מגפת הקורונה השאירה אותנו מצולקים ועם לא מעט שאלות: מה יותר מסוכן - המגפה עצמה או השיח האלים והמחלוקות שהיא מעוררת? אילו עוד מגפות מחכות מעבר לפינה? ועד כמה צריך לחשוש מאבעבועות הקוף?
קראו עוד:
השאלות הללו עלו בפאנל "עידן המגפות: האם אפשר לעצור את המגפה הבאה", שנערך היום (ב') במסגרת ועידת הבריאות השנתית של ynet ו"ידיעות אחרונות". השתתפו בו ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות; פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים ב"מגן ישראל" וראש מערך החדשנות בקופת חולים כללית; תא"ל (מיל') רלי מרגלית, מי שפיקד על מפקדת אלון - מפקדת הקורונה הלאומית; ומשה בר סימן טוב, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות.
1 צפייה בגלריה
ועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות"ועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות"
מרגלית (מימין), בר סימן טוב, פרופ' בליצר וד"ר אלרעי-פרייס בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות". "את האירוע של אבעבועות הקוף אפשר להכיל"
(צילום: יאיר שגיא)
ד"ר אלרעי-פרייס, אם הייתי אומרת לך לפני שלושה חודשים שארגון הבריאות העולמי יכריז על מצב חירום בעקבות המחלה הזו, איך היית מגיבה? "הקצב שבו זה מופיע, הוא מפתיע, אבל זה אומר שאנחנו צריכים להיות מאורגנים יותר, לחפש דברים, להיות אקטיביים בזה".
למה זה קורה? "אין לזה הסבר מלא, אבל אין קשר בין אבעבועות הקוף לקורונה, למעט העובדה שההתפרצות היא בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, ובמשך שנתיים לא היו מסיבות בגלל הקורונה, ועכשיו יש יותר, אז מן הסתם זה יכול יותר להתפשט".
פרופ' בליצר, אמרת בעבר שהקורונה היא רק הפרומו. "כבר כמעט 40 שנה אנחנו מתמודדים עם מחלות שלא הכרנו בעבר. רובן מגיעות מעולם בעלי החיים ועוברות אדפטציה כך שהן עוברות מאדם לאדם. הדוגמה העיקרית היא שפעת. קורונה היא דוגמה נוספת. גם סארס. השאלה היא לא אם תהיה עוד התפרצות, אלא מתי, ועד כמה היא תהיה מידבקת ואלימה. לשמחתנו, עד עכשיו לא ראינו שילוב בעייתי בין מחלה מאוד מידבקת ומחלה מאוד אלימה.
"כשמחלה היא מאוד אלימה, לרוב היא לא מתפשטת כי היא אלימה מדי, אבל יכולה להיות מחלה מידבקת כמו הקורונה ואלימה פי עשרה ממנה. לפני הקורונה חששנו משפעת העופות, שהייתה מאוד אלימה, הרבה יותר מהקורונה ומהרבה מחלות אחרות. היא התחילה להיות מידבקת, אבל צעדים נמרצים שננקטו מנעו ממנה להפוך לאירוע כלל עולמי. היו התפרצויות גם בישראל, אבל הכלנו אותן. גם את האירוע של אבעבועות הקוף אפשר להכיל, אם יהיה מאמץ ממוקד באוכלוסיות סיכון".
משה בר סימן טוב: "אנחנו חיים בעידן של אי-ודאות, ואני חושב שאנחנו צריכים להיערך לעוד אירועי חירום אזרחיים שבהם למערכת הבריאות יהיה תפקיד משמעותי. עכשיו אנחנו שוב בתקופת בחירות, ולמרות כל מה שעברנו בשנתיים האחרונות, עדיין לא רואים את הבריאות כציר מכונן בשיח הפוליטי בישראל"
רלי מרגלית, כמפקד מפקדת אלון היית הבלש של הקורונה: עקבתם, בודדתם, איתרתם. אתה רואה מצב שמפקדת אלון תעשה את זה גם עם אבעבועות הקוף? "אני לא יודע אם יהיה צורך בכך. עדיף שמשרד הבריאות יתמודד עם הדברים בעצמו, אבל יש מצבים מסוימים שבהם מפקדת אלון או מפקדה אחרת יידרשו לזה. זה מאוד פשוט. הגוף היחיד במדינת ישראל שיודע לעבור מאפס למאה במהירויות גדולות ומחזיק כוננויות, הוא הצבא. אנחנו יכולים לצמוח ולגדול בקצב מהיר ולהביא כוח אדם. זה דורש כמובן הכנות מקדימות. מפקדת אלון עדיין קיימת, אמנם לא באותם נפחים, אבל היא עושה את כל הפעולות הנדרשות".
משה בר סימן טוב, הרבה שנים היו תרחישי מגפות, ובכל זאת, ברגע האמת לא היינו מוכנים. למה? "התגובות של מדינת ישראל בהתחלה וגם לאורך המגפה היו בסך הכול מצוינות, ואנחנו רואים את זה גם במדדי התוצאה. אני זוכר שיחה שהייתה לי בתחילת המגפה עם פרופ' סיגל סדצקי: העלינו תרחיש שבו שליש מתושבי ישראל חולים בקורונה. הבנו שיש פה פוטנציאל לאירוע גדול. לא ידענו שחצי מתושבי המדינה יחטפו קורונה, אבל אמרנו שיכול להיות אירוע מאוד גדול ועוצמתי, ושהוא ייקבע במהלכים הראשונים. היכולת הישראלית לפעול מהר, עמדה לזכותנו".
מה היית עושה היום אחרת? "עשינו הרבה טעויות. למשל, קנינו יותר מדי מכונות הנשמה. אני גם חושב שהיה צריך לערב את קופות החולים מוקדם יותר. פחדנו לבזר ולאבד שליטה בשלבים הראשונים, ובדיעבד אני חושב שניתן היה לעשות את זה. אנחנו חיים בעידן של אי-ודאות, ואני חושב שאנחנו צריכים להיערך לעוד אירועי חירום אזרחיים שבהם למערכת הבריאות יהיה תפקיד משמעותי. עכשיו אנחנו שוב בתקופת בחירות, ואני מצטער על כך שלמרות כל מה שעברנו בשנתיים האחרונות, עדיין לא רואים את הבריאות כציר מכונן בשיח הפוליטי בישראל".