בין האתגרים הרבים שישראל ניצבת בפניהם מאז 7 באוקטובר, ההמתנה המייאשת של נפגעי טראומה רבים לטיפול בגלל העומס על המערכת. הצורך בפתרונות חדשניים דחופים מתחדד מיום ליום. מחקר חדש מציע דרך חדשה להתמודד עם בעיית ההמתנה הארוכה: שימוש בבינה מלאכותית כדי לייעל את תהליך האבחון והמיון בקרב אנשי כוחות הביטחון, ולוודא שהטיפול מגיע קודם כל למי שזקוק לו בדחיפות.
מחקר זה הוא אחד משישה שזכו למימון מטעם מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד החדשנות, הטכנולוגיה והמדע שהכריז לאחרונה על השקעה במחקרים שמטרתם לרתום את הטכנולוגיה החדשנית הזו לשם שיפור תהליכי חיזוי, אבחון וקבלת החלטות בתחומים קריטיים כמו בריאות הנפש, שיקום סביבתי והתאמה תעסוקתית.
המחקר החדש מתבצע על-ידי ד"ר רז גרוס מהמרכז הרפואי שיבא, בשיתוף ד"ר נדב גולדנט יחד עם זרוע החדשנות של שיבא - ARC ואגף השיקום של משרד הביטחון. "מערכת בריאות הנפש גם כך דלה במשאבים", מתאר ד"ר גרוס, מומחה לפסיכיאטריה, אחראי שותף בתחום חדשנות ופיתוח, הוראה והדרכה במרכז הארצי לטראומה נפשית במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
"המערכת הציבורית ואפילו המערכת הפרטית כבר כמה שנים נמצאת בתת-ספיקה. זה נראה כאילו עברו עידנים מאז, אך הגענו ל-7 באוקטובר לאחר מגפת הקורונה, על כל ההשפעות הנפשיות הישירות וגם העקיפות שלה עקב הסגרים הבדידות, והאובדנים והחרדה שבאו איתה. גם הרפורמה המשפטית שבאה לאחר מכן הכניסה הרבה מאוד מתח, חרדה ואי-ודאות".
ד"ר רז גרוס: "המערכת תדע לתכלל את המשתנים הדמוגרפיים עם השאלונים הקליניים, וכך תדע לזהות אדם שנמצא בסיכון מוגבר ל-PTSD קשה יותר או למסוכנות כמו אובדנות ולכוון את המטפלים להקפיץ את האנשים האלה לראש הרשימה בתור"
כעת, כאמור, מטרתו של המחקר הוא לתת מענה לאוכלוסייה גדולה שנחשפה שנחשפה לטראומה בדרגות חומרה שונות, חלקן קיצוניות מאוד שקרו ב-7 באוקטובר וגם לאחריו, במהלך מלחמת חרבות ברזל והמערכה בצפון.
"7 באוקטובר הגיע כמובן בהפתעה מוחלטת בלי שום הכנה, שזה תמיד הופך את הטראומה לקשה יותר. האתגר הוא כיצד לתת מענה לאנשים שנחשפו לטראומה ופיתחו סימפטומים שונים, לאו דווקא PTSD", מבהיר ד"ר גרוס. "לטראומה יש השלכות נפשיות וגם גופניות אחרות, החל מדיכאון שהוא אולי הבולט ביותר כאשר הפעם הרבה פעמים הוא חופף למה שאנחנו קוראים אבל טראומטי, אבל על אובדן שקרה בחטף, באופן לא צפוי, כמו גם הפרעות חרדה, הפרעות שימוש בחומרים, שאנחנו יודעים שעולות לאחר טראומה ועוד הפרעה שכיחה שעכשיו בקהילה המדעית מתחילים לדבר עליה – הפרעת שינה".
מי זקוק לטיפול דחוף ומי יכול להמתין?
במקרים אלה, לדבריו של ד"ר גרוס, "קיים צורך דחוף לתעדף למי להעניק את הטיפול קודם - מושג שנקרא ברפואה טריאז'. כלומר, מדובר באותו מיון שאנחנו מציעים בשטח באירועי רב נפגעים כי למעשה יש לנו כאן אר"ן – אירוע רב נפגעים".
במילים אחרות, הרעיון של ד"ר גרוס ושותפיו הוא פיתוח של מודלים מבוססי בינה מלאכותית כדי לשפר את תהליכי המיון הראשוני עבור פונים לקבלת טיפול ושיקום בקרב אנשי כוחות הביטחון. "הרעיון הוא לנצל מגוון של נתונים שנאספים במערכת הממשלתית החל מנתונים דמוגרפיים: גיל, מין, ילידי הארץ או עולים וכו'", הוא מפרט, "נתונים קליניים שנאספים במערכות האלה, חלקן שאלונים קליניים עם סקרינינג ראשוני ל-PTSD בעיקר וגם למצבים אחרים ובשאיפה גם תמלול של שיחות מקווי חירום כמו נט"ל, למשל. באמצעות כל הדאטה הזו ובשיטות של למידת מכונה הרעיון הוא לבנות מודל מתקדם שיוכל לתמוך בקבלת החלטות בזמן אמת".
כמו מה למשל?
"למשל, המערכת תדע לתכלל את המשתנים הדמוגרפיים עם השאלונים הקליניים, וכך תדע לזהות אדם שנמצא בסיכון מוגבר ל-PTSD קשה יותר או למסוכנות כמו אובדנות ולכוון את המטפלים להקפיץ את האנשים האלה לראש הרשימה בתור, להגיע אליהם וליצור איתם קשר. כלומר, לא באופן הרגיל כמו בימי שגרה שבהם אם קבעת תור קודם תיכנס אליו קודם".
הוא מוסיף: "הרבה פעמים כשמדובר במספרים כל כך גדולים, אתה מגלה משתנים שלא חשבת עליהם קודם. למשל, אנשים עם מחלה כרונית גופנית כלשהי הם בסיכון מוגבר, גם אנשים שגרים לבד או שיש תיעוד של טראומה קודמת אצלם שאנחנו כן יודעים להגיד שמהווה סיכון מוגבר ל-PTSD, אנשים שחוו אובדן".
בהמשך לכך, בין המשתנים שייכללו באגם הנתונים של הפלטפורמה ניתן יהיה למצוא ביקורים קודמים במיון, למשל. "אם אדם מגיע למיון פסיכיאטרי הביקור יהיה רשום במערכת וזה בהחלט יכול להוות אינדיקטור לדחיפות וחומרת המצב. גם הפנייה לאגף השיקום של משרד הביטחון – היא תמיד נעשית בליווי מסמכים רפואיים שבהם מפורטת ההיסטוריה של הטראומה, התסמינים הפעילים וגם ההיסטוריה הפסיכיאטרית, אם יש כזו, של אותו אדם", אומר ד"ר גרוס.
4 צפייה בגלריה
ד"ר רז גרוס. "המערכת תדע לזהות אדם שנמצא בסיכון מוגבר ל-PTSD קשה"
(צילום: יחידת הצילום שיבא)
"אם נראה שאותו אדם שנלחם ב"חרבות ברזל" סבל מפציעה גופנית כמה שנים קודם ואולי גם יש לו היסטוריה משפחתית של אבחנה פסיכיאטרית במשפחה, סביר להניח שזה יקפיץ מישהו כזה למקום גבוה בטריאז'. נרצה לזמן אדם כזה לפגישת אינטייק מעמיקה יותר, לרוב רב-צוותית, שכוללת גם פסיכולוג ועובד סוציאלי כדי לתת מענה כמה שיותר מוקדם".
הוא מוסיף: "חלק מהנתונים בהם נשתמש בפרויקט ייאספו ממטופלי PTSD של אגף שיקום שמטופלים אצלנו בשיבא בטכנולוגיה חדשנית שנקראת נוירופידבק. נתונים אלה כוללים רישום של הפעילות החשמלית המוחית באמיגדלה, האזור במוח שאחראי על ויסות סטרס, והניתנת למדידה באמצעות בדיקה פשוטה הדומה לזו שעושים באפילפסיה (EEG)".
