"מערכת החיסון היא המערכת הכי חשובה בגוף, הכי חכמה והכי מתוחכמת", מצהיר האימונולוג ד"ר דוד חגין, מנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). אפשר בהחלט לומר שהמערכת החיסונית מעולם לא הייתה חשובה יותר כמו בשנתיים האחרונות של מגפת הקורונה. המסכות אומנם ירדו, אבל נגיף הקורונה על הווריאנטים השונים שלו, עדיין כאן, והוא לא היחיד כמובן. "אנחנו נדבקים בדברים וכך גם המערכת לומדת להתמודד איתם, היא לא מושלמת", מסביר ד"ר חגין.
היחלשות במערכת החיסון יכולה לבוא לידי ביטוי בכל הרמות – גם במערכת החיסון המולדת וגם במערכת הנרכשת. גם הגיל עושה את שלו. "עם השנים וככל שמתבגרים הדברים עובדים פחות טוב ואפשר לראות את זה גם בבדיקות המעבדה אצלנו. לכן רואים יותר תחלואה ותמותה משפעת בגיל מבוגר, יותר דלקות ריאה. זה חלק מההזדקנות של מערכת החיסון", מסביר ד"ר חגין, "וראינו דוגמה טובה לזה בקורונה. ראינו עלייה משמעותית מאוד בתמותה בגלים הראשונים מעל גיל 60 ועוד יותר בגילים 80 ומעלה".
5 צפייה בגלריה
אנחנו נדבקים בדברים וככה גם המערכת לומדת להתמודד איתם, היא לא מושלמת
(צילום: shuttrtstock)
ד”ר הת'ר מודיי (Heather Moday), אימונולוגית ומומחית לאלרגיות מפילדלפיה, ארה"ב, מסבירה שלא ניתן למדוד את בריאות המערכת החיסונית כמו שבודקים מדדים אחרים בגוף. מודיי היא המחברת של הספר The Immunotype Breakthrough: Your Personalized Plan to Balance Your Immune System, Optimize Health, and Build Lifelong Resilience ("פריצת הדרך החיסונית: התוכנית האישית לאיזון מערכת החיסון, ייעול הבריאות ובניית חוסן לכל החיים" בתרגום חופשי). "אתה לא יכול לסרוק אותה בצילום רנטגן, לבצע ביופסיה או לקבוע את החוזק או החולשה המדויקת שלה בבדיקה בודדת", היא אומרת בריאיון לאתר make it. יחד עם זאת, היא מציינת ארבעה סימני אזהרה עיקריים למערכת חיסונית מוחלשת:
1. אתם חולים לעיתים קרובות ולוקח לכם יותר זמן מהרגיל להחלים
המערכת החיסונית המולדת כוללת מחסומים שמונעים מחומרים מזיקים לחדור לגוף. תחשבו על זה כעל קו ההגנה הראשון נגד כל הפולשים והפציעות. מרכיביה כוללים:
- רפלקס שיעול, שעוזר למנוע כניסת חלקיקים שעלולים לגרות או להדביק אותנו.
- ייצור ריר, אשר לוכד חיידקים וחלקיקים קטנים ומסייע בהוצאתם מהגוף.
- חומצת קיבה, שמסייעת בחיסול חיידקים שנכנסים דרך המזון.
אם אתם סובלים מהצטננויות חוזרות ונשנות, עם תסמינים שנמשכים במשך שבועות, או אפילו מקבלים הרעלת מזון לעיתים קרובות, ייתכן שהדבר נובע מתגובה איטית של המערכת החיסונית המולדת שלכם.
בבירור המעבדתי מנסים למצוא את הסיבה להיחלשות המערכת. "מי שיש לו חוסר בנוגדנים יעשה בעיקר זיהומים חיידקיים, כי כשהרמות שלהם לא אינן תקינות אז נקבל את דלקות הריאה החוזרות, את הזיהומים החיידקיים החוזרים", מציין ד"ר חגין. "כשיש בעיה בתפקוד התאי - אני אצפה לראות יותר מחלות ויראליות או נטייה לממאירויות. אנשים עם פטרת חוזרת במקומות לא אופייניים – אנחנו יודעים לומר שזה סוג מסוים של תאי T שלא עובד מספיק טוב".
2. אתם נמצאים במצב מתמיד של לחץ
סוגים מסוימים של מתח יכולים להיות מועילים לבריאות החיסונית ולבריאות הכללית שלנו. לדוגמה, גורם לחץ אקוטי לטווח קצר עוזר לגוף להטעין את מנגנוני ההגנה שלו ברגע ולחזק את המערכת החיסונית בטווח הקצר. מצד שני, מתח כרוני עלול לגרום לחוסר ויסות חיסוני, מה שמוביל בתורו להגברת הזיהומים ולהחלמה לקויה ממחלות. מחקרים מראים גם שאפיזודות תכופות של מתח מחמירות מחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית וקוליטיס כיבית, ועלולים לגרום להתלקחויות בתגובות אלרגיות כמו אקזמה ואסטמה.
"אני בטוח שהדברים הללו הם מולטי-פקטוריליים וגם לחץ הוא גורם תורם, אבל להגיד לך שמישהו עשה דלקת ריאות עכשיו בגלל שהוא היה מאוד לחוץ – זה לא הסבר מבחינתי", מבהיר ד"ר חוגין.
3. אתם סובלים שוב ושוב מפצעי הרפס
ד"ר חגין מסביר שכאשר לגוף יש בעיה להילחם בזיהומים, הדבר בא לידי ביטוי פעמים רבות בזיהומים קשים יותר, כמו דלקות ריאה חוזרות, התפתחות של הרפס שמתלקח פעם אחר פעם, יבלות חוזרות, פטרת שחוזרת שוב ושוב באזור הלשון והוושט או פטרת וגינלית – "תופעות חריגות, שיוצאות מגבול הסביר. כאן כבר צריך לשאול למה זה קורה – איפה המערכת כושלת - ולא רק לטפל ולהמשיך הלאה".
הנגיפים הגורמים לפצעי קור ולשלבקת חוגרת הם שניהם ממשפחת נגיפי ההרפס. לאחר שנדבקת בנגיף הרפס, הוא עובר למצב רדום בגוף. במצבי מתח או כשהחסינות בגוף נחלשת, הנגיף יכול להתרבות ולהפעיל את עצמו מחדש. הפעלה תכופה יכולה להיות סימן לכך שמערכת החיסון זקוקה לחיזוק.
4. אתם נוטלים תרופות שמחלישות את התגובה החיסונית
"תרופות שמדכאות את מערכת החיסון הן הגורם השכיח ביותר היום לכשל חיסוני כזה או אחר", מציין ד"ר חגין, "למעשה את רוב הדיכוי החיסוני אנחנו עושים בעצמנו, בתרופות למחלות אוטואימוניות, תרופות לחולי סרטן, טיפולים ביולוגיים – זו פגיעה מכוונת ומודעת במערכת החיסון במטרה להקטין או לבטל את האפקט הלא רצוי שלה".
גם היסטוריה של שימוש תכוף באנטיביוטיקה הוכחה כפוגעת במגוון המיקרוביום במעי, ולדברי ד"ר מודיי, הדבר עלול לפגוע בתגובה החיסונית. ד"ר חגין מחדד: "שימוש באנטיביוטיקה יכול לתת יתרון לאורגניזם אחרים, שאינם מושפעים ממנה. זה הגיוני כי השמדנו את החיידקים הטובים שהיו אמורים להגן על האזור הזה וצמח שם משהו אחר שלא היה רגיש לאותה אנטיביוטיקה, אבל אני לא רואה אנטיביוטיקה בתור משהו שעושה דיכוי חיסוני כשלעצמו".
איך אפשר לחזק את המערכת החיסונית?
"איך לחזק את מערכת החיסון זו שאלה שתמיד עולה", אומר ד"ר חגין. "אין לזה דרכים קלות. הדרך הכי טובה לתמוך במערכת ולחזק אותה ספציפית נגד פתוגנים מסוימים היא עדיין חיסונים, לא יעזור. החיסון עוזר לחזק את המערכת, לייצר לה תגובה חזקה יותר, גם כאשר עולים בגיל ועם השנים התגובה לחיסונים היא חלשה יותר".
במקרים מובהקים יותר, כמו חוסר בנוגדנים שמוביל לדלקות ריאות חוזרות, ניתן לתת עירויי נוגדנים. "זה טיפול שניתן אחת לחודש ולאורך זמן וצריך לבדוק שהוא באמת ניתן לאנשים המתאימים, שסובלים מחסר מתאים וייהנו מהטיפול הזה, ולא סתם לחלק אותו לכולם. יש היום גם טיפולים ניסיוניים, תרופות שאמורות לעורר מחדש את המערכת החיסונית כאשר היא מתעייפת, נכנסת למצב שבו היא מגיבה פחות עם הגיל. אבל אלו עדיין דברים מחקריים לגמרי".
ללא קשר למצב החיסוניות שלכם, ד"ר מודיי מציעה כמה דרכים פשוטות ויומיומיות לחיזוק המערכת:
1. האכילו את מערכת החיסון - ד"ר חגין מבהיר שחשיבות הוויטמינים במערכת החיסונית באה לידי ביטוי כאשר קיים חסר אמיתי, "כמו תוספת של ויטמין A שניתנה לילדים באפריקה. זו הייתה אחת ההתערבויות החשובות ביותר שהצילה ילדים רבים. בתזונה המערבית היום אין חסר אמיתי, כך שנטילה של ויטמין C ביתר לא תימנע מחלות. אני לא מאמין גדול בתוספי מזון כמשהו שמונע זיהומים".
לדברי ד"ר מודיי, תאי מערכת החיסון שלנו דורשים שפע של מזונות עשירים בנוגדי חמצון - בעיקר פירות וירקות טריים העשירים בוויטמין C ובבטא-קרוטן. היא מציעה להתמקד בקבלת מנות יומיות של עלים ירוקים כהים כמו קייל; פירות יער בעלי פיגמנט עמוק כמו פטל שחור; וירקות ממשפחת המצליבים הידידותיים למעיים ועשירים בסיבים כמו כרוב, ברוקולי וארוגולה.
גם המינרלים אבץ וסלניום נחשבים לחומרים מזינים חזקים התומכים במערכת החיסון ונמצאים באגוזים, זרעים, ובשרים מסוימים.
לבסוף, הוסיפו כמה מזונות-על. הנה חמישה שד"ר מודיי תמיד מנסה להוסיף לתזונה שלה:
פטריות מאי-טאקי ושיטאקי – אחרי מאות שנים של שימושים ברפואה המסורתית המדע המודרני כבר מכיר ביכולתן להגביר, לנתב מחדש או לווסת את הפעילות החיסונית שלנו.
ג‘ינג’ר – בעל תכונות אנטי דלקתיות ונוגדות חמצון חזקות. השורש החריף והארומטי מכיל את תרכובות הג'ינג'רול, המסייעת במניעת מחלות לב וכלי דם על ידי הפחתת מתח חמצוני בכלי הדם, כמו גם דלקות באזור הלב. מחקרים מגלים שתמצית ג‘ינג’ר עשויה לסייע במניעת מחלת כבד הנגרמת על ידי אלכוהול ויכולה גם לחסום את הנזק לכליות שנוצר על ידי תרופות כימותרפיות.
נבטי ברוקולי - מקור חזק לאחד הביוכימיקלים התומכים ביותר במערכת החיסון: סולפורפן. סולפורפן נחשב ל"ווסת הראשי” של נוגדי חמצון, ועוזר להגביר את הייצור של נוגדי חמצון אחרים. רוב הירקות המצליבים, כמו כרובית וברוקולי, מכילים כמויות גדולות של גלוקורפנין, אשר הופך לסולפורפן במהלך העיכול. עם זאת, נבטי ברוקולי צעירים מכילים בין עשרה ל-100 פעמים יותר סולפורפן מברוקולי בוגר.
שום - מחקרים על שום מגלים שהוא ממריץ את מערכת החיסון - מגביר את הפעילות של תאי NK, סוג של תא חיסון שיכול לחסל תאי גידול או תאים נגועים בנגיף. והוא גם יכול לתקן חוסר איזון חיידקי במעיים שעלול לגרום לדלקת.
5 צפייה בגלריה
אם אתם צריכים לבחור תוסף אחד בזכות ההשפעות תומכות מערכת החיסון שלו – לכו על כורכום
(צילום: shutterstock)
כורכום – אם אתם צריכים לבחור תוסף אחד בזכות ההשפעות תומכות מערכת החיסון שלו – לכו על 1,000 מ"ג ביום (מחלוקים למספר מנות) של שורש כורכום. השורש הצהוב-כתום הבוהק מכיל תרכובת קסומה בשם כורכומין לה מיוחסים היתרונות הבאים:
- חסימת רמות קורטיזול גבוהות.
- עידוד צמיחה של זני חיידקים מועילים במעיים והפחתת זני חיידקים אחרים הגורמים למחלות.
- מזעור נפיחות מפרקים בדלקת מפרקים שגרונית.
2. ספגו קצת שמש - בנוסף לשיפור מצב הרוח, עשר עד 15 דקות ביום של אור בספקטרום מלא עשויות לספק די הצורך ויטמין D, ויטמין חשוב התומך במערכת החיסון. חלק מהנתונים מצביעים על כך שוויטמין D נמוך הוא גורם סיכון למצב חיסוני ירוד, כולל קורונה ומחלות אוטואימוניות. אז אם יש חשד למערכת חיסונית חלשה, מומלץ לבדוק את רמות הוויטמין בגוף ולהשלים את הזמן בשמש עם תוסף תזונה.
3. לכו לישון - ד"ר מודיי מציינת שלאיכות השינה ולמשכה יש השפעה גדולה על החוסן שלנו. חוסר שינה כרוני קשור לדלקת גבוהה יותר ולזיהומים תכופים יותר. הסיבה לכך היא שבזמן שהגוף שלנו נח, תאי מערכת החיסון יכולים למקד את כל המאמצים נגד וירוסים וחיידקים. השינה גם משפרת את היווצרות נוגדני זיכרון לחיידקים ווירוסים, המסייעים בבניית מערכת חיסונית חזקה יותר לעתיד.
4. הפסיקו לעשן - סיגריות, גראס ומכשירי אידוי מזיקים למערכת הנשימה, שהיא מחסום הכניסה הראשון נגד וירוסים וחיידקים הנישאים באוויר. הנזק שיוצרים מוצרים אלו ברקמות שלנו שומר אותנו דלקתיים ובמצב מתמיד של תיקון.
5. שתו פחות. אלכוהול - לאלכוהול יש השפעות שליליות על רוב תאי החיסון המולדים והנרכשים שלנו. שתייה כרונית ומופרזת פוגעת ברירית מערכת העיכול, כמו גם בתאי ה-T ובנויטרופילים, הנחשבים לקו ההגנה הראשון של הגוף מפני זיהומים שונים. הדבר עלול לשבש את תפקוד מחסום המעיים ולאפשר דליפה של חיידקים לדם.
6. תרגיעו - מתח כרוני בלתי מנוהל מעלה את שחרור הציטוקינים הדלקתיים, ולאנשים שיש להם סטרס פיזי ורגשי גבוה יש רמות גבוהות יותר של דלקת.למעשה, חלבון C-reactive, שהוא סמן לדלקת, עולה אצל חולים תחת לחץ חריף. אחת הדרכים היעילות ביותר לחיזוק התגובה החיסונית שלך, אומרת ד"ר מודיי, היא לנהל את הלחץ שלך באמצעות מדיטציה, תרגילי נשימה ומיינדפולנס.
