מערכת הבריאות היא אחת המערכות הממלכתיות היחידות במדינה שפועלת בצורה מעוררת השראה מאז המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר. הצוותים הרפואיים טיפלו ביותר מ-5,000 פצועי המתקפה, מהם כ-1,000 פצועים קשה ובינוני.
עוד בנושא זה:
לנוכח הצרכים המשתנים כתוצאה מהכרזה על מצב מלחמה, עברה מערכת הבריאות כולה לפעול במתכונת של שגרת חירום. בתי החולים שהתשתיות שלהם התאימו למתכונת זו פתחו מחלקות וחדרי ניתוח ממוגנים על מנת להיערך לכל תרחיש שיתפתח בדרום המדינה ובצפונה. כך פעלו גם מרפאות הקהילה.
1 צפייה בגלריה
בית חולים ברזילי אשקלון
בית חולים ברזילי אשקלון
פינוי נפגעים לבית החולים ברזילי באשקלון ב-7 באוקטובר
(צילום: גיל נחושתן)
אולם נראה שבדומה למצב בימי השגרה, גם כשמדובר במעבר למתכונת עבודה בחירום, ההרעבה התקציבית ארוכת השנים וחוסר ההשקעה בתשתיות חשפו פער עצום ברמת המיגון ומכאן גם ביכולת התפקוד של בתי החולים השונים - פער שגובה מחיר כבד מאזרחי ישראל. כך לדוגמה, בצפון הארץ ובדרומה פועלים המרכזים הרפואיים ב-30-25 אחוזי תפוקה. ניתוחים וטיפולים מתוכננים, לעיתים כאלו שהמטופלים המתינו עבורם חודשים רבים, נדחים למועדים לא ידועים, בשל היעדר מספיק אזורים ממוגנים להפעלה שוטפת ובטוחה של מרפאות, חדרי ניתוח ומחלקות אשפוז.
ד"ר זאב פלדמן: "ההרעבה התקציבית ארוכת השנים וחוסר ההשקעה בתשתיות חשפו פער עצום ברמת המיגון ומכאן גם ביכולת התפקוד של בתי החולים השונים - פער שגובה מחיר כבד מאזרחי ישראל"
במציאות שכזו, נראה שמשרד האוצר עדיין לא הבין את השלכות האירוע על בריאותם של תושבי המדינה, ולא רק שאינו משחרר תקציבים למערכת הבריאות שזקוקה להם כמו אוויר לנשימה, הוא אפילו מצהיר על קיצוצים ודחיות של תקציבים קריטיים לבריאותם של המטופלים. הכרחי לתקצב כרגע לא רק את "הוצאות המלחמה", אלא לדאוג גם עכשיו לשגרת הטיפול בכל האזרחים. כך לדוגמה לא מונתה ועדת סל התרופות, שהייתה אמורה להתחיל את עבודתה בראשית אוקטובר, וסביר להניח שתרופות מצילות חיים, שחולים רבים זקוקים להן, לא יאושרו כמתוכנן וכנדרש עד תחילת 2024.
ועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות"ד"ר זאב פלדמןצילום: יאיר שגיא
על פי מסמכים שהוצגו השבוע לוועדת הבריאות של הכנסת, העלות החודשית של המלחמה למערכת הבריאות הסתכמה בכ-200 מיליון שקל, ועד סוף השנה יגדל סכום זה לכחצי מיליארד שקל - וזאת מעבר לגירעון הבלתי נתפס שצברו קופות החולים בהיקף של מיליארדים, שעדיין לא הוסדר על-ידי האוצר לפני פרוץ המלחמה. הוסיפו לכך את העלויות שיידרשו למערך בריאות הנפש בחודשים הקרובים - מערך שממילא נמצא על סף קריסה גם בימי שגרה.
עכשיו, כשברור שיש לפתוח מחדש את תקציב 2024, חייבים להפנים באוצר ובממשלה שמערכת בריאות יציבה ומתפקדת קריטית במלחמה, ומהווה מחויבות בסיסית ומוסרית ללוחמים וללוחמות בחזית ולציבור כולו. גם בזמן מלחמה, לצד הטיפול בנפגעי הקרבות, חייבת להישמר המחויבות להמשך טיפול ראוי באוכלוסייה האזרחית. אם לא כן, יוחמצו אבחונים, יידחו טיפולים והמחיר הבריאותי עלול להיות כבד ביותר.
דווקא עכשיו, בואו נפסיק להרעיב את מערכת הבריאות. דווקא עכשיו, בואו ונתקצב את מיגון המרפאות ובתי החולים כדי שנוכל להפעיל את מערכת הבריאות באופן מלא בכל התנאים. דווקא עכשיו, בואו ונמנה את ועדת סל התרופות כדי שתשלים את משימתה במועד והטיפול בחולי ישראל לא יידחה.
אנחנו, הרופאות והרופאים, כמו כל שאר הצוותים הרפואיים, נמשיך לפעול לילות כימים על מנת להמשיך להעניק לפצועים ולחולים את הטיפול הטוב ביותר. נעשה ככל יכולתנו לטפל בגופם ובנפשם השבורה של אלפי משפחות ונמשיך לפעול על מנת לתת לאזרחי ישראל את הרפואה הטובה ביותר. סייעו לנו, אל תאפשרו למערכת הבריאות לקרוס.
ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא ויו"ר ארגון רופאי המדינה