אלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון לחומרים הנמצאים בסביבתנו, שאצל רוב בני האדם לא מורגשים כלל. על אף שמדובר באחת התופעות הרפואיות הנפוצות ביותר באוכלוסייה, קיימות דעות ואמונות רבות שאינן מבוססות - ואף מוטעות. מהם המיתוסים הנפוצים ביותר על אלרגיה, ומה באמת חשוב לדעת עליהם.
1. אלרגיה נגרמת תמיד בחשיפה ראשונה לאלרגן
- לא נכון
כאשר יש פריחה, או נזלת אנו נוטים (בטעות), לחפש מהו המזון, תרופה, אבקת הכביסה החדשים, שגרמו לתסמינים. האמת היא שאלרגיה היא תגובה נרכשת. בדרך כלל, נדרשת חשיפה, או מספר חשיפות לאלרגן - לפני שתתפתח תגובה אלרגית. כך לדוגמה, חשיפות חוזרות לאנטיביוטיקה עלולות לגרום בהמשך להתפתחות של תסמיני אלרגיה.
2. כדי שילד לא יפתח אלרגיה למזון, עדיף לגונן עליו מפני חשיפה למזונות רבים עד שיגדל
- לא נכון, בדיוק להפך!
דווקא חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים - מפחיתה את הסיכון להתפתחות אלרגיה למזון. ההמלצה הרשמית כיום היא לחשוף באמצעות אכילה חוזרת, ולא חד פעמית, לסוגי מזון המוכרים כאלרגנים (כל עוד הם ניתנים באופן המותאם לגיל).
3. לילד אלרגי למזון אסור לגעת ואפילו להריח את המזון האלרגני
לא נכון.
תגובות קשות למזונות אלרגניים מופיעות כמעט לעולם אך ורק בתגובה לאכילה, ואילו מגע עלול לגרום לכל היותר לפריחה מקומית. זה אמנם לא נעים, אך לא מסוכן. לילד עם אלרגיה לדגים, עלולה להיות תגובה נשימתית, אם יטגנו בביתו דגים, אולם זהו מצב נדיר.
אין שום מניעה לאכול חלב, חביתה, או במבה, ליד ילד עם אלרגיה לחלב, או ביצה, או לבוטנים (בהתאמה), כל עוד הילד האלרגי לא מכניס את המזון האלרגני לפיו.
4 צפייה בגלריה
חשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים - מפחיתה את הסיכון להתפתחות אלרגיה למזון
(צילום: shutterstock)
4. אלרגיה למזון אינה חולפת אף פעם
- לא נכון
אלרגיה לחלב חולפת במרבית המקרים (60-70%), אלרגיה לביצה חולפת בכ-80% מהמקרים, הסיכוי להחלמה קטן יותר במקרה של שומשום, ונמוך במקרה של בוטנים (20%) ושל אגוזים (כ- 9%).
החלמה מאלרגיה למזון מתרחשת בדרך כלל בשנים הראשונות לחיים. חשוב להיות במעקב אלרגולוג ולעשות תבחיני עור לאלרגיה באופן תקופתי, כדי להעריך אם אירעה החלמה. זאת ועוד. ב-15 השנים האחרונות, התפתחו טיפולים באלרגיה למזון, שיכולים להעלות את סף התגובה למזון האלרגני, להפחית את הסכנה בתגובות קשות ואף להביא לצריכה חופשית של המזון האלרגני.
קראו עוד:
5. אלרגיה לפנצילין היא לכל החיים
- לא נכון
אלרגיה לפניצילין יכולה לחלוף במהלך החיים. הרבה מבוגרים, שאובחנו בילדות עם רגישות לפנצילין, כבר אינם אלרגיים, ולכן מומלץ להיבדק במרפאת אלרגיה, כדי לחסוך מגבלות על שימוש בתרופות - במצבים רפואיים שונים.
6. אי אפשר להפחית את הרגישות האלרגית לקרדית אבק הבית
- לא נכון
האלרגיה ליצור המיקרוסקופי, שנמצא בכלי המיטה, ברהיטים מרופדים, בשטיחים ובווילונות כבדים, עלולה לגרום לנזלת בלתי פוסקת ולהחמיר אסתמה. אלא שרופאים מומחים באלרגיה (אלרגולוגים), יכולים לתת סדרת זריקות עם האלרגן, וכך להפחית, ואף לרפא את הנזלת האלרגית.
7. חוסר באנזים G6PD (השומר מפני חמצון יתר של כדוריות הדם האדומות) - הוא אלרגיה
- לא נכון
אומנם מומלץ לאנשים עם חסר זה, להימנע מאכילת פול ומנטילת תרופות מסוימות, אך אין מדובר בתופעה אלרגית.
8. אם הייתה תגובה מקומית לעקיצת דבורה, יש סיכוי גבוה שהעקיצה הבאה תהיה קטלנית
- לא נכון
ניתן להעריך מה תהיה חומרת העקיצה הבאה לפי התגובה בעבר. מי שנעקץ על ידי דבורה או צרעה, ופיתח תגובה מקומית (קטנה או גדולה,) או תגובה על פני העור בלבד - אינו בסיכון משמעותי לתגובה מסוכנת בעתיד. לעומת זאת, תגובה שמערבת מערכות נוספות (כאבי בטן, קוצר נשימה ואף התעלפות), מנבאת סיכון גבוה לתגובה רב מערכתית בעתיד. במקרים אלו יש להיבדק על ידי מומחה אלרגיה לצורך המלצות להמשך בירור וטיפול (כולל נשיאת אפיפן!!).
9. אם מצאו לי אלרגיה ליוד, האם אסור לי לאכול דגים ואצות?
- לא נכון
יוד הוא אטום הנמצא באופן טבעי בגופנו ובמזונות שאנו אוכלים. יש אנשים המפתחים תגובה לחומר ניגוד רנטגני, שמכיל גם יוד. אלא שאלרגיה לחומר הניגוד הרנטגני - לא מעידה על רגישות לחומרי חיטוי מכילי יוד, או למאכלים עתירי יוד, כמו: דגים או אצות.
10. רבים סובלים מאלרגיה ללקטוז
- לא נכון. אין כזה דבר אלרגיה ללקטוז, אלא לחלבון שבחלב
אלרגיה לחלב נגרמת מרגישות לחלבון שבחלב. לעומת זאת, לקטוז - הוא סוכר. אי סבילות ללקטוז - היא בעיה בעיכול, שגורמת לצמיחת חידקים במערכת העיכול ולתופעות בטניות.
פרופ' אלון הרשקו11. חלב גורם לליחה
- לא נכון
נזלת אלרגית אינה נובעת מאלרגיה לחלב. נזלת ממושכת עלולה להיגרם כתוצאה משאיפת אלרגנים שונים כמו: קרדית אבק הבית, פרוות חיות, אבקנים מצמחייה ועוד. הדעה המקובלת כאילו חלב הוא שגורם לליחה – אינה מבוססת רפואית.
12. מישהו נקלע ליד להתקף אלרגיה קשה – אין מה לעשות, חוץ מלהזמין אמבולנס.
- לא נכון
אכן חובה להזמין מיד אמבולנס, אלא שבמקביל להזמנת רכב ההצלה, הטיפול מציל החיים בתגובה אלרגית הוא הזרקה של אפיפן. במקרה של תגובה אלרגית קלה, הטיפול יכול להיות עם אנטי היסטמינים, כמו פניסטיל. אולם במקרה של תגובה יותר קשה, גם אם היא מערבת רק מערכת אחת (כאבי בטן חזקים, או קוצר נשימה), הטיפול הראשוני צריך להיות עם אפיפן, ולהינתן באופן מיידי.
יש להדגיש, אפיפן יעיל בטיפול בכל תגובה אלרגית למזון, לא רק תגובה מסכנת חיים. מתן אפיפן, שלא לצורך, לא יגרום כל נזק. לכן, בכל מקרה של ספק, יש להזריק אפיפן.
אפיפן מוזרק לחלק הקדמי-צידי של הירך (לא צריך להסיר את הבגדים קודם). יש להשאיר את המחט בירך לפחות 3 שניות. במידה ואין שיפור מהיר, יש להזריק אפיפן נוסף.
פרופ' אלון הרשקו הוא מהנהלת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימנולוגיה
