משרד הבריאות הרחיב ביום חמישי את החיסון במנה השלישית לבני ה-50 פלוס. האם זו לא החלטה נמהרת מדי? מהם הסיכונים? ולמה לא להמתין לחיסון לזן הדלתא? ד"ר אליעז מילר, סגן מנהל ביה"ח מאיר מקבוצת כללית וקרן שכטר אזולאי, ראש מחוז דרום במכבי שרותי בריאות, עונים על שאלות הגולשים מעמוד הפייסבוק של ynet.
קראו עוד:
אילו נתונים יש למערכת הבריאות לגבי תופעות הלוואי של החיסון השלישי? "היחידה להערכה ומחקר של מכבי עשתה סקר על תופעות הלוואי, עשרות אלפי אנשים ענו לנו על השאלון, ואפשר לציין שבקרב בני ה-60 פלוס, 70 אחוז ציינו שהם חשו פחות תופעות לוואי לעומת מנת החיסון השנייה – זאת אומרת שהמנה השלישית עוברת יותר בשקט. רוב תופעות הלוואי הן מקומיות, כמו בחיסון השפעת או דלקת ריאות - קצת כאב בשריר, ביד ובזרוע. יש פחות תופעות לוואי מאשר במנות החיסון הקודמות".
מה לגבי החיסון שמפתחים לדלתא, למה לא לחכות לו? "ראשית, צריך לזכור שהחיסון הקיים הוא חיסון יעיל, לא חייבים לחכות לחיסון הבא, שיהיה ספציפי לזן כזה או אחר. צריך גם לזכור שאחרי זן הדלתא יהיו אולי זנים אחרים ומוטציות אחרות. אפשר גם להניח שתהליך האישור של החיסונים הספציפיים יותר ייקח זמן רב יותר. ולכן, בהינתן שיש חיסון אפקטיבי עכשיו גם לזן הדלתא - צריך להתחסן בו עכשיו ולא להמתין למה שיהיה בעתיד".
האם החיסון השלישי שונה מהחיסונים הקודמים במשהו? "למעשה זה בדיוק אותו חיסון, עם אותו מנגנון פעולה. הוא נותן בוסט לנוגדנים שכבר נמצאים בגוף. החיסון כבר נמצא כיעיל וכבטוח, ככה שאין לנו שום בעיה להמשיך לחסן איתו".
שומעים סיפורים על אנשים שמדווחים על תופעות לוואי קשות. למשל, בחור שאיבד את ראייתו כתוצאה מהחיסון השלישי. "הציבור לא בקיא בזה אבל יש אנשים שעושים אי ספיקת כבד גם לאקמול. כל מה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו, ממזון ועד תרופה וחיסון, יש איזשהו פרומיל אחוז שיכול לעשות איזושהי תופעה. מדובר בחיסון ובמחלה עם יחסי ציבור גבוהים. אנחנו כל הזמן חוקרים אותה, יותר אולי מכל מחלה בעשורים האחרונים, ואנחנו עדיין מדברים על מספרים מאוד-מאוד קטנים.
1 צפייה בגלריה
החל מבצע החיסון השלישי לבנים 50+החל מבצע החיסון השלישי לבנים 50+
70 אחוז ציינו שהם חשו פחות תופעות לוואי לעומת מנת החיסון השנייה. החיסון השלישי
(צילום: יאיר שגיא)
"איפה יש לך מספרים גדולים? בפוסט קורונה, עם אנשים בריאים שמאבדים את הכושר הגופני שלהם, שמופיעים להם כל מיני ממצאים בכבד ובלב. אנחנו רואים שהפוסט קורונה עושה נזקים ואנשים פשוט לא חוזרים לעצמם. אנחנו רואים מחלה קשה שגוזלת חיים גם של אנשים בני 60 פלוס, גם בני 50 פלוס, עם מחלות רקע קלות, עם השמנה. אנחנו יודעים מה הגורל של מי שיחלה במחלה הזאת בטווח הקצר, ואנחנו לא יודעים מה זה עושה בטווח הארוך. אנחנו מבינים, כמו במחלות אחרות, שמגפה מנצחים בחיסונים ושהחיסון הוא בטוח".
ישראל היא הראשונה בעולם להתחסן בחיסון השלישי, זה מלחיץ. "זה לגיטימי לשאול שאלות וגם לגיטימי לפחד. אבל כל אחד צריך לקבל החלטה, האם הוא לוקח את הסיכון של מחלה, שגורמת למוות בגילים צעירים יחסית וגם בקרב אנשים בריאים, מסבכת ומדרדרת את בריאותם, או לוקחים את החיסון, שהטכנולוגיה שלו מוכרת למעלה מעשר שנים, ואנחנו עוקבים אחריו ולומדים אותו ורואים שהוא מגן מפני מחלה קשה, קטלנית, וגם מפני הידבקות.
"צריך להבהיר: נושא המנה השנייה הוא פג תוקף. מי שהתחסן לפני חמישה-שבעה חודשים, המנה השנייה של החיסון כבר פחות ופחות מגינה עליו ככל שהימים עוברים"
"וצריך להבהיר: נושא המנה השנייה הוא פג תוקף. מי שהתחסן לפני חמישה-שבעה חודשים, המנה השנייה של החיסון כבר פחות ופחות מגינה עליו ככל שהימים עוברים".
