לאחר 40 יום שבהם פעלו בתי החולים בישראל במתכונת חירום, במתחמים ממוגנים תת-קרקעיים ובחניונים שהוסבו למתחמי אשפוז, חוזרות המחלקות למקומן המקורי. כך החליט הערב (יום ד') משרד הבריאות בהתאם להנחיות פיקוד העורף. לפי שעה, בתי החולים בצפון ימשיכו לפעול במתכונת מוגבלת בחניונים ובמתחמים ממוגנים או מתחת לקרקע. החלטה זו התקבלה לפי מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף.
לפי החלטת משרד הבריאות, חמישה בתי חולים - רמב"ם, כרמל ובני ציון בחיפה, וכן המרכז הרפואי לגליל בנהריה ובית החולים זיו בצפת ימשיכו לפעול במתכונת מוגבלת. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר הערב בתדרוך כתבים: "מצד אחד יש הפסקת אש, מצד שני זו הפסקת אש ולא סוף המלחמה, ויש עוד חזית צפונית פתוחה שמשפיעה באופן מאוד משמעותי על מערכת הבריאות, אנחנו בתמונה מורכבת. המציאות עדיין מתעצבת".
בתי החולים חוזרים לשגרה, המחלקות עולות חזרה מהחניונים
(צילום: שיבא)
באשר לקריית שמונה, ציין מנכ"ל משרד הבריאות כי המענה המיוחד יימשך, וכי המשרד פועל להשאיר את המענה גם בימי שגרה. גם בים המלח ובאילת ישאירו את התגבור לחירום בימים הקרובים.
שעות ספורות לאחר ההכרזה של הנשיא טראמפ על הפסקת אש עם איראן החלו במרכז הרפואי שיבא להעביר מחלקות נשים, יולדות וילדים למקומן הרגיל מעל לפני הקרקע. כאמור, לפי שעה, המרכז הרפואי רמב"ם שמפעיל את בית החולים התת-קרקעי הגדול בישראל, לא מחזיר את המחלקות למקומן הרגיל. מדוברות רמב"ם נמסר כי בית החולים ימשיך לפעול מחר במתכונת ממוגנת בבית החולים התת קרקעי, כפי שהיה מאז תחילת המלחמה. "המשמעות היא שהחניון ממשיך לשמש כבית חולים תת קרקעי למחלקות בית החולים, וגם פעילות מרפאות החוץ".
פרופ' שלי מזעקי טובי, מנהל בית החולים לנשים ויולדות בשיבא, הביע שביעות רצון מהחזרה לשגרה: "אחרי 40 יום, ואחרי למעלה מאלף לידות וכ-300 ניתוחים קיסריים שנערכו בחניון, במרחב הממוגן שלנו, סוף סוף בשעה טובה ומוצלחת אנחנו יכולים לעלות מעל הקרקע, ולספק למטופלות שלנו את התנאים הנורמלים, הסבירים, הרגילים, המפוארים ללדת בהם. אנחנו מאוד מאוד שמחים, חיכינו וייחלנו לרגע הזה, ומאושרים מאוד שהוא הגיע סוף סוף".
4 צפייה בגלריה
המרכז הרפואי שיבא החל להחזיר מחלקות מהחניון אל מעל לפני הקרקע עם הכרזת הפסקת האש
(צילום: יריב כץ)
מאז פרוץ מלחמת שאגת הארי ב-28.2 בוצעו כאמור במתחמים הממוגנים בשיבא כ-300 ניתוחים קיסריים, ו-1,070 יילודים טופלו - עדות לרציפות תפקודית בתנאי לחץ קיצוניים.
אלא שמאחורי המספרים הללו מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה שנובעת בעיקר ממצוקת היעדר מבנים ממוגנים בבתי החולים - בעיה חמורה שגם מבקר המדינה התייחס אליה. בתי החולים פעלו בתנאים שמומחים בכירים לא היססו לתאר כ"תנאים מסרטים ישנים": חוסר אור יום, צפיפות, אוורור לקוי - ובסיכון גובר להתפשטות זיהומים - שגם התממש למרבה הצער. לפני כשבוע דווח על חולה שחפת ששהה באחד המתחמים בשיבא. במהלך שהותו נחשפו לו כמעט 2,000 עובדי בית חולים וכ-750 מטופלים - בהם כ-300 יילודים ותינוקות עד גיל שנה, וחולים מדוכאי חיסון.
