חשיבות השינה לבריאות שלנו: אנחנו מבלים כשליש מחיינו בשינה החשובה כל כך לערות ולתפקוד המוחי, אבל עדויות מהשנים האחרונות הוכיחו שהשינה חשובה גם למערכות הגוף, ובהן ללב ולכלי דם. עכשיו מוסיף איגוד הלב האמריקני את השינה כאחד הפרמטרים בהנחיות למניעת התקפי לב ושבץ מוחי, לצד שמירה על משקל תקין, לחץ דם, פעילות גופנית, תזונה נכונה והימנעות מעישון. בהנחיות החדשות עודכנו גם ההמלצות לניטור כולסטרול וסוכר.
2 צפייה בגלריה
שינה טובה
שינה טובה
לפחות שבע שעות שינה בלילה. השינה חשובה לבריאות
(צילום: Shutterstock)
על פי נתוני המרכז האמריקני לבקרת מחלות, רוב המבוגרים זקוקים לפחות לשבע שעות שינה בכל לילה, אלא שיותר משליש מהמבוגרים מתחת לגיל 65 ישנים פחות מזה. סקרים שנערכו גם בישראל העלו שישראלים ישנים פחות משבע שעות בלילה בממוצע.
קראו עוד על יתרונות השינה
לדברי מחברי הדוח החדש, אנשים שישנים פחות משש שעות בלילה נמצאים בסיכון מוגבר להשמנה, יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2, ופגיעה בבריאות הנפשית. מנגד, גם שינה מרובה מדי נמצאה כמסוכנת: מי שישן יותר מתשע שעות בלילה נוטה להיות פחות בריא, ונמצא בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת.

בדקו את עצמכם - האם אתם ישנים מספיק?

באיגוד הלב האמריקני חיברו צ'קליסט הכולל שמונה בדיקות, לכל בדיקה ניתן ציון, כך שהסכום הסופי הוא בסולם של עד 100 נקודות. ציון ממוצע מתחת ל-50 נקודות מצביע על בריאות לב לקויה, בעוד שציון של 50 עד 79 מצביע על בריאות לב בינונית. ציונים מעל 80 מצביעים על בריאות לב וכלי דם גבוהה. קישור למבדק העצמי.
רשימת הצ'קליסט כוללת לראשונה גם את השימוש בסיגריות אלקטרוניות במקום ההנחה שהייתה מקובלת עד כה לפיה החשיפה לניקוטין הייתה רק מסיגריות מסורתיות. בנוסף, הרשימה מתייחסת גם לרמת הכוסלטרול בגוף, ובמקום להביט על ערך הכולסטרול הכולל בגוף, בבדיקה נכללים שומנים ספציפיים מזיקים כמו טריגליצרידים, וכולסטרול LDL (הכולסטרול "הרע" הגורם לחסימות כלי דם).
ניטור הסוכר בגוף נכלל גם הוא בהנחיות החדשות, אך בניגוד לקודמות, כעת ממליצים המומחים בארה"ב לנטר את רמת ההמוגלובין A1C הנותן ממוצע של רמת הסוכר בשלושת החודשים טרם הבדיקה, זאת במקום להביט רק על רמת סוכר גבוהה, המעידה על רמת הסוכר ביום הבדיקה.
2 צפייה בגלריה
סוכרת סוג 2
סוכרת סוג 2
ניטור סוכר במשך 3 חודשים לפני הבדיקה
(אילוסטרציה: Shutterstock)
בהנחיות החדשות אין שינוי בנושאי הפעילות הגופנית, מדידות לחץ הדם או משקל הגוף. במבדק החדש, עבור 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות מתונה בשבוע או 75 דקות של פעילות גופנית נמרצת בשבוע, תקבלו ניקוד מקסימלי. ציונים גבוהים יינתנו גם על לחץ דם מתחת ל-120/80 מילימטר כספית, ומסת גוף BMI של 18.5 עד 24.9. חישוב ה-BMI, נעשה כחלוקת המשקל בגובה בריבוע.
כדי לקבל ציונים גבוהים לשינה, ברשימת הבדיקות החדשה, מבוגרים זקוקים לשבע עד תשע שעות שינה בלילה. עם זאת, ד"ר מארי פייר סנט-אונג, המחברת הראשית של ההנחיות החדשות, אמרה כי אין חובה שמספר השעות יהיה מדויק "על הדקה", וגם תנודות פה ושם של מספר שעות השינה בלילה עדיין יקבלו ציון גבוה. עם זאת, על מבוגרים לשאוף לישון לפחות שבע שעות שינה בלילה.
כאמור, הכניס האיגוד את השינה כאחד הפרמטרים לשמירה על בריאות הלב, אולם נוספו עוד שינויים משמעותיים שלא היו ברשימת הבדיקות הקודמת: הדיאטה מוכוונת להמלצות האחרונות על תזונה ים תיכונית, כלומר זו הכוללת צריכת שמן זית, ירקות, בשר, דגים, מוצרי חלב ודגנים בתדירות האופטימלית.

חשיבות השינה לבריאות

על פי מחקרים רבים מהשנים האחרונות, עולה כי בזמן השינה מתרחשים תהליכים פיזיולוגיים רבים, המשפיעים כמעט על כל איבר בגוף. בניגוד למחשבה שהשינה חשובה רק לתפקוד המוחי והנפשי ביום שלמחרת, הרי שכיום ידוע שהיעדר שינה מגביר את הסיכון ליתר לחץ דם הגורר פגיעה במערכות גוף רבות.
במהלך השינה משתחררים גם הורמונים רבים החשובים לתפקוד איברי הגוף ולגדילה. העייפות עצמה פוגמת גם בתפקוד המוחי וגם בתפקוד הנפשי, כשלעצמם מהווים גורמים חשובים שעלולים להגביר את הסיכון למחלות רבות.
ולמרות חשיבות השינה, סקרים מראים כי גם בישראל ישנים הרבה פחות מהנדרש: על פי אחד הסקרים האחרונים, הישראלי הממוצע ישן 6 שעות ו-55 דקות בממוצע. עם הגיל קיימת ירידה בשעות השינה בשני המינים, למעט עלייה קלה אחרי גיל 65.