לדברי ד"ר גרוס, פיתוח זה גם יאפשר להגיע למטופלים רבים שנרתעים מלפנות לטיפול. "יש עדיין סטיגמה סביב פסיכיאטריה. אנשים לפעמים מרגישים שאולי המצב שלהם לא חמור מספיק ומתוך איזו עמדה יותר מוסרית מרגישים שהם צריכים להשאיר מקום לאחרים לקבל טיפול. עם זאת הרבה פעמים אלה אנשים שצריכים טיפול לא פחות ממי שבא וזועק את הכאב, והפיתוח יאפשר לנו גם לזהות את האוכלוסייה הזו שהיא יותר שקטה".
יתרון נוסף של הטכנולוגיה הוא שהיא מאפשרת מבט יותר כוללני על האנשים שזקוקים לעזרה שהיא לא תלוית זמן ומקום נקודתיים. "הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מול מטופל שמגיע לאינטייק למרפאה ביום וזמן שהמזכירה ידעה לתת לו, ואותו יום יכול להיות יום טוב במיוחד או רע במיוחד ולאינפורמציה שאנחנו מקבלים יש איזשהו אלמנט שרירותי שלאו דווקא משקף את המצב של המטופל לאורך זמן.
"כשאנחנו נעזרים בכמה מקורות מידע שאוספים אינפורמציה בנקודות זמן שונות ובמצבים שונים אני חושב שהדבר נותן תמונת עומק יותר טובה לגבי מצבו מאשר ביקור אחד אצל רופא פסיכיאטר, טוב ככל שיהיה".
בינה מלאכותית בשירות החוסן הלאומי
אלמה גדות פרז, מובילת האקוסיסטם בחטיבת הדאטה והבינה המלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי, אומרת ש"בעקבות 7 באוקטובר הוצאנו קול קורא תחרותי כדי לחבר את החדשנות והידע של האקדמיה הישראלית, מהטובות בעולם, ולרתום אותם לטובת האתגרים הלאומיים של שיקום וחוסן, שלצערנו אלה שני הנושאים הכי בוערים השנה".
"במסגרת פרויקט זה, בשיתוף משרד החדשנות, הטכנולוגיה והמדע, כל חוקר בארץ, בכל תחום, יכול להגיש הצעה ולהתחרות על המימון. המטרה שלנו היא לענות על הצרכים של הציבור דרך תשתיות דיגיטליות ומאגרי מידע, ואת זה אנחנו עושים דרך אימוץ מודלים של בינה מלאכותית. הדגש שלנו הוא על הישימות שלהם. כל חוקר חייב להביא הצעה לפתרון משמעותי ומעשי לבעיה אמיתית. את הפתרונות נרצה ליישם אחר כך בטווח נרחב יותר ולהרחיב לעוד מקומות".
4 צפייה בגלריה
אלמה גדות פרז. "מודל שאמור לחזות הידרדרות בזקנים כדי למנוע אותה"
(צילום: אינגריד מולר)
אחד הנושאים הבוערים מאז 7 באוקטובר הוא כאמור תחום בריאות הנפש. מאז אותה שבת שחורה מוצאים עצמם ישראלים רבים מתמודדים עם קשיים נפשיים רבים. טבעי שחלק מהפרויקטים שזכו במימון של מערך הדיגיטל הלאומי מתרכזים בנושא בוער זה.
"ד"ר אור דואק מאוניברסיטת בן-גוריון מוביל את אחד המחקרים הזוכים יחד עם בית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע. הם יחקרו עיבוד שפה טבעית (NLP) לנתונים פסיכיאטריים קליניים. בשפה פשוטה, המחקר הזה ישתמש בטקסט חופשי מתוך המרפאות והאשפוז כדי לנסות ולזהות סיכונים מוקדמים. בנוסף לערך החברתי והקליני, והחשיבות של התמקדות במניעה; השימוש במודלים של עיבוד שפה טבעית בעברית יעזור גם לפתח יכולות NLP - יכולות מקומיות שמאוד דרושות לישראל ובטח למערך", מספרת גדות פרז.
אלמה גדות פרז: "הבינה המלאכותית מתבססת על מידע של משרד התעסוקה ואמורה לייעל את כל תהליך חיפוש העבודה ולתת למחפשי העבודה ממשק הרבה יותר אינטואיטיבי ומותאם אישית"
מחקר נוסף שזכה למימון הוא מחקר שמתרכז בפיתוח מענה לאוכלוסייה שמצאה עצמה נדחקת הצידה מאז 7 באוקטובר. "ד"ר יניב ריינגוורץ יחד עם קופת חולים לאומית הציע מחקר שיחזה הידרדרות פיזית ונפשית בקרב הגיל השלישי", מפרטת גדות פרז, "אוכלוסייה זו מאוד הושפעה מהמצב. הרבה ממערכות התמיכה שלהם, בין אם אלה הנכדים והילדים, לא היו זמינים השנה. כמובן שלחלקם אירועי הטבח מעלים זיכרונות קשים. המודל שהחוקרים הציעו אמור לחזות הידרדרות בזקנים כדי למנוע אותה. חשוב לא להתעסק רק בטראומה שכבר קרתה, אלא לראות מי פגיע עכשיו – כדי לעזור לפני שהם יגיעו למצב נזקק".
ממציאת פתרונות תעסוקה ועד הגנה על משאבי טבע
עם זאת, האתגרים שהתעוררו בעקבות המלחמה אינם מוגבלים רק לבריאות הנפש. לצד ההתמודדות הנפשית, רבים מצאו עצמם גם מול אתגרים כלכליים משמעותיים, כאשר שוק העבודה בישראל עבר טלטלה משמעותית.
"יש לנו זוכה בתחום התעסוקה", מציינת גדות פרז, "הרבה ישראלים נפגעו תעסוקתית בעקבות 7 באוקטובר – אם בגלל מילואים, פיטורים, קושי רגשי או פינוי ממקום המגורים. מטרת המודל, שהוצע על ידי ד"ר אבשלום אלמלח מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן, היא לשפר את היכולת של שירות התעסוקה להתאים דורשי עבודה לפעילויות. במקום שאדם ייכנס ויקבל רשימה גנרית של אפשרויות תעסוקה, תהיה אפשרות של מציאת עבודה זמנית אם אתה עדיין מפונה, או אפשרות של הסבה ופיתוח, למשל. הבינה המלאכותית מתבססת על מידע של משרד התעסוקה ואמורה לייעל את כל התהליך הזה ולתת למחפשי העבודה ממשק הרבה יותר אינטואיטיבי ומותאם אישית".
בעוד ההתמודדות המיידית עם המלחמה מתרכזת ברווחת האזרחים, לא ניתן להתעלם מהנזקים הסביבתיים והמבניים שנוצרו. בהתאם לכך, הוצעו וזכו גם מחקרים בתחום הסביבה, המבוססים על בינה מלאכותית.
"אחד מהמחקרים שלנו מתרכז בשירות הכבאות. כמו שראינו בצפון המלחמה – ומשבר האקלים - יצרו בעיות קשות של שריפות", אומרת גדות פרז, "המחקר שואף לחדש את אופן ניהול השריפות במרחב העיר ובממשק עיר-יער על ידי חקירת הקשר בין מיקומי הצתה והתפשטות האש. באמצעות סימולציות בקנה מידה קטן ופיתוח רשת עצבית לזיהוי תבניות, המחקר יחזה את התפשטות האש בצמחייה עירונית. בנוסף, הפרויקט ינצל רשתות עצביות לסימולציה של מנגנוני העברת אש והתפשטות במרחב. יצירת מפות סיכון ופגיעות מפורטות תשפר באופן משמעותי את זמן המוכנות והתגובה".
פרויקט סביבתי נוסף, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית, משרד ההגנה ואוניברסיטת בן-גוריון, מתמקד בשיקום המרחבים שנפגעו בעקבות המלחמה. "באמצעות הפרויקט הזה נוכל לתמוך בחיבור בין תמונות הלוויין של סוכנות החלל לבין המשרד להגנת הסביבה כדי שהבינה המלאכותית תוכל לסווג תנאי שטח ולהבין מה קרה, מה אפשר לעשות ואיך אפשר לשקם".
- לפרטים על הרצאות להעלאת מודעות למניעת אובדנות, היכנסו לאתר "בשביל החיים" - סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו, או ב-03-7487771.
- כמו כן, ניתן לפנות למרכזי החוסן או לקופת החולים כדי לקבל סיוע נפשי. מידע מלא על מספרי הטלפון ליצירת קשר עם מרכזי החוסן, עמותות הנותנות תמיכה וקופות החולים - בקישור הבא.
