרי לפני 200 שנה אנשים היו בבתים, לא בבתי חולים. היום יש חשמל, מים זורמים, תשתיות, תקשורת וטכנולוגיה - אז למה צריך ללון בבית החולים? ברור שהלינה שם לא תורמת, בוודאי לא לזקנים, שממש מסתבכים באשפוז. אדם נשאר לגור בביתו, ואנחנו מגיעים אליו ומתאימים את הטיפול לצרכיו.
"אנחנו מובילים את הקהילה הבינלאומית לאשפוז בבית. יש לנו קולגות מכל העולם שעושים את זה כבר שנים. בסופו של דבר, אשפוז הבית יהיה הרבה יותר זול למערכת הבריאות והרבה יותר טוב למטופלים".
ד"ר איתמר עופר: "הבית הוא סביבה מעולה לבצע בה רפואה, ואנחנו, כאנשי מערכת הבריאות, צריכים להתארגן כך שהרפואה תתבצע בסביבתו הטבעית של המטופל. כולנו נצא נשכרים מכך"
איך משרד הבריאות מאורגן מהבחינה הזו? ד"ר מנדלוביץ': "הגיע הזמן לקחת את זה שלב אחד קדימה ולמדוד את איכותם של שירותי הרפואה שניתנים בבית".
ד"ר ויינשטיין: "אני חושבת שמשרד הבריאות צריך להגדיר כללי התחשבנות בין הקופות לבתי החולים. כשאני מאשפזת חולה, ואז מוציאה אותה מהמחלקה הפנימית ומשחררת הביתה, אני מפסידה כסף. כשייווצר מודל שלפיו הקהילה תשלם לבית החולים, זה מאוד יעזור. אני יודעת שזה בתהליך, ושזה בסוף יקרה".
מי בעצם יכול להיכנס לעניין הזה של אשפוז בית? כמה זה עולה? ד"ר עופר: "זה לא עולה. אשפוז בבית בישראל, כמו כל הרפואה הציבורית, אינו עולה כסף למטופלים. הוא במימון קופות החולים. נעשית עבודה ענקית עם רופאי המשפחה שמזהים את המטופלים שצריכים אשפוז, אם כי לא בבית החולים, ואז מייצרים לו הפניה. אנחנו מדלגים על שלב המיון. אם צריך להשלים בדיקות מעבדה ודימות, אנחנו עושים את זה כחלק מהמערך של האשפוז".
על איזה סוג מאושפזים מדובר? "הרבה מאושפזי פנימית, ובשנתיים האחרונות אנחנו עושים גם אשפוזים פסיכיאטריים בבית. זה אזור מוזנח במערכת הבריאות, שסוף-סוף מקבל קצת תשומת לב. האלטרנטיבה האשפוזית היא מאוד גרועה. יש כמובן גם שיקום בבית, וכבר שנים שיש הוספיס בית. הבית הוא סביבה מעולה לבצע בה רפואה, ואנחנו, כאנשי מערכת הבריאות, צריכים להתארגן כך שהרפואה תתבצע בסביבתו הטבעית של המטופל. כולנו נצא נשכרים מכך".