איך קשורה הרפורמה המשפטית למערכת הבריאות? זו הייתה אחת השאלות שהועלו בפאנל "דרוש טיפול", שנערך היום (ג') במסגרת הוועידה "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות". השתתפו בו ד"ר גדי נוימן, סגן המנהל המרכז הרפואי רבין לשעבר וסגן נשיא ארגון "למענכם", וד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הרפואית.
עוד בוועידה:
"הדאגה משותפת לכולנו", אומר ד"ר נוימן. "אנשים צריכים להבין שהגופים המשפטיים, כולל בתי המשפט, הם המגינים של החלשים. הם אלה שנותנים את ההגנה לשוויוניות. הרפורמה המשפטית גורמת לכך שבג"ץ לא יוכל לפסול שום חוק.
ד"ר זאב פלדמן: כשמתמודדי נפש נפגעים באיזושהי צורה, אין להם סעד אחר חוץ מבית המשפט. כל דבר שיחליש את היכולת הזאת, מדאיג מאוד. אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד בעייתית וצריכים להתריע ולהעיר כדי שבכל סיטואציה או רפורמה, מערכת הבריאות לא תיפגע"
"הפחד שלי כרופא הוא שתהיה חקיקה על איסור הפלות, למשל, או שיחוקקו חוק שיאסור על יהודי לתרום איברים לערבי, או שיאסרו לטפל באסירים. להזכירכם, אחד משרי הבריאות הקודמים הורה לא לחסן אסירים ביטחוניים נגד קורונה, ובג"ץ הפך את ההוראה. הרי אם האסירים האלה לא היו מחוסנים, הם היו מסכנים את הצוות שמטפל בהם. אני כרופא לא יכול להשלים עם זה".
1 צפייה בגלריה
ועידת "האנשים של המדינה"ועידת "האנשים של המדינה"
אדיר ינקו (מימין), ד"ר נוימן וד"ר פלדמן בוועידת "האנשים של המדינה". "הדאגה משותפת לכולנו"
(צילום: עמית שאבי)
ד"ר פלדמן, איך אתה רואה את זה מהמקום שלך? זה נבואות זעם? אתה מוטרד? "אני מוטרד. בכל פעם שמשנים סטטוס קוו, משנים איזון שנוצר במשך הרבה שנים. אנחנו, שמטפלים גם בקבוצות החלשות ביותר בציבור הישראלי, נעזרים בבתי המשפט. עזרנו ליצור את הסטטוס קוו הזה. למשל, כשמתמודדי נפש נפגעים באיזושהי צורה, אין להם סעד אחר חוץ מבית המשפט. כל דבר שיחליש את היכולת הזאת, מדאיג מאוד. אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד בעייתית וצריכים להתריע ולהעיר כדי שבכל סיטואציה או רפורמה, מערכת הבריאות לא תיפגע".
ד"ר גדי נוימן: "הפחד שלי כרופא הוא שתהיה חקיקה על איסור הפלות, למשל, או שיחוקקו חוק שיאסור על יהודי לתרום איברים לערבי, או שיאסרו לטפל באסירים. להזכירכם, אחד משרי הבריאות הקודמים הורה לא לחסן אסירים ביטחוניים נגד קורונה, ובג"ץ הפך את ההוראה"
עד כמה אתם מרגישים את העובדה שמשרד הבריאות מתנהל ללא שר? זה מגיע אליכם בכלל? ד"ר נוימן: "בהחלט. ואני רוצה להזכיר שגם כשיהיה שר בריאות, הוא יהיה חצי שר. להזכירם, חצי שר בריאות, חצי שר פנים. שמעתם על דבר כזה שנקרא חצי שר ביטחון? חצי שר חוץ? חצי שר הסברה?"
זה זלזול במערכת? "אני לא מבין את זה. זו אמירה: לבריאות מספיק חצי שר, יהיה בסדר. לגבי האתגרים של מערכת הבריאות, ידוע שאנחנו רוצים להשתוות למדינות ה-OECD, אז אגיד שב-OECD מצטרפים כל שנה תשעה רופאים ל-100 אלף נפש, ובישראל רק ארבעה רופאים ל-100 אלף נפש. מחקר שנעשה לרגל יום הרופא העלה ש-29% מהרופאים ימליצו לילדיהם לא ללמוד רפואה, וש-64% מהתלמידים לרפואה בחו"ל שוקלים לא לחזור לארץ. מי יטפל בנו?
"ויש עוד אתגרים. לפני שנים הוחלט להקים שני בתי חולים חדשים, בדרום ובצפון, ועוד לא הניחו את אבן הפינה. בינתיים יש פער גדול בין הפריפריה למרכז: בצפון ובדרום אנשים חיים ארבע שנים פחות מאשר במרכז. הפער בין יהודים לערבים בישראל הוא שבע שנים וחצי של חיים בגלל נגישות לרפואה, בגלל זמינות, בגלל חיסונים, בגלל תמותת תינוקות".
ד"ר פלדמן, הסכם השכר החדש הוא הזדמנות לתקן חלק מהעיוותים האלה. מה יהיו הבשורות המרכזיות בו? "נתייחס לנושאים שלכאורה הם לא ביומיום של יחסי עובד-מעביד, כמו אלימות נגד רופאים. ננסה לקבע פרמטרים של הגנה על ביטחון הצוות הרפואי. אין ספק שצריך להתמודד גם עם המחסור ברופאים ועם בריחת המוחות. היום התחרות היא לא בין ברזילי לשיבא, אלא בין ניו יורק, ברלין ובולוניה לבין ישראל, עם כל העומס הקיים. חייבים לפתור בהסכם הקיבוצי את בעיית העומס הבלתי רגיל שהרופאים עובדים איתו".