עובר מלאכותי נוצר במכון ויצמן
(הופק ע"י ACT News - מהדורת A.I)
חוקרי מכון ויצמן הצליחו ליצור צבר תאים הדומה לתאים עובריים אנושיים, וגידלו אותם במשך 14 יום. המחקר החדש, המתפרסם היום (ד') בכתב העת המדעי Nature, מציג את עבודתם של פרופ' יעקוב חנא מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון וייצמן ועמיתיו, שהצליחו ליצור מודל מלאכותי של עובר אדם.
החוקרים בנו צבר תאים אנושיים שנוצרו מתאי גזע, ללא שימוש בזרעון או ביצית, וגידלו אותם מחוץ לרחם עד יום 14. המבנים האנושיים המלאכותיים מכילים את כלל הרכיבים המבניים והמערכות האופייניות לשלב זה בעובר, ובהם השליה, שק החלמון, שק השפיר ושאר הרקמות החיצוניות הדרושות להתפתחות תקינה.
עוד בנושא:
במחקרים קודמים נוצרו אמנם צברי תאים שהתפתחו מתאי גזע אנושיים, אך אלה לא זכו להכרה כמודלים נאמנים למקור של עוברים אנושיים, כי הם חסרו כמעט כל המאפיינים המרכזיים של עובר. כך למשל, הם לא כללו כמה מסוגי התאים החיוניים לעובר המתפתח, ובהם שכבת התאים החיצונית של הביצית המופרית המתפתחת לשליה ולשק השפיר. בנוסף, הם לא ניחנו בארגון המבני הייחודי המאפיין את העובר ולא הראו סימנים דינמיים המצביעים על היכולת להתקדם לשלב ההתפתחות הבא.
הצצה חסרת תקדים לתחילת ההתפתחות העוברית
למודלים אמינים של תחילת החיים יש משמעות מרחיקת לכת בעולמות המדע והרפואה, שכן מעט מאוד ידוע כיום על השלבים הראשוניים ביותר של העובר האנושי. הודות לקרבתם הרבה למקור העוברי, המודלים החדשים עתידים לספק הצצה חסרת תקדים לתחילת ההתפתחות העוברית ולפזר את מעטה המסתורין סביב התהליך הראשוני הזה.
"הדרמה של ההתפתחות העוברית האנושית מתרחשת בחודש הראשון – שמונת החודשים הנותרים הם במידה רבה המשך המסלול שהותווה בו", מסביר פרופ' חנא. "אף על פי כן, החודש הראשון הוא עדיין במידה רבה קופסה שחורה, הן מסיבות אתיות, המגבילות את היכולת לחקור תהליכים אלה בעוברי אדם, והן בשל קשיים טכניים. המודל המלאכותי שלנו מציע דרך אתית ונגישה להציץ לתוך קופסה זו. הוא מחקה באופן אמין את התפתחות העובר הטבעי ואת היווצרות המבנה המורכב והמופלא שלו".
בבואו ליצור מודלים של עוברים אנושיים, התבסס צוות המחקר של פרופ' חנא על פריצות דרך קודמות של המעבדה ובעיקר על המחקר שהתפרסם בשנה שעברה בכתב העת המדעי Cell והציג לראשונה מודל מלאכותי של עוברי עכברים מתאי גזע בלבד.
2 צפייה בגלריה
משתתפי המחקר, מימין: אמילי ווילדשוץ, ד"ר ברנרדו אולדק, פרופ' יעקוב חנא, ד"ר ולאדיסלב בונדרנקו וד"ר נועה נוברשטרן
(צילום: מכון ויצמן)
בדומה למודל העכברים, גם במודל האנושי לא נעשה שימוש ברחם, בביצית או בזרע, אלא רק בתאי גזע שהוחזרו למצב הקרוי "נאיבי" – השלב ההתפתחותי המוקדם ביותר, שבו יש לתאי הגזע את היכולת להתמיין לכל סוגי התאים והרקמות. מצב זה מקביל ליום 7 של עובר אנושי טבעי – שלב ההשרשה בדופן הרחם. התאים ששימשו את החוקרים היו תאי עור בוגרים שהוחזרו למצב של תאי גזע באמצעות שיטה שפותחה במעבדתו של פרופ' חנא, וכן תאי גזע שגודלו בתרבית במעבדה לאורך שנים.
בדיקת ההיריון יצאה חיובית
המדענים חילקו את תאי הגזע לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה, שממנה התפתח העובר עצמו, נותרה ללא שינוי, בזמן ששתי הקבוצות האחרות טופלו באמצעות כימיקלים, במטרה להגביר בהן את הביטוי של גנים הנחוצים ליצירת שלושה סוגי רקמות חוץ-עובריות התומכות בהתפתחות העוברית – השליה, שק החלמון ושק השפיר. בהמשך עורבבו תאים משלוש הקבוצות בתנאים ייחודיים שפותחו במעבדה, והחלו להתפתח לצברי תאים. ואולם, רק כ-1% מצברי התאים התפתח בסופו של דבר למבנים דמויי עובר בתהליך ספונטני של הרכבה עצמית.
"מעצם מהותו, העובר רוצה להתפתח", מסביר פרופ' חנא, "אנחנו לא צריכים להגיד לו מה לעשות, אלא רק לשחרר את הפוטנציאל המקודד בו. אבל כדי שזה יקרה צריך לערבב את התאים הנכונים – תאי גזע נאיביים שאינם מוגבלים מבחינת התמיינות. ברגע שמספקים את התנאים האלה, המודל דמוי העובר שואט קדימה".
פרופ' יעקוב חנא: "החודש הראשון הוא עדיין במידה רבה קופסה שחורה, מסיבות אתיות, שמגבילות את היכולת לחקור תהליכים אלה בעוברי אדם, ובשל קשיים טכניים. המודל שלנו מציע דרך אתית ונגישה להציץ לתוך קופסה זו"
במהלך המחקר, צברי התאים שנוצרו מתאי הגזע התפתחו מחוץ לרחם במשך שמונה ימים והגיעו לשלב המקביל ליום 14 בהתפתחות העובר האנושי - נקודת הזמן שבה העובר הטבעי עובר לשלב ההתפתחותי הבא – יצירת הרקמות שמהן יתפתחו איברי הגוף השונים.
כאשר השוו המדענים בין המודלים שיצרו לבין תרשימים ותמונות מיקרוסקופ של עוברים אנושיים כפי שהתפרסמו בספרי לימוד קלאסיים משנות השישים של המאה הקודמת, הם גילו דמיון מובהק לעוברים הטבעיים. כל רכיב מבני וכל רקמה תומכת נמצאו במודלים במקומם המיועד, והיו תקינים מבחינת צורה וגודל. במקומם הנכון היו אפילו התאים המפרישים את ההורמון המשמש לבדיקות היריון, והם גם פעלו כשורה: כאשר טפטפו המדענים הפרשות אלה על ערכה מסחרית לבדיקת הריון, היא הראתה תשובה חיובית.
לחשוף את השיבושים שגורמים להפלות מוקדמות
הגישה החדשה של החוקרים מתבססת על מחקר רב שנים בקבוצתו של פרופ' חנא, שהייתה גם הראשונה לבודד תאי גזע במצב נאיבי – אבן בניין חיונית להצלחת מודל עוברי אותנטי. גישה זו צפויה להוליד כיווני מחקר רבים: כך למשל היא עשויה לעזור לפענח את הסיבות לפגמים מולדים שונים ולבעיות פוריות, להוביל לפיתוח טכנולוגיות חדשות לגידול רקמות ואיברים להשתלה – ולהציע חלופה לניסויים שלא ניתן לבצע בעוברים אנושיים, כמו בדיקת ההשפעה של תרופות או חומרים אחרים על התפתחות עוברית.
"למחקר שלנו יש נגיעות רבות לבריאות האדם, להבנה איזה גנים חשובים ליצירת איברים. בנוסף, אם נצליח להגיע לשלבים קצת יותר מתקדמים, כמו יום 35, אפשר יהיה לקחת תאים מסוימים שישמשו להשתלה בבני אדם"
למעשה, כבר במהלך עבודתם הנוכחית, גילו המדענים ממצא העשוי לשפוך אור על הפלות מוקדמות, כולל אלה המתרחשות כשהאישה אפילו לא יודעת שהיא בהיריון. הם ראו כי על התאים שמהם מתפתחת השליה להתארגן נכון במרחב כבר ביום השלישי להתפתחות המודלים המלאכותיים – יום 10 בעוברים טבעיים – וכי אי הופעתם בצורה תקינה משמעה התפתחות עוברית לא תקינה.
"הפלות רבות מתרחשות בתחילת ההיריון", מסביר פרופ' חנא, "בשלבים אלה נוצרים גם פגמים מולדים רבים, שעתידים להתגלות בשלבים מאוחרים בהרבה. המודלים שלנו צפויים לאפשר לחשוף את האותות הביוכימיים והמכניים הנחוצים להתפתחות עוברית תקינה בשלב מוקדם זה, ולחשוף גם את השיבושים שעלולים לקרות במהלך העניינים התקין".
"המודל שפיתחנו דומה בצורה גדולה מאוד לעובר אמיתי שגדל בתוך הרחם", מוסיף פרופ' חנא, "למחקר שלנו יש נגיעות רבות לבריאות האדם, להבנה איזה גנים חשובים ליצירת איברים, והתמיינות תאי גזע בצלחת מעבדה לתאים שונים שמיועדים להשתלה. בנוסף, אם נצליח להגיע לשלבים קצת יותר מתקדמים, כמו יום 35, אפשר יהיה לקחת תאים מסוימים שישמשו להשתלה בבני אדם".
פורסם לראשונה: 17:59, 06.09.23
