שעת ערב מוקדמת בסיומו של עוד יום קיץ ישראלי בטיילת החוף הקרובה לביתכם. בסמוך למתקני הברזל הצמודים לשיירת העוברים ושבים עומדת חבורת מתאמנים מיוזעים. מוזיקה רועשת בוקעת מרמקול סמוך בזמן שאלו עומלים על האימון היומי – נתלים, מושכים, קופצים ומזנקים – מאתגרים את חוקי המשיכה, מבצעים פעלולים שלא היו מביישים אפילו את האקרובטים המובילים בעולם. עוברי אורח מתאספים אט-אט מסביב לצפות. על אף שמדובר כבר במראה מוכר בנוף המקומי, אנשים רבים עדיין מתפעלים מספורט מיוחד כמו Street workout.
קראו עוד:
אני זוכר את הפעם הראשונה שבה התוודעתי ל-Street workout לפני כעשור. כמו רבים וטובים לפניי, זה קרה בעקבות צפייה בסרטון יוטיוב רנדומלי ברשת. עד אותו רגע קשה היה להאמין שהגוף האנושי יכול למתוח את היכולות שלו עד כדי כך.
מאז עברו כמה שנים, Street workout נכנס היישר אל חיק הקונצנזוס וגם למסכי הטלוויזיה בזכות תוכניות טלוויזיה כמו נינג'ה ודומיהן. בשנת 2022 הוא ספורט פופולרי הנהנה מתדמית נחשקת, תחרויות רשמיות וגם אליפויות עולם. רק העיפו מבט בטיקטוק הקרוב אליכם. בשבוע שעבר התקיימה אליפות הארץ בבת ים, זו שעתידה לשלוח את מיטב הספורטאים שלנו אל אליפות העולם שתתקיים בחודש הבא בלטביה. למי שעוד לא התוודע אל הספורט הזה, זה כנראה הזמן להשלים את הפערים.
מהרחוב אל היוטיוב, ומשם - אל כולם
"התרגום המילולי של Street workout הוא בעצם אימוני רחוב", אומר ניקיטה קורטין, ספורטאי, נשיא הפדרציה הלאומית של Street workout והמארגן הראשי בארץ. "הבסיס של הספורט הזה הוא בעצם אימוני כושר, ממש כמו אנשים שאנחנו רואים בטיילת. בנאדם שעושה מתח, למשל הוא בנאדם שמתרגל Street workout, אך זהו רק הבסיס ומכאן אפשר לקחת את זה לרמות הרבה יותר גבוהות".
שורשיו של ה-Street workout כמובן נעוצים ברחוב. איפה זה התחיל? פה בעצם נעוץ הוויכוח. "החבר'ה בארה"ב, במיוחד בחוף המזרחי טוענים שזה הגיע מבתי כלא אבל יש הרבה ידיעות שמוכיחות אחרת", אומר קורטין, "אני מאמין בסוג של אמצע - שאנשים תמיד התאמנו בחוץ. אז מישהו עשה את זה בכלא ומישהו אחר עשה את זה במקום אחר. לדוגמה, סבא שלי גם התאמן בחוץ והוא לא מארה"ב, ובוודאי שלא מכיר את המושג Street workout".
בין אם כל זה התחיל בארה"ב או במקום אחר, כך או כך, כל אלו התגבשו לכדי ספורט אחד במהלך שנות האלפיים, לא מעט בזכות הרשתות החברתיות שהחלו להיכנס לחיינו. "הרבה דמויות פופולריות ביוטיוב צילמו סרטונים מגניבים של תרגילים שצברו מיליוני צפיות ומשם זה צבר תאוצה", מספר קורטין.
"אני באופן אישי מתאמן בקליסטניקס בערך משנת 2001. כשהתחום הפך להיות פופולרי הבנתי שאני רוצה לקדם אותו בארץ. לאחר שב-2011 שברתי שיא גינס יחד עם בן דוד שלי בתרגיל שנקרא Human Scale, הוזמנתי על ידי הפדרציה העולמית לייצג את ישראל באליפות העולם והגעתי למקום העשירי. ברמה האישית רציתי מאוד לקדם את ישראל על המפה העולמית ולכן עברתי הסמכה על מנת להתחיל לערוך אליפויות בארץ. מאז 2013 אנחנו עושים את זה".
Street workout מתחלק לשני זרמים: האחד נקרא קליסטניקס שמשמעותו הוא אימונים המתבססים על משקל גוף בלבד, והתחום השני נקרא Street lifting – אימונים המתבססים על משקל נוסף למשקל הגוף. "בגלל שקליסטניקס מתבסס רק על משקל גוף, לעשות מתח בלבד יהיה משעמם, אז לאט לאט הספורט עצמו התפתח לשני כיוונים: האחד הוא איכות – לקחת תרגיל ולהתמקצע בו כדי להיות ממש טוב, וכמות – להתאמן על ביצוע של הרבה תרגילים שונים", מסביר קורטין.
"אם אנחנו לוקחים את זה לתחרויות, יש תחום שנקרא פריסטייל, שבו בעצם האתלט צריך לבצע הרבה תרגילים שונים במשך שתי דקות. הוא צריך לבצע את הקומבואים (שילובי התרגילים) שלו בצורה כזאת שמראה כמה שיותר תרגילים וברמה כמה שיותר גבוהה. אם הוא יבצע כל תרגיל בנפרד הוא לא יקבל נקודות. זה תמיד יותר קשה כי צריך להצטיין גם מבחינת הכמות וגם מבחינת האיכות – לבצע תרגילים קשים ברצף בשילובים מגוונים וקשים".
ואכן, Street workout הוא בהחלט ספורט מאתגר, אך איתו מגיעים גם לא מעט יתרונות. "בגדול אני חושב שהיתרון העיקרי של הספורט הזה הוא שהוא נגיש. זו הסיבה שאני התחלתי איתו, יש מינימום של דרישות קדם", מגלה קורטין, "בוא נשווה את זה לטניס: בנאדם שרוצה להתאמן חייב מגרש, ציוד מיוחד, נעליים מתאימות – מיליון ואחת דברים, וזה עוד מבלי לדבר על מאמן שידריך אותו.
"לעומת זאת אצלנו על ידי שימוש ברצפה אפשר לעשות מגוון ענק של תרגילים. כמובן שברמות יותר גבוהות כן נדרש ציוד אבל בשביל התחלה לא צריך יותר מדי. הספורט עצמו גם מתבסס על משקל גוף אז הוא בריא יותר, כלומר יש פחות סיכון לפציעות. אני מדבר על קליסטניקס ופחות על Street lifting. ובנוסף, אתה מפעיל את כל שרירי הגוף. יש תרגילים לפלג הגוף התחתון, שרירי הליבה, שרירי הגב ופלג הגוף העליון".
צפו בניקיטה מייצג את ישראל לראשונה באליפות העולם בריגה, לטביה שהתקיימה בשנת 2012:
ניקיטה קורטין - אליפות העולם ב-Street workout 2012
משמעת של ברזל
תומר טל בן ה-20 מגני תקווה התוודע ל-Street workout בגיל 14 ומאז מעביר חלק ניכר מחייו כשהוא תלוי באוויר. בשבוע שעבר הוא סיים כמנצח הגדול באליפות הארץ והוא כבר מתכונן במרץ לקראת אליפות העולם. גם הוא כמו רבים, נשבה בקסמו של הספורט בגיל צעיר דרך המדיות החברתיות.
"אני וחבר טוב ראינו סרטונים ביוטיוב של כל מיני אנשים שמבצעים תרגילים שהיו נראים לנו בלתי אפשריים, כמו עליות מתח עם יד אחת, שכיבות סמיכה בעמידת ידיים וכו', והתחלנו לחקור את הנושא", הוא נזכר, "רצינו לשלוט בתרגילים האלה בדיוק כמו שראינו בסרטון. אתה רואה את זה ואומר לעצמך שזה נראה בלתי אפשרי, אבל מצד שני מסקרן אותך לדעת אם גם הגוף שלך יכול להגיע לזה ואיזה תרגילים תוכל לבצע איתו. התחלנו להתאמן בחוץ. ממש במקרה ראינו קבוצה של אתלטים שהתאמנו בגינה, התחברנו איתם וככה בעצם הבנו שיש לזה קהילה בארץ".
"אני וחבר טוב ראינו סרטונים ביוטיוב של אנשים שמבצעים תרגילים בלתי אפשריים. רצינו לשלוט בתרגילים האלה בדיוק כמו שראינו בסרטון. זה נראה לך בלתי אפשרי מצד אחד, אך מצד שני מסקרן לדעת אם גם אתה יכול להגיע לשם"
עם הזמן טל החל לצבור עוד ועוד ידע ולהתמקצע בספורט שהלהיב אותו והחל לתפוס מקום מרכזי בחייו. "הייתי ילד ממש רזה, צנום וחסר ביטחון ובעיקר הייתי יכול ללכת אחרי חברים שהיו עושים שטויות ולהיגרר לעישון ומעשים שלא עושים ומצד שני הייתי יכול ללכת אחרי הספורט", הוא משתף. "זה השאיר לי שתידרכים לבחור מהן, ראיתי את זה ממש ככה. החלטתי שאני לוקח את עצמי בידיים והולך עם הספורט.
"הייתה לי, ויש לי עדיין, אהבה בלתי מוסברת לספורט הזה. אהבנו לעשות את זה, נטו מתוך תשוקה להצליח לבצע את התרגילים האלה", הוא מוסיף. "נעזרתי בחבר לקבוצה שהיה מקום 3 בארץ והתחלתי לצבור הישגים. הוא הדריך אותי. חשוב להבין שלכל תרגיל יש תת שלבים. למשל, בשכיבות סמיכה בעמידת ידיים צריך לעבוד על כוח מתפרץ בכתפיים ועל איזון בעמידת הידיים ואז בעצם לשלב בין הדברים".
כל זה קרה ב-2016. עם הזמן החל טל לצבור עוד ניסיון והגוף לא איחר לאכזב. "ראיתי שאני קולט את זה מאד מהר. בתוך חודש אחד הצלחתי להגיע ל-30 עליות מתח. אפילו המורה שלי לספורט שם לב. משם המשכתי לראות איפה אני עוד יכול לאתגר את עצמי ולכבוש מטרות. הצלחתי לבצע את התרגילים שראיתי ביוטיוב ואף פעם לא עצרתי שם. תמיד המשכתי לאתגר הבא. מאז אני מתאמן ובכל יום מגלה משהו חדש. זה ספורט מאוד חדשני. כל פעם צץ לך איזשהו תרגיל חדש שאתה נחוש ללמוד".
מבין המטרות הגדולות שהציב לעצמו, הזכייה באליפות ישראל הייתה מטרת העל אליה התכונן במשך שנים. בשבוע שעבר הוא סוף סוף זכה להגשים את החלום הישן. "הזכייה באליפות ישראל הייתה המטרה הכי מורכבת שהייתה לי בחיים וזו שהכי הייתה נראית בלתי ניתנת להשגה בתור נער צעיר", הוא מספר, "היה המון לחץ כי ציפיתי מעצמי למקום ראשון, לא פחות. התכוננתי לזה בערך חודש: בנוסף לאימונים הרגילים ביצעתי אימונים מנטליים עם פסיכולוגית ספורט והקפדתי יותר על תזונה למרות שגם באופן כללי אני מקפיד מאוד".
ואם כבר העלינו את זה, איך נראית תוכנית האימונים שלך?
"אין אימון שלי שהוא מתחת לשלוש שעות, והוא מכיל בתוכו עבודה על כוח דחיפה וכוח משיכה וגם על אלמנטים נורא ספציפיים ומטרות ממוקדות שאני מציב לעצמי. אני משנה את תוכנית האימונים שלי אחת לשבוע בערך ומקפיד על חימום, עבודה על טווחי תנועה לפני אימון ומתיחות לאחריו כדי להפחית את הסיכון לפציעות.
"תזונה אצלי היא באמת עולם ומלואו. אני לא נוגע בשום דבר שיכול לגרום לי לירידת סוכר לפני אימון. את הקפה שלי אני לא שותה עם סוכר בכלל, ברמה כזאת, כי אני צריך להישאר כל הזמן ערני וממוקד. כמובן שארבע שעות לפני אימון אני אוכל ארוחה שמורכבת מפחמימות ושומנים כדי לשמור על אנרגיה ואני צורך חלבון לאחר אימון. הכל בזכות אותו חבר מאמן שעזר לי ולקח אותי כפרויקט".
צפו בתומר בקטעים מאליפות ישראל ואימונים:
ממש לא רק ספורט של בנים
בנוסף לטל, בגביע הנחשק זכתה גם אביגיל יפת בת ה-23, אשר התחרתה במקצה הנשים שהתקיים בפעם הראשונה בישראל וקטפה את המקום הראשון. יפת, בת למשפחה דתייה מתל אביב, תמיד חשבה על עצמה כספורטיבית, וכשנחשפה לספורט בפעם הראשונה ידעה כי זהו בהחלט לא שיגעון חולף.
"תמיד היינו משפחה מאוד ספורטיבית", היא מספרת, "גדלתי בצורה כזו שבה תמיד עסקתי איכשהו בספורט. לא באופן רשמי, אלא יותר שלי עם עצמי בפארקים ובמכון הכושר. בתיכון נחשפתי לתרגיל ה-Human flag דרך סרטון הדרכה באינטרנט וממש התלהבתי, אמרתי שאני חייבת לעשות את זה. לאחר שסיימתי את הלימודים הבנתי שהתרגיל הזה הוא חלק מתוך עולם שלם של תרגילים מהקליסטניקס".
"לפעמים אני מקבלת הערות במשפחה של 'למה את עושה את זה, זה עושה לך גב גדול' אבל ההערות האלה לא מפריעות לי. לא מעניין אותי מה גודל הגב או היד שלי, רק להצליח את התרגילים שאני מעוניינת לבצע. אני לא חושבת שזה מכוער. ההפך, זה מראה את העבודה הקשה שלך"
בשנת 2019 היא עברה על הקורקינט שלה בדרך חזרה הביתה מנמל תל אביב כשנזכרה שאליפות הארץ בקליסטניקס מתקיימת באותו מקום ממש. "הלכתי לכיוון המקום והיה שם קהל עצום", היא משחזרת, "אנשים מריעים, אנרגיות מטורפות. העיניים שלי ברקו, פשוט התאהבתי בדבר הזה. פעם ראשונה שראיתי תרגילים דינמיים, אנשים מתעופפים באוויר. הייתה גם מוזיקת מטאל מגניבה. ישר הבנתי שזה הספורט שהכי מתאים לי".
את האימונים הראשונים ביצעה לבד, אך מהר מאוד התוודעה לקהילה הגדולה של ה-Street workout בישראל. "בהתחלה פחדתי לבצע את כל הסווינגים העצומים האלה על המתח", היא אומרת, "הלכתי להתאמן בים ובנים שהיו שם עזרו לי. לבסוף הפכנו להיות חברים טובים. הכרתי חברים מדהימים דרך הספורט.
"עם הזמן הרגשתי שאני צריכה עזרה מקצועית על מנת לבצע את התרגילים יותר נכון. יצרתי קשר עם דן רוזנברג, שהוא ואחיו תום בין הדמויות הבולטות של התחום פה בארץ. הוא עזר לי לבצע את התנועות עם מודעות ובצורה הנכונה. בתחילה הייתי עושה תרגילי חיזוק ולפני שנה וחצי התקדמתי לתרגילים דינמיים".
היא מתאמנת כמעט בכל יום על תרגילים סטטיים או דינמיים ומקפידה על תזונה שתספק לגוף שלה את כל מה שהוא צריך. אחר הצהריים תמצאו אותה בחוף בוגרשוב או בפארק הירקון יחד עם חבריה, שם הם מתאמנים יחד. העובדה כי היא הבת היחידה בתוך ספורט שלרוב מתורגל על ידי בנים לא מרתיעה אותה, כמו גם העובדה כי היא באה מרקע דתי.
"אותי זה ממש לא עניין", היא מתוודה, כל מה שעניין אותי היה להתחיל להתאמן ולהיות אחת הטובות. המשפחה שלי דתייה, גדלתי תמיד במסגרות חרדיות אבל אנחנו פתוחים. בסך הכל שיניתי קצת את עניין הלבוש שלי, לא משהו קיצוני, אבל אני משתדלת ללכת עם מכנסיים רחבים, סגנון יותר צנוע מאשר טייצים ודומיהם".
אין הרבה בנות ב-Street workout. אנשים רואים את זה כמשהו חריג?
"דווקא אנשים שהראיתי להם סרטונים מאוד התלהבו וחשבו שזה מגניב. במשפחה לפעמים אני מקבלת הערות של 'למה את עושה את זה, זה עושה לך גב גדול' אבל ההערות האלה לא מפריעות לי. לא מעניין אותי מה גודל הגב או היד שלי, רק להצליח את התרגילים שאני מעוניינת לבצע. אני לא חושבת שזה מכוער. ההפך, זה מראה את העבודה הקשה שלך.
"זה נכון שאין הרבה בנות שמתעניינות בתחום, לרובן יש פחות עניין בזה, אבל לאחרונה אני רואה שינוי. חוץ ממני באליפות הארץ היו עוד 2 בנות. לרוב אלה בנות שרואות בזה משהו מלהיב, שמכורות לאדרנלין. יש גם קהילה ממש תומכת. מכירים המון חברים חדשים".
היא לא בזבזה זמן ובאפריל האחרון כבר ניגשה לתחרות הראשונה שלה. "למדתי איך לתכנן קומבו בשביל התחרות, וגם איך להתחרות בכללי: איך לבצע, מה שווה לעשות, ואיך לשלב את את כל זה בשרשרת התרגילים", היא מסבירה. לאחר התחרות הגיעה האופציה של התחרות באליפות הארץ, אך יפת התלבטה.
"אני לא אוהבת תחרויות אבל פשוט אמרתי שאנסה ואראה את מה שאני יודעת. בדרך עברתי גם פציעות. בדיוק הצלחתי תרגיל חדש וקיבלתי מכה בצלעות, ובנוסף גם הייתה לי דלקת בגב. עשיתי טיפולים בכוסות רוח וגם טיפול בהקזת דם והרגשתי יותר טוב. היו לי רק כמה ימים להתכונן".
איך היה?
"קשה. גם נפלתי בסיבוב הראשון בגלל שמישהו הדליק זיקוקים וזה הוציא אותי מריכוז. התבאסתי ממש, אבל לקראת הסיבוב השני כשאמרו לי שאני עולה לגמר פשוט לא רציתי לוותר. תכננתי בדיוק מה אני עושה בכל סיבוב. החברים נורא הרימו לי ועודדו אותי, פשוט החזירו לי את האמונה והתקווה. זה ממש עזר לי".
אביגיל באליפות הארץ:
"בכל אליפות אנחנו משאירים חותם"
לאחר שיחה עם השלושה אין ספק כי ישראל היא מעצמה בתחום, לא פחות מג'ודו או התעמלות אומנותית לצורך העניין. "הרמה פה מאוד גבוהה", מאשר קורטין, "וכשאני אומר רמה גבוהה אני לא מדבר על תחום אחד אלא על מגוון. אנחנו באופן קבוע בטופ 10 העולמי בפריסטייל. בשנה שעברה לקחנו מקום שני באליפות אירופה, וזה רק בפריסטייל. גם בשיאים אנחנו חזקים מאוד".
"בכל אליפות אנחנו משאירים חותם", מוסיף טל, "הדבר היחיד שפוגע בהתקדמות זה שהספורט לא מוכר על ידי המדינה. אני חייל ולא מכירים בי כספורטאי פעיל כמו שמכירים בשאר הספורטאים. זה אומר שאני צריך להילחם על ימי חופש, על לו"ז לאימונים. לוותר על המון דברים חשובים בשביל להצליח. בצבא הולכים לקראתי כמה שאפשר אבל זה לא שווה ערך להכרה של ספורטאי. באיזשהו מקום זה עושה לך הרגשה לא נעימה כל כך שלא מכירים בך".
אמנם הדרך מביצוע עליית מתח אחת עד לביצוע של תרגילים מורכבים כמו פלאנצ', דגל אנושי ודומיהם יכולה להיות ארוכה, אך קורטין מאמין שכל אחד יכול להגיע לשם. "אני מאמין שכל אחד יכול לעשות את זה, אבל זה מאוד אינדיבידואלי במקרים שבהם למישהו מסוים יש בעיה בריאותית או רפואית כזאת או אחרת, ולכן כמובן צריך להתייעץ עם רופא לפני התחלה של פעילות כלשהי", הוא אומר. "אבל באופן כללי כספורט, בהחלט – כל אחד יכול".
ובכל זאת, פציעות קורות מדי פעם?
ניקיטה: "באופן תיאורטי בנאדם יכול להיפצע מכל דבר. יש לי חבר שסבל מקרע ברצועה לאחר שביצע קפיצה ולא נחת טוב על הרצפה. לאחר בדיקות הבנו שהפציעה קרתה לא בגלל הקפיצה הספציפית, אלא שהיא שימשה יותר כטריגר. רוב הבעיות נובעות מהצטברות של טעויות כאלה ואחרות. מי שלוקח את הספורט הזה ברצינות, שומר על תזונה נכונה, מנוחה נכונה ואימונים סבירים יכול למנוע את כל הבעיות האלה, והכי טוב באופן כללי זה להיעזר במאמן".
תומר: "בעיקרון אם אתה עושה את זה נכון זה לא מסוכן. אם אתה עומד בדרישות של תרגיל מסוים ואתה חזק מספיק ואתה עובד עליו בצורה נכונה הסיכון לפציעה יורד. כמובן שהוא אף פעם לא אפסי אבל זה חלק מכל פעילות גופנית, אין מה לעשות".
ובינתיים, הנציגים הישראלים שלנו מחשבים את צעדיהם קדימה. טל כבר סופר את הימים לקראת אליפות העולם שתתקיים בחודש אוגוסט הקרוב בלטביה אך יש לו גם שאיפות הרבה יותר רחוקות. "בגדול השאיפה לטווח הקרוב היא לקחת את אליפות העולם והמטרה לטווח הארוך היא לקדם את הספורט הזה במדינה כדי שהוא יוכר סוף סוף, ובמקביל לקטוף את תואר אלוף העולם בכל הקטגוריות.
"אני חושב שהספורט הזה משנה אותך לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינה מנטלית. אתה המאמן של עצמך ולומד מה היא התמדה, איך לקחת אחריות על החיים שלך ולהבין שלמעשים שלך יש תוצאות", הוא אומר.
ואילו יפת כבר חולמת על הרגע שבו תזכה להתחרות מול הטובות ביותר, על אף שמהתחרות הקרובה היא כנראה תיאלץ להיעדר. "התחרות יוצאת בשבת ומטעמי דת אני כנראה לא אתחרה בה, אך אני כן מתכננת לנסוע לשם ולהיות עם חברים אחרים וליהנות ממה שאוכל ליהנות", היא אומרת.
ולסיום, מה המקום הכי מיוחד שביצעתם בו תרגילים?
תומר: "פעם נתליתי על השער של בית הספר".
אביגיל: "לפעמים אני עושה עמידת ידיים בזמן מקלחת".