ד"ר מילר: "צריך לזכור פה משהו מאוד עקרוני. אנחנו גם היינו המדינה הראשונה שחיסנה בהיקף נרחב מאוד את האוכלוסייה. היינו הראשונים ליהנות מהחיסוניות הרחבה, וגם עכשיו אנחנו הראשונים שמגיעים לדעיכה הזאת של החיסוניות. סביר מאוד להניח שמדינות אחרות ילכו בעקבותינו. אנחנו נראה בשבועות ובחודשים הקרובים מדינות נוספות שמגיעות לחיסון שלישי. אני מקווה שלא נגיע לצעדים דרסטיים יותר".
למה אין החלטה לחסן גם את בני הארבעים פלוס? "אנחנו עדיין מנווטים ומסמנים את הנתיב ככל שמתקדמים, בצעדים מדודים הדרגתיים ולאט-לאט מרחיבים את המעטפת החיסונית. יכול מאוד להיות שנגיע שוב למצב שבו ההדבקה בדעיכה, ואז בכלל נוכל לעצור. אנחנו עוד לא שם".
מתי החיסון השלישי מתחיל להשפיע? "אם למדנו משהו מהחיסונים הקודמים, אז אנחנו רואים שרמת החיסוניות מתחילה לעלות בתוך מספר ימים, בערך שבוע עד עשרה ימים. קשה לנו לדעת מכיוון שזה חיסון שלישי וזו פעם ראשונה שאנחנו עושים את זה. אני מאוד מקווה ואני מאוד אופטימי שאם מגמת החיסונים תימשך כמו שהיא עכשיו, ואנשים ימשיכו לבוא להתחסן, אז אנחנו נוכל להתחיל לראות אולי כבר בשבועות הקרובים התחלה של התמתנות.
"גם בפעמים הקודמות כשנקטנו צעדים דרסטיים, ראינו את ההשפעה שלהם, אני מסכים אגב עם ח"כ שטייניץ, שצריך לקבל את ההחלטות מהר יותר, צריך לחזות יותר קדימה. אם ימשיכו לקבל החלטות נחרצות ואם הציבור ימשיך לשתף פעולה בהבנה שאנחנו מנסים לעשות הכול כדי להימנע מהסגר, שהוא קטסטרופה, אני חושב שאפשר להיות אופטימיים ולראות התמתנות בתחלואה".
צפוי להיות גם חיסון רביעי? "כנראה שכבר עובדים על חיסון רביעי, לפחות אנחנו יודעים מפייזר, ואני מעריכה שגם החיסונים של מודרנה ואסטרהזניקה יידרשו לסוגיה. זאת שאלת מיליון הדולר, מי שיודע את התשובה יוכל לגרוף הרבה מאוד רווחים. אני חושבת שהווריאנטים לימדו אותנו שאי אפשר לנבא את זה וככל שהם יפתיעו אותנו, ככה זה יאתגר את חברות התרופות ואת המערכות לתת פתרון.
"רוב האפידמיולוגים מלמדים אותנו שככל שיש שתי אוכלוסיות גדולות שאחת מחוסנת והשנייה לא, יש מוטביציה גדולה מאוד לווירוסים לשרוד"
"רוב האפידמיולוגים מלמדים אותנו שככל שיש שתי אוכלוסיות גדולות שאחת מחוסנת והשנייה לא, יש מוטביציה גדולה מאוד לווירוסים לשרוד, וכשהם רוצים לשרוד הם יודעים לעשות וריאנטים חזקים יותר ומידבקים יותר, ואני לא רוצה אפילו לדבר על קטלניים יותר, ומזה אנחנו מאוד דואגים.
"העולם פתוח, הוא כבר כפר גלובלי, גם בצלחת הפטרי האפידמיולוגית. נגיד מילה אולי על בני הנוער ועל מחקר של מכבי שעוקב אחרי 37 אלף בני נוער, ומלמד אותנו הרבה על החיסון ועל זן הדלתא. צריך להזכיר שאנחנו לפני פצצה מתקתקת של פתיחת שנת הלימודים. תדע כל אימא כמוני, שיש לה בן 17 ובן 15, שכשהילדים ייפגשו ב-1 בספטמבר, מכל 10 ילדים בכיתה, שישה יהיו לא מחוסנים. אמנם במכבי כיסינו כבר 60 אחוז מבני הנוער אבל ברמה הלאומית, רק 40 אחוז התחסנו. זאת אומרת שאנחנו עוד לפני אירוע אפידמיולוגי מתקתק, שיכול להקפיץ פה את העקומה.
"הבשורה המעודדת שהמחקר שלנו הראה, היא שתוך פחות משבועיים בני הנוער שהתחסנו חזרו ל-95 אחוז הגנה מפני הידבקות, זאת אומרת שהחיסון הנוכחי של פייזר בישראל עובד נגד זן הדלתא. אז נכון שהם צעירים ובריאים אבל כולנו תקווה שאוטוטו, בשבוע הבא, נראה את זה גם בבני השישים פלוס".
ד"ר מילר: "להמשיך להתחסן, להמשיך להיבדק ולהישמע להנחיות. ולשים מסכה".