בשיתוף אסם נסטלה
חברות מסחריות גדולות וותיקות נשענות על לקוחות קבועים למוצרים קיימים ולרוב מסורתיים, אבל גם חברות בסדר גודל כזה, נדרשות לחדש כל הזמן ולקחת סיכונים, כיצד עושים זאת? במסגרת כנס "מקדמים חדשנות" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה התארחו באולפן ד"ר עדנה פשר, יו"ר ומנכ"ל קב' עדנה פשר ושות' , מומחית בהתחדשות אסטרטגית בארגונים, ד"ר גיל אבנימלך, ראש ההתמחות באסטרטגיה, חדשנות ויזמות, הפקולטה למנע"ס הקריה האקדמית אונו, גופנה ליס רובין, מנהלת החדשנות באסם נסטלה ונטע-לי מאירי, מנהלת חדשנות דיגיטלית גלובלית בנסטלה העולמית, כדי לגבש את הדרך הנכונה לכך.
עוד פאנלים בכנס "מקדמים חדשנות":
"בעולם מלא סכנות הכי מסוכן לא להסתכן"
את הקביעה הזו התוותה ד"ר עדנה פשר, יו"ר ומנכ"לית קבוצת עדנה פשר ושות', מומחית בהתחדשות אסטרטגית בארגונים. "חברות חייבות להבין שאנחנו נמצאים בעולם של סיכונים וסביבה מסוכנת. במקום לחפש את הדרך להימנע מסיכונים, חברות צריכות לחבק את חוסר הוודאות", אומרת ד"ר פשר. "העולם הופך למסוכן יותר, והכי מסוכן זה לא לנסות דברים חדשים".
ד"ר פשר אומרת שאת אותם סיכונים יש לקחת בצורה מושכלת על ידי עריכת פיילוטים וסימולציות. היא מספרת שהתבקשה לפני שנים לחזות את בית החולים של העתיד. היא וצוותה ידעו שקשה יהיה לחזות את בתי החולים של העתיד אבל הם ידעו שיש כמה דברים שכבר ברורים: תוחלת החיים עולה ואיתה, מורכבות החולה המגיע לבית החולים. את הניסוי הם עשו במחלקת טיפול נמרץ וההשערה שלהם הוכחה כנכונה.
בתחום המזון מתגבשת ההכרה העולמית שיש צורך לייצר תפיסה והרגלים שונים המתאימים את עצמם למציאות, בעיקר בהקשרים של משבר האקלים ובריאות. "הטרנספורמציה הזו כבר מתרחשת", אומרת גופנה ליס רובין, מנהלת חדשנות באסם נסטלה, "בעיקר בתחומי תחליפי הבשר, החלב וכדומה. זה כבר כורח של תעשיית המזון".
הסיכונים באי התחדשות
סיכונים קיימים גם כשלא מתחדשים. "הצרכנים מצביעים ברגליים. אם לא תתחדש, הצרכנים יצביעו ברגליים, הם רוצים את הגיוון ואת ההתאמה למודעות שלהם. יש יותר יוזמות כמו מיטלס מאנדיי, הסבות לצמחונות ולטבעונות שמתפשטות וכדומה. המטרה שלנו היא להדביק את הפערים", אומרת נטלי מאירי, מנהלת חדשנות דיגיטלית גלובלית בנסטלה העולמית, שמסבירה שזו הסיבה שחברות כמו נסטלה פותחות שעריהן לטכנולוגיות ויוזמות מבחוץ כדי להטמיע אותן.
ניהול סיכונים בארגונים גדולים
"הסיפור הוא בעצם לא להימנע מסיכונים אלא לנהל אותם", אומר ד"ר גיל אבני מלך, ראש ההתמחות באסטרטגיה, חדשנות ויזמות מהפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו. "צריך להפריד בין ניהול סיכונים והתמודדות עם חוסר ודאות, שעבורה יש לגייס פרו אקטיביות ואסטרטגית חדשנות ארוכת טווח, שעוזרת להקטין סיכונים בשני תחומים עיקריים: לא להשקיע הרבה אמצעים בחדשנות, במידה ולא תצליח ולהשקיע בלזהות את החדשנות הנכונה לעיתה וכאן, אימוץ טכנולוגיות מבחוץ עשויה לעזור".
"אני מעודדת ארגונים לנסות חדשנות ולהיערך גם לכישלונות", אומרת ד"ר פשר. "בלי סבלנות להכיל כישלונות, מאבדים את מיטב הכישרונות בארגון, שמנהל תחרות לא רק על לקוחות אלא גם אנשים יצירתיים".
כמה אי ודאות יכול ארגון להכיל?
"צריך להתמקד בצורך לחדש ולנסות וגם להיכשל. בלי זה לא נצליח", אומרת ליס רובין. "צריך להתמקד בסיכוי להצליח ולא בסיכוי להיכשל כדי להצעיד את הארגון קדימה".
השאלה שנשאלת היא כמה צריך להשקיע ארגון מסחרי באזורי החוסר ודאות ועל כך, מסבירה ליס רובין, שלארגון יש מתודולוגיות מחקר מתקדמות, שיודעות לבדוק את תגובת הצרכנים מראש כדי להקטין סיכונים ולהבין סיכויי התכנות מוצר חדש אצלם.
"החוכמה בעריכת שינוי היא לגדר סיכונים בהדרגה ובבחינה החוזרת עוד ועוד כדי להפחית עוד סיכונים", מסבירה גם מאירי.
שיתופי פעולה
מלבד שיתופי פעולה עם אנשי מקצוע וטכנולוגיה, אומרת ד"ר פשר, שיש צורך תמיד לנסות את פירות החדשנות על צרכני הקצה, המשתמשים עצמם.
מוצרים לפעמים צומחים בחברה גם מתוכה וליס רובין מציינת שמוצרי החלבון מהצומח הם דוגמה למשהו שצמח מתוך החברה. בעולמות החטיפים, היא אומרת, במבה נוגט היא דוגמה לחדשנות שצמחה מתוך החברה, וזו פלטפורמת חדשנות שנהוגה בחברה כבר לאורך שנים.
אופטימיות ופסימיות בעולם החדשנות
"כל החברות המובילות בעולם מחזיקות תכניות של חדשנות", אומרת מאירי. "תוך ניהול סיכונים נבון, כל החברות הגדולות מחזיקות באסטרטגיות של חדשנות".
"הדיון בחדשנות לא יכול להצטמצם במושגי הצלחה וכישלון", אומר ד"ר אבני מלך. "כל תהליך כולל גם כישלונות, גם בדרך למוצרים מצליחים שהתממשו".
בשיתוף אסם נסטלה