"כשנצא מהחניונים, אני בטוחה שנראה יותר הדבקות בחיידקים עמידים", אמרה ל-ynet בימים האחרונים פרופ' גליה רהב, מומחית למחלות זיהומיות. "העיסוק היה במיגון, ומניעת זיהומים נדחקה לשוליים".
פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, הסבירה: "הבעיה היא שהמתחמים התת-קרקעיים אינם מחולקים לחדרים ומחלקות נפרדים, בניגוד לתנאי האשפוז הרגילים" . לדבריה, השוהים בחלל הסגור נושמים את אותו האוויר, מה שמעלה את הסיכון להידבקות בפתוגנים המתפזרים אווירנית - ובהם חצבת, שחפת ואבעבועות רוח. "כאשר השהייה רציפה לאורך זמן, הסיכוי לחשיפה ולהדבקה עולה משמעותית".
"כל הקונספט מקורו בחטא", הוסיפה פרופ' מאור. "איום הטילים היה ידוע מראש ולא פעלו למגן את בתי החולים. זה חוזר לשאלה במה המדינה בוחרת להשקיע". לדבריה, התנאים הפיזיים קשים הן למטופלים והן לצוותים. "מאוד לא נעים לשהות במרחב כזה לאורך זמן - אלה תנאים מסרטים ישנים, לא של בית חולים מודרני".
נדרשת תוספת לבריאות הנפש
בר סימן טוב ציין כי בתי החולים קיבלו התייחסות ספציפית לנושא הזיהומים וכיצד מבטיחים שהחזרה תהיה בטוחה. "בסוף אלה מתחמים שבחלקם לא היו במשך הרבה זמן, אז מה שצריך לעבור חיטוי יעבור חיטוי, מערכות מים שצריכות לעבור טיהור יעברו טיהור, כך גם מערכות אוורור, פעולות סטנדרטיות במתחמים שלא נמצאים בהם מעל פרק זמן מסוים".
עוד הדגיש כי במשרד הבריאות מקיימים דיונים לבחון כיצד לפצות על אובדן הפעילות של המערכת ב-40 ימי הלחימה. "אנחנו עובדים על זה. מעבר לזה שהחזרנו פעילות במהלך הלחימה כל פעם את המקסימום האפשרי, רוצים גם להחזיר כמה שיותר וכמה שיותר מהר, בסדר תעדוף נכון את הפעילות שאיבדנו". הוא ציין כי תינתן התייחסות לפיצוי הכלכלי למערכת, וכן לעולם בריאות הנפש. "התחלנו שיח עם משרד האוצר על התוספות הנדרשות לבריאות הנפש".
מכללית נמסר כי מרפאות הקהילה של כללית שבות ממחר לפעילות מלאה וסדירה.
באזורי הצפון: יישובי קו העימות, גולן צפון, גליל עליון, המפרץ והיישובים קצרין וקדמת צבי (באזור גולן דרום) יישארו במדרג פעילות מצומצמת בהתאם להנחיות פיקוד העורף ולהערכת המצב המקומית. הציבור מתבקש להתעדכן באופן שוטף מול המרפאות.
בבתי החולים של כללית מתבצעת חזרה מדורגת לשגרה: החזרת המחלקות שפעלו במתחמים תת-קרקעיים למיקומן המקורי נעשית באופן מתוכנן ומדורג על פי הנחיות משרד הבריאות. כאמור, בית החולים כרמל אינו חוזר לשגרה לפי שעה.
ממכבי שירותי בריאות נמסר: "בהתאם להנחיות משרד הבריאות ופיקוד העורף, מכבי תפעיל את שירותיה במתכונתם הרגילה, לרבות המרכזים הרפואיים, מרפאות הרופאים, מוקדי הרפואה הדחופה (שיפעלו בהתאם לשעות פעילותם המקוריות), מעבדות, מכונים ובתי מרקחת - כבשגרה. באזורי הנחיה קו העימות, גולן צפון, גליל עליון, המפרץ והיישובים קצרין וקדמת צבי (באזור גולן דרום) - הפעילות תתקיים בכפוף להנחיות פיקוד העורף לאזורים אלו".
