"המציאות משתנה לנגד עינינו במהירות שמעולם לא נתקלנו בה וההנחיות צריכות להשתנות בהתאם", אומר הבוקר (ה') לאולפן ynet פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים. "אי אפשר להפעיל את אותם הכלים במציאות של עשרה ו-30 אלף נדבקים ביממה".
תורי הענק במתחמי הבדיקות והתוצאות שהגיעו באיחור הