בשיתוף מכון אברהמסון
5 צפייה בגלריה
הדר
הדר
הדר חג'ג'. "ניסיתי בחיי את כל הדיאטות האפשריות"
"מאז שאני זוכרת את עצמי נלחמתי במשקל. עשיתי הכל כדי לרזות: ניסיתי סדנת דיאטה, דיאטנית בקופת חולים, דיאטות שונות כמו לאכול פעם ביום, או דיאטת 8/16. השיא היה ניתוח טבעת, ועם הטבעת לא הייתי מסוגלת לאכול. הקאתי המון, וברחתי למה שכן עבר בגרון: ממתקים. באופן מפתיע, המתוקים היו הדבר היחידי שיכולתי לאכול, ומבלי לשים לב התמכרתי בצורה קיצונית וחולנית. פתחתי וסגרתי את היום עם שוקולד. השוקולד היה זמין בכמויות לא שפויות, ורציתי עוד ועוד. זו הייתה התמכרות ממש, כמו לסמים. חוץ משוקולד אכלתי לאפות עם חומוס וחטיפים מלוחים, כמו ביסלי במבה וצ'יפס. ירקות ופירות לא אכלתי בכלל", מספרת הדר חג'ג' (44.5), נשואה ואם לשניים מבאר שבע, עובדת בתאגיד המים ב"ש.
"האכילה השפיעה על ההתנהגות שלי. החבאתי שוקולדים כדי שבעלי והילדים לא יראו. בעלי היה מופתע מזה ששמנתי ולא הבין ממה אני משמינה. בעבודה צחקו עליי שתמיד פח האשפה מלא באריזות של חטיפים ושוקולד. כלפי חוץ שידרתי שאני שמחה ומאושרת, אבל כל הזמן הייתי מאוד עייפה, כבדה ועצובה. מהפחד, נמנעתי מלעשות בדיקות דם. לבשתי שכבות ולא היה אכפת לי מהמראה שלי, וגם לא הייתה לי מוטיבציה להשקיע בעצמי. הרגשתי שאני במלחמה יומיומית. כל הזמן ניסיתי לעשות שינוי ושוב ושוב נכשלתי".
היא נזכרת: "לטיפול הגמילה מהדחף הגעתי לפני שמונה חודשים במשקל 101 קילוגרמים, לאחר שגיסתי סיפרה שנגמלה מעישון באברהמסון. עבורי הגמילה הייתה ניסיון אחרון, למרות שהייתי נורא סקפטית. היו לי אפס ציפיות, וגם תוכניות לספר לכולם שזה לא עובד. לא רציתי שהגמילה תעבוד כי פחדתי לאבד את החבר הכי טוב שלי – השוקולד.
"מהגמילה אין בי תאווה לשוקולד או בכלל לסוכר ולפחמימות ממכרות. בחנוכה הביאו למקום העבודה שלי סופגניות וחמותי הכינה סופגניות ספינג' ולא היתה לי משיכה לזה. היום אני אוכלת בריא מאי פעם: פירות וירקות, בשר ועוף וסלטים. בשביל המתוק אני מכינה עוגיות מקמח שקדים. החשקים שלי השתנו, ובמקום שוקולד אני רוצה אגוזים או סלט. כדי להקל עליי בתהליך, בעלי הצטרף אליי. הוא תמיד היה רזה אבל ירד 3-4 קילוגרמים. המודעות לבריאות בבית עלתה, וגם הילדים מדברים במונחים של סוכר ופחמימות. לא הכנסתי אותם לתוך התהליך, אבל גם הם מעדיפים לאכול איתי דג וירקות בתנור.
"מאז הגמילה ירדתי 30.2 קילוגרמים. בחתונה שלי שקלתי 73 קילוגרמים, והיום בזכות הגמילה באברהמסון, אני שוקלת 71 קילוגרמים! מצב הרוח שלי טוב. האושר שלי אמיתי ולא רק משחק. קודם לכן, האוכל היה העיקר וכל החיים נסובו סביבו. חוויתי ייסורי מצפון, כעס תחושת כישלון, ודכדוך, שהשפיעו על מערכות היחסים שלי עם הילדים והבעל. מאז הגמילה אני יותר נחמדה, מכילה, סבלנית ופחות עצבנית. אני נהנית להתלבש, לובשת ג'ינס וטריקו וזה מהמם. התחלתי להתאמן בפילטיס מכשירים ואני נהנית מזה מאוד. בא לי גם להתחיל ללמוד לרקוד, כשאפילו בחתונה שלי לא רקדתי. אני מרגישה שעליתי על דרך המלך".
5 צפייה בגלריה
גור
גור
גור אריה גזית."עד הגמילה לא שבעתי אף פעם"

"אני מקבל המון מחמאות מהסביבה"

"אכלתי הרבה, לא עשיתי שום פעילות ספורטיבית, וכחובב בישול, שלומד היום להיות שף, תמיד הסתובבתי סביב אוכל וסביב ארוחות שחיתות שהכנתי למשפחה ולחברים. מתוקים ובצקים היו חולשה מאוד גדולה שלי. לחמנייה אחת לא הספיקה, אז אכלתי שתיים, לא שבעתי אף פעם, ושתיתי בעיקר משקאות מתוקים", מספר גור אריה גזית (52), גרוש ואב לשניים, חוקר פרטי, מהיישוב עדי, שהגיע לגמילה באברהמסון במשקל 116 קילוגרמים.
"המשקל לא תמיד הפריע לי. גם לא תמיד הייתי בעודף משקל. אחרי הילד הראשון התחלתי לאכול איתו כל שלוש שעות, עסקתי פחות בפעילות גופנית, וביום יום מצאתי נחמה באוכל. כשהגיעה הקורונה בחרתי להתחיל להתמקד בעצמי. הרגשתי שאני חייב לעשות שינוי, לצמצם היקפים ולהתחיל לחיות בריא, לפני שהגיל יעשה את שלו. הכבדות, המראה שלי ולעלות 4.5 מדרגות בקושי רב הפריעו לי מאוד. בהתחלה ניסיתי לבד, אבל לפני שנה החלטתי לפנות לגמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות באברהמסון. היה ברור לי מה אוכלים, אבל לא הייתה ברורה לי השיטה עצמה. כך או אחרת באתי לתהליך בראש פתוח.
"אחרי הגמילה נעלם הצורך באכילת מאפים, לחמים ומתוקים, וגם לא הרגשתי צורך בתחליפים. אני שומר על כללי האוכל, שותה מים וסודה והורדתי גם חלבי. מאז הגמילה מהדחף ירדתי 16 קילוגרמים. אני מרגיש הרבה יותר טוב, יותר אנרגטי ומקבל המון מחמאות מהסביבה. שיניתי מלתחה ותרמתי את כל הבגדים שלי. הבן שלי, בן ה-18 שנמצא בשנת שירות, לא ראה אותי חודש וחצי. וכשהוא אמר לי 'אבא, אתה נראה טוב', זה הפיל אותי ממש ועשה לי כל כך טוב. גם בת הזוג מפרגנת לי מאוד".
5 צפייה בגלריה
טליה
טליה
טליה בניסטי. "אחרי הגמילה לא מסוגלת להריח שוקולד"

"28 קילוגרמים פחות ובכושר שיא"

לפני ארבעה חודשים טליה בניסטי (18) תלמידת פנימייה מנהריה, סיפרה שבזכות גמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות באברהמסון, ירדה 19 קילוגרמים. היא הציבה לעצמה יעד חדש, והיום היא 28 קילוגרמים פחות.
"מגיל 15 ניסיתי לרדת במשקל, אבל שום דבר שניסיתי לא עבד. לא הדיאטות שעשיתי וגם לא אימוני הכושר. תמיד נפלתי במתוקים עד שהגעתי למשקל שיא שמאוד הפחיד אותי: 99.5 קילוגרמים. לצערי האוכל בפנימייה לא מעורר תיאבון. היו ימים שהייתי אוכלת בבוקר קורנפלקס או פנקייקים, בצהריים חמש גלידות ובערב ארוחות לילה עם חטיפים וממתקים. גם בדיאטות שעשיתי בחרתי במוצרים 'הדיאטטיים' הטעימים יותר שהכילו סוכר, למשל יוגורט עם סוכר. אם במהלך היום בכל זאת הצלחתי להקפיד על דיאטה מאוזנת, תמיד פקששתי עם ארוחות הלילה של הפנימיה, והגעתי למצב שאני ממש מכורה לשוקולד ולחטיפים.
"בשנה שעברה הרגשתי שאני כבר לא יכולה יותר. היה לי קשה לעלות במדרגות ולהתאמן. לבשתי חולצות שהיו גדולות עליי, כדי להסתיר את ההשמנה. הבגדים לא עלו עליי, ובכל פעם שיצאתי לקנות בגדים, זה היה מסע חיפוש אחר המידות שמתאימות לי. כשאמי ראתה פרסומת של אברהמסון על גמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות, היא הציעה שאלך. וכדי להתחיל בגמילה חיכינו לחופש הגדול, כדי שהשהייה בפנימייה לא תפגע בתהליך.
"אחרי הגמילה אני לא מסוגלת להריח שוקולד ושום דבר מתוק. החשיבה שלי לגבי כל מה שאני אוכלת השתנתה. בחודש הראשון לגמילה ארגנתי מחדש את כל התפריט שלי. כדי להסתדר בפנימייה, אני מביאה המון אוכל מהבית ואוכלת ארוחות מאוזנות. בבוקר מכינה דייסת שיבולת שועל, בצהריים מנה בשרית, ובערב ביצה וסלט. אם חסר לי משהו טעים בין הארוחות אני אוכלת פירות".
היא מסכמת ואומרת: "אני לא מגיעה למצב שאני רעבה. בערבים אני מתאמנת. אני בכושר מטורף: מרימה משקלים כבדים, רצה שלושה קילומטרים בלי לעצור, כשפעם בקושי הייתי מסוגלת לרוץ קילומטר. אני יותר ערנית, כיף לי ואני הרבה יותר משוחררת. אני רואה תוצאות על הגוף ומרגישה טוב. מבחינה בריאותית אני במקום אחר לגמרי. הייתה לי סוכרת גבולית וחוסר בברזל. היום כל המדדים שלי מאוזנים. מצב הרוח הרבה יותר טוב, הביטחון העצמי שלי עלה מאוד, וגם היחס של הסביבה כלפיי השתנה".
5 צפייה בגלריה
שמוליק
שמוליק
שמוליק אלקלעי. "אני אוכל מסודר כפי שלא אכלתי בימי חיי"

"השנה הענקתי לעצמי במתנה את אברהמסון"

"בשש השנים האחרונות אכלתי, בעיקר, עוגות, ועוגות ועוגות. קם בבוקר מכין קפה עם עוגה, ואוכל את העוגה ללא הקפה. לפני העבודה הייתי עובר במעדניה, קונה שקית של עוגיות, ומחסל אותה עד סיום יום העבודה. התאוויתי כל הזמן לעוגות ועוגיות, לשוקולדים ולמתוקים ולא חשתי שובע", מספר שמוליק אלקלעי (52), בזוגיות, יועץ מס, מירושלים. "באירועים הייתי ממתין רק לקינוח, בקיץ לגלידות ובחו"ל, לא הייתי נכנס למסעדות, אלא לקונדיטוריות מיוחדות. חייתי על מתוק בלי סוף ושובע. עד שקצה נפשי והרגשתי שזה באמת מוגזם ושאני חייב לקחת את עצמי בידיים. שלא בריא לי ושאני כבד ועייף. כמו מכור לסמים, הרגשתי שהתאווה למתוקים משתלטת על חיי.
"בשש השנים האחרונות הוספתי לפחות 16 קילוגרמים למשקלי, ומהגמילה באברהמסון, לפני ארבעה חודשים, הורדתי כבר 12 קילוגרמים. לפני כן נעזרתי בדיאטנית של הקופה, הייתי בסדנה מספר חודשים, החזקתי מעמד שנה וזה לא עבד לי".
הוא מספר: "הענקתי לעצמי במתנה את אברהמסון השנה. ידעתי שזה בית שיכול לתת מענה לצרכיי וכך היה. הגעתי דרך חברים שנגמלו מעישון. עברתי גמילה לפני ארבעה חודשים, ואני לא נוגע במתוק. לא בבית, לא בעבודה ולא בישיבות. יש עוגות מכאן ועד הודעה חדשה ואני לא מתפתה.
"אני אוכל מסודר כפי שלא אכלתי בימי חיי. 4-5 ארוחות בריאות ביום ולא מרגיש רעב אף פעם. אני אוכל דייסות שיבולת שועל, תפוחים, יוגורטים, ירקות, ביצים, דגים, פשטידות ירקות. אני רגוע וברוך השם טוב לי".
5 צפייה בגלריה
אתי מזרחי
אתי מזרחי
אתי מזרחי. "הירידה במשקל, והמראה הנשקף אליי מהמראה עושים לי טוב"

"הרבה נשים הגיעו לגמילה באברהמסון בעקבותיי וירדו המון במשקל"

"כל הדיאטות שעשיתי לא ממש הצליחו. הייתי יורדת 2-3 קילוגרמים וישר חוזרת לעצמי. המראה החיצוני שלי נורא הפריע לי, הבטן והירכיים המלאות, במשקל 67 קילוגרמים ובגובה 1.54 מטר. רציתי להתלבש בכיף וליהנות מהמראה שלי", מספרת אתי מזרחי (51), נשואה ואם לשניים, גננת, מקיבוץ מעברות.
"פניתי לאברהמסון בחנוכה בשנה שעברה, בעקבות חברה קרובה שנגמלה מסוכר ומפחמימות ממכרות באברהמסון לפני כמה שנים. היא סיפרה שעברה שינוי במוח בזכות התהליך, והחלטתי שזה מתאים לי. אני מאוד אוהבת בצקים, בעיקר לחמים וקרואסונים, כריכים, פיצוחים, שתיה מתוקה, נס קפה ותה עם סוכר.
"כשיצאתי מטיפול הגמילה התרחש נס חנוכה. הכנתי ספינג' וסופגניות ולא התגריתי לטעום דבר. לעומת זאת, הכנתי מאכלים שהמליצו לי באברהמסון ונהניתי מהתהליך שהתנהל בנחת ובלי לחץ של דיאטה. תוך שלושה חודשים ירדתי 11 קילוגרמים. הבגדים שאגרתי בארון קמו לתחייה וקיבלתי אינספור מחמאות. בעקבותיי, הגיעו לגמילה אחותי, בת דודתי, שתי נשים שעובדות איתי וחברה טובה וכולן ירדו המון במשקל. בעקבות הגמילה התחלתי לעשות הליכות בקיבוץ. אני קמה בבוקר רגועה עם אנרגיה טובה ומרגישה יותר משוחררת. הירידה במשקל, והמראה הנשקף אליי מהמראה עושים לי טוב".
בשיתוף מכון אברהמסון

פורסם לראשונה: 08:26, 27.02.22