הערב (ג') צפוי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לאשר לחסן ילדים נגד קורונה, והמומחים הישראלים עוקבים אחר המהלך בעניין רב. "זה מרגש", אומר היום לאולפן ynet האימונולוג ד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון למדע. "זו ההתחלה של סוף המגפה. הקורונה כנראה לא תיעלם כל כך מהר, אבל היא תוכל להפוך להיות נסבלת כשמספיק אנשים יחלימו ממנה או יתחסנו נגדה".
קראו עוד:
לשאלה איך אפשר להרגיע הורים שחוששים לחסן את ילדיהם, השיב: "צריך לומר להם שחיסון זה לא סוכרייה, אלא משהו שיש לו תופעות לוואי פוטנציאליות, אבל צריך לראות מה האלטרנטיבה. כרגע זה כבר די ברור שאי-אפשר למגר את הקורונה על ידי מגבלות, ומה שצריך לעשות זה לתת לגוף שלנו להתמודד עם הנגיף. צריך להסביר להורים מה המשמעות של כל החלטה: לחסן זו החלטה, וגם לא לחסן זו החלטה. היום, כשנה וחצי אחרי תחילת המגפה בארץ, אנחנו כבר רואים שילדים כן נפגעים מהמחלה. אנשים נתפסים להערכה שילדים לא מתים ממנה. ברוב המקרים זה נכון, אבל אנחנו לא רוצים שהם יגיעו בכלל לבית חולים, לא רוצים שהם יהיו חולים קשה.
"אנחנו גם לא יודעים איך המחלה הזאת משפיעה למשך שנים קדימה. יש וירוסים שמשאירים את חותמם הלאה, ואנחנו רוצים למנוע את זה".
1 צפייה בגלריה
חיסוני ילדים
חיסוני ילדים
"יש הרבה ילדים שהחלימו מהמחלה אבל נשארו עם חולשה, קוצר נשימה, חוסר יכולת לעשות ספורט, עייפות. אין ספק שהחיסון עדיף", אומר פרופ' אפק
(צילום: shutterstock)
בדיון השתתף גם פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, שהסכים עם דבריו של ד"ר גרטי. "בכל מה שאנחנו עושים בחיים, יש אלמנט של סיכון", אמר. "אי אפשר לחיות בעולם ללא סיכונים לחלוטין. לגבי הקורונה, יש הרבה מאוד ילדים שהחלימו מהמחלה אבל נשארו עם חולשה, קוצר נשימה, חוסר יכולת לעשות ספורט, עייפות. אז כשאתה משווה את זה לחיסון, אין ספק שהחיסון עדיף.
ד"ר גרטי: "אנחנו כבר רואים שילדים כן נפגעים מהמחלה. אנשים נתפסים להערכה שילדים לא מתים ממנה. ברוב המקרים זה נכון, אבל אנחנו לא רוצים שהם יגיעו בכלל לבית חולים, לא רוצים שהם יהיו חולים קשה"
"החלמה מקורונה היא תהליך יותר ארוך ומסוכן. הרי לילדים יש גם משפחה, וגם סבא וסבתא, וחייבים לחשוב גם עליהם, כי שם הסיכון הרבה יותר גבוה. ויש עוד נתון אחד שכדאי לציין: יותר מ-300 ילדים ישראלים בני חמש עד 12 כבר התחסנו, בגלל מחלות רקע, ולא ראינו אצלם תופעות לוואי קשות. לכן, אני אומר להורים שאני אומנם מבין את ההתלבטויות שלהם, ובכל זאת אני חושב שהם צריכים לחסן את ילדיהם, כי אחרת הילדים לא יהיו מוגנים. אני אומר להם, 'לכו להתחסן'. חד משמעית".
משתתף נוסף בדיון, ד"ר מעיין בר-גד, מנהל רפואי במחוז מרכז של כללית, אמר שקופות החולים כבר נערכות לחיסון הילדים. "בסביבות נובמבר נתחיל לחסן אותם", אמר.
צפו בדברים של פרופ' אפק וד"ר בר-גד:

למה צריך לחסן את הילדים דווקא עכשיו, כשהתחלואה אצלנו בירידה? ד"ר אפרת וקסלר, מומחית ומנהלת תחום רפואת ילדים ב"מאוחדת", מסבירה:

למה צריך לחסן ילדים בגילאי 5-11 בחיסון קורונה?

מרבית הילדים החולים בקורונה חווים את המחלה בצורה קלה .יחד עם זאת, חלק קטן חווים מחלה בינונית ואף קשה ונזקקים לאשפוז, מדובר בעיקר בילדים שיש להם מחלות רקע. הדבר עלול להשתנות עוד אם יגיעו זנים חדשים, אלימים יותר כלפי ילדים, כפי שחווינו חלקית עם כניסתו של זן דלתא.
בנוסף, חשוב למנוע את המחלה כדי למנוע את הסיבוכים האפשריים שלה, וכיום ידוע על שני סיבוכים עיקריים שאופייניים לילדים. הראשון הוא 'PIMS תסמונת דלקתית רב מערכתית שמופיעה לאחר המחלה, כאשר עד כה דווחו בארץ מעל 100 מקרים כאלה. מדובר במחלה סוערת וקשה, המצריכה בדרך כלל אשפוז בטיפול נמרץ ולצערנו אף היו מספר מקרי תמותה. הסיבוך השני היא תסמונת ה-long covid, במסגרתו יש התמשכות של תסמינים כלליים, כמו חולשה, כאבי בטן, כאבי ראש, ירידה כללית בתפקוד במשך שבועות לאחר המחלה.
חיסון ילדים יאפשר לצמצם הדבקות במסגרות החינוך ולהימנע מבידודים תכופים ומסגירת מסגרות, ומההמחיר הנפשי הכבד הנובע מכך. חשוב לזכור שישנם אנשים שלא יכולים להתחסן או שאין להם יכולת לייצר נוגדנים בשל טיפולים או מחלות אחרות (כמו חולי סרטן), וחיסון הילדים מקטין את הסיכון שלהם להדבק ולחלות.

מה הסיכונים לילדים במחלת הקורונה?

אצל רוב הילדים התסמינים קלים, חלקם א-סימפטומטיים, חלקם מפתחים חום, כאבי ראש, כאבי בטן, שיעול. בחלק קטן מהמקרים המחלה יכולה להיות קשה יותר עם מעורבות ריאתית משמעותית ואף להגיע לכדי אשפוז. מעבר לכך קיימים גם סיבוכים ארוכי טווח כמו LONG COVID.

האם החיסון בטוח לילדים?

החיסון בטוח לילדים. כל חיסון אושר לשימוש רק לאחר שעבר מבדקי בטיחות ויעילות בהצלחה. נכון להיום חוסנו בעולם מיליוני ילדים מעל גיל 12 שנים . תופעות הלוואי המדווחות הן בעיקר מקומיות או תופעות כלליות כמו חום וחולשה בשכיחות ועוצמה נמוכות מאשר אצל מבוגרים. דלקת בשריר הלב היא תופעה נדירה המתרחשת בעיקר בקרב בני נוער וגברים צעירים, ובדרגה קלה. בקרב בנים בני 15-12, הנתונים בישראל מצביעים על שכיחות של אחד ל-18,000 מתחסנים. בקרב בנות בכל הגילאים התופעה נדירה הרבה יותר. חשוב לציין שהסיכון ללקות בדלקת כזו גבוה בהרבה כתוצאה מהמחלה עצמה מאשר מהחיסון!
בישראל חוסנו עד כה מאות ילדים בגילאי 5-11, שהחיסון אושר להם באופן חריג כיוון שהם משתייכים לקבוצת סיכון. במאוחדת חוסנו כ 50 ילדים בטווח גילאים זה, כאשר התבצע מעקב אחר כל ילד שהתחסן ולא נצפו תופעות לוואי חריגות.

האם החיסון יכול להשפיע על בעיות פוריות בעתיד?

מחקרים אפידמיולוגים נרחבים במשך עשרות שנים הוכיחו שתופעות הלוואי של חיסונים מופיעות בטווח של 6 שבועות לכל היותר לאחר החיסון ורובן חולפות תוך מספר ימים. גם תופעות נדירות ביותר שיוחסו לחיסונים, כאשר מדובר במספר מקרים למיליון מנות חיסון, הופיעו בטווח זמן של שבועות מהחיסון. לא מוכרות תופעות לוואי מחיסונים שמופיעות בטווחי זמן רחוקים יותר.
לשימוש בטכנולוגית MRNA הצטבר ניסיון של לפחות שלוש שנים בניסויים קליניים לחיסונים למחלות זיהומיות ולטיפול בסרטן. כמו כן, יש מעקב של יותר משנה על משתתפי הניסוי הקליני לחיסוני הקורונה. לא נמצא כל קשר לבעיות פריון. יתרה מכך, ישנן הרבה נשים שחוסנו במהלך תקופה זו ונכנסו להריון לאחר מכן. חשוב לזכור כי למרות שהמגיפה האיצה את תהליך אישור החיסון, ה- FDA לא וויתר על אף שלב משלבי הבטיחות, והתהליך שקוצר הוא ההליך הביורוקרטי בלבד, וזאת מכורח הנסיבות ודחיפות העניין.

האם קיים סיכון לחלות בדלקת בשריר הלב כתוצאה מהחיסון?

עד כה דווחו בישראל עשרות בודדות של מקרים של דלקת שריר הלב לאחר מתן מנת החיסון השנייה. מרבית המקרים היו מקרים קלים. מחקרים מצאו שהסיכון לחלות בדלקת שריר הלב גבוה משמעותית בעקבות תחלואה בקורונה מאשר בעקבות קבלת החיסון.

ההדבקה בקרב הילדים נמוכה יותר ופחות מסוכנת, התחלואה בנוסף ירדה, מדוע בכל זאת צריך לחסן ילדים?

הקורונה עדיין קיימת והשמיים פתוחים, בהמשך עלולים להגיע לישראל וריאנטים חדשים והתחלואה עלולה לעלות, המטרה של כולנו היא שבגל הבא גם הילדים הקטנים יהיו מחוסנים. דווקא עכשיו, כשהתחלואה יחסית נמוכה, יש לנו הזדמנות להקטין משמעותית את היקפי הגל הבא ולהגיע אליו מחוסנים יותר, ובכך למנוע הדבקה נרחבת ותמותה של אוכלוסיות בסיכון.

האם עלולות להתפתח תגובות אלרגיות מסוימות או תופעות לוואי בעקבות מתן החיסון?

רוב תופעות הלוואי הן קלות ומתבטאות באודם, חולשה וחום, יום או יומיים שאחרי החיסון, תופעות אלו שכיחות יותר לאחר המנה השנייה. לא נצפו תופעות לוואי שלא מוכרות לנו מחיסונים אחרים. כמו למתן כל חיסון או תרופה יכולות להיות תגובות אלרגיות לרכיבי החיסון. לא נרשמו תגובו חריגות בארץ עד כה.

האם ילדים יתחסנו גם במנה שנייה? ותוך כמה זמן ממועד קבלת החיסון יתקבל תו ירוק?

בדומה לחיסוני מבוגרים ובני נוער גם החיסון עבור הילדים יינתן ב-2 מנות, המינון יהיה נמוך יותר ויעמוד על שליש מהמנה שמבוגר מקבל. התו הירוק יתקבל לאחר 14 ימים מרגע קבלת החיסון ואין שינוי מההנחיות לקבוצות גיל שכבר התחסנו.

מה קורה עם ילדים שחלו? האם הם צריכים להתחסן, ואם כן כמה זמן ממועד ההחלמה?

בדומה להנחיות של משרד הבריאות לגבי מבוגרים, ילדים יכולים להתחסן 3 חודשים מרגע החלמה של המחלה.