נזלת, שיעול, גרון כואב ועייפות קלה - צינון (או הצטננות) הוא אחד האורחים הקבועים של החורף, וכמעט כולנו חווים אותו מדי שנה. אלא שסביב המחלה הנפוצה הזו התפתחו לאורך השנים אין-ספור מיתוסים, מהחשש ללכת יחפים על רצפה קרה ועד לפחד מיציאה מהבית עם שיער רטוב. במקביל, רבים מתקשים להבדיל בין צינון לשפעת - שתי מחלות נגיפיות שנשמעות דומות, אך שונות מאוד זו מזו.
אז מה באמת גורם לצינון, אילו אמונות הגיע הזמן להפריך, איך מזהים מתי מדובר בצינון תמים ומתי בשפעת ואיך מטפלים ביעילות? ד"ר חן קולבורן, מומחית לרפואת משפחה בכללית, מחוז שרון שומרון, וד"ר קיי אלקרא, רופאת משפחה ממכבי שירותי בריאות במחוז הצפון, עושות סדר.
ד"ר חן קולבורן מכללית מסבירה מהו צינון ושוברת מיתוסים
(צילום: ירון ברנר)
"צינון הוא לא שפעת", הדגישה ד"ר קולבורן בריאיון לאלכסנדרה לוקש באולפן ynet, "צינון הוא אוסף של תסמינים שכולנו מכירים: הנזלת המוכרת, השיעול, הליחה. שפעת, לעומת זאת, היא אחד מהרבה מאוד וירוסים שאנחנו נתקלים בהם בחורף כמו הרינו-וירוס ואדנו-וירוס, למשל. לחלק גדול מהווירוסים האלה יש עמידות. הם יציבים יותר בחורף, ולכן הם קיימים יותר בחורף. כמות ההדבקות הגדולה נגרמת כי בחורף אנחנו נמצאים הרבה יותר בחללים סגורים עם לא מעט אנשים".
ד"ר אלקרא מוסיפה כי צינון הוא מחלה נגיפית קלה יחסית, שנגרמת ממגוון גדול של וירוסים. "בדרך כלל התסמינים השכיחים הם נזלת, אף סתום, כאב גרון, שיעול, עייפות קלה. במקרים מסוימים יכול להיות גם חום, אך זה לא מחייב. במקרה של שפעת, התסמינים יותר דרסטיים. יש חום גבוה, כאבי שרירים. בן אדם מרגיש שהוא מפורק: סובל מעייפות וכאבי ראש קיצוניים. אם אתה קם בבוקר ומרגיש שאתה לא מסוגל לקום מהמיטה - אתה יודע שזו שפעת ולא צינון. צינון בדרך כלל חולף מעצמו ואינו מסוכן. בשונה משפעת, למרות ששתיהן מחלות ויראליות, מדובר במחלה קלה יחסית".
בואו נשבור כמה מיתוסים
אחד המיתוסים המושרשים ביותר סביב צינון קשור לקור עצמו: שיער רטוב, הליכה יחפה או יציאה מהבית בלי להתלבש מספיק טוב. אבל האם תנאי מזג האוויר באמת גורמים למחלה, או שמדובר בצירוף מקרים שמרגיש לנו אינטואיטיבי? כאן נכנסת לתמונה מערכת החיסון - ומתברר שהתשובה מורכבת יותר מ"כן" או "לא".
ד"ר חן קולבורן: "מערכת החיסון שלנו כן מגיבה לטמפרטורות שונות. עם זאת, ברמת העיקרון ביציאה החוצה עם שיער רטוב, סביר להניח שלא יקרה שום דבר. כשאדם יוצא החוצה, ואין לידו אף אחד שידביק אותו, הוא לא יוכל לפתח צינון"
"נתחיל מזה ש-15 מעלות אצלנו זה קיץ אירופי ממוצע, והמערכת הזאת היא כל כך מורכבת, שקשה מאוד לענות על זה בצורה שהיא חד-משמעית בכן או לא", אומרת ד"ר קולבורן. "מערכת החיסון שלנו כן מגיבה לטמפרטורות שונות, בעיקר מערכת החיסון הנזלית. המערכת שמגינה עלינו באופן מכני באף משתנה כשקר ויש שינויי טמפרטורה קיצוניים. עם זאת, ברמת העיקרון ביציאה החוצה עם שיער רטוב, סביר להניח שלא יקרה שום דבר. יכול להיות שבקרב מישהו שהוא קצת יותר רגיש לשינויים של הטמפרטורות, מערכת החיסון שלו באותו רגע תהיה יותר חדירה, אבל אנחנו צריכים הדבקה של וירוס. זאת אומרת, כשאדם יוצא החוצה ואין לידו אף אחד שידביק אותו, הוא לא יוכל לפתח צינון".
אם הקור עצמו אינו גורם להדבקה, השאלה החשובה היא מה כן. כאן נכנסת לתמונה החשיפה לווירוסים עצמם, והעובדה שמערכת החיסון שלנו לא תמיד מוכנה לפגוש זן חדש. "סביר להניח שאדם שנרטב בגשם, נכנס לאיזשהו מקום ונחשף לזן של וירוס שהוא לא נחשף אליו קודם, ומערכת החיסון שלו עדיין לא רגילה אליו", מוסיפה ד"ר קולבורן. "אני כרופאת משפחה לא חולה רוב הזמן, וזה לא משנה אם נרטבתי בחוץ, כי אני פשוט נחשפת להמון וירוסים ומערכת החיסון שלי מכירה אותם. כל שנה הווירוסים הקיימים שהיו בשנה שעברה משתנים, עוברים תהליכים, מוטציות. זאת הסיבה שאנחנו מחסנים כל שנה לשפעת".
מיתוס נפוץ נוסף נוגע לאופן הטיפול. רבים מהאנשים הסובלים מצינון מבקשים אנטיביוטיקה מרופא המשפחה. לפי ד"ר אלקרא, ההנחה הזו שגויה מיסודה. "אנטיביוטיקה לא עוזרת לצינון ולא לשפעת, כי שתיהן מחלות ויראליות. ולא רק שהיא לא תעזור, היא גם יכולה להזיק", היא אומרת, וממהרת לנפץ מיתוס נוסף שכנראה רק מגביר את שיעורי ההדבקה בכל חורף: "רבים חושבים שאם אין חום, האדם כבר לא מידבק. זה לא נכון. בתחילת המחלה, גם אם אין חום, המחלה עצמה יכולה להדביק. יש לחכות לפחות ארבעה-חמישה ימים, אז המחלה כמובן כבר לא מידבקת".
אז מה כן עוזר?
כשאין תרופה שמרפאת צינון, לא מפתיע שרבים פונים למה שנמצא בהישג יד – תוספי תזונה, ויטמינים ו"תרופות סבתא". השאלה היא עד כמה יש לכך בסיס רפואי, ועד כמה מדובר בעיקר באמונה שעוברת מדור לדור. "אנשים חושבים שוויטמין C מונע צינון, אך זה לא נכון. גם וויטמין D לא מונע שפעות, אך כן יכול להקל על התסמינים ולקצר את המחלה עצמה", מגלה ד"ר אלקרא. "גם מרק עוף לא עוזר לצינון. אנשים חושבים שכשהם חולים הם יכניסו דברים חמים לגוף שיחממו אותו, אך זוהי בסך הכול תרופת סבתא".
אחרי שניפצנו לא מעט מיתוסים, מהקור ועד הוויטמינים, נשאלת השאלה המתבקשת: אם אין תרופת קסם לצינון, ואם לא כל מה שסיפרו לנו באמת עובד, מה כן אפשר לעשות כדי לצמצם את הסיכון להידבק? "אנחנו מכירים את זה מתקופת הקורונה, איך לנסות להתגונן מפני מחלות ויראליות", אומרת ד"ר קולבורן. "המסכה היא בהחלט משמעותית. ההמלצה שלי לאנשים מבוגרים יותר זה כן לבוא עם מסכה למקומות כמו המרפאה. להימנע כמה שניתן להיכנס למקומות עם הרבה אנשים, לשטוף ידיים וכמובן, לפני הכול - אנחנו מבקשים להתחסן לשפעת, כי היא מסוכנת מאוד. חשוב שנגן על עצמנו כמה שאפשר".
ומה עושים אם כבר נדבקנו? "שתייה היא דבר חשוב", מוסיפה ד"ר קולבורן. "חשוב לשתות כמה שאפשר ולא להיות מיובשים. אנחנו מציעים לפעמים לעשות שטיפות מי מלח למערכת האף. יש להימנע מתרופות כמו אוטריווין, שהן בעלות פוטנציאל התמכרותי". ד"ר אלקרא מוסיפה כי "צריך פשוט לנוח ולשתות הרבה, לקחת משככי כאבים ומורידי חום ולנוח - זה הכול. הרי כמו שאמרנו, אין תרופה שמרפאת צינון", היא אומרת. ועוד טיפ לסיום: "חשוב לפנות לרופא כשמדובר בתינוקות, קשישים ונשים בהיריון, או באנשים שיש להם מחלות כרוניות עם חום ממושך גבוה, קוצר נשימה וכאבים בחזה. במקרים כאלה הפנייה לרופא היא חובה".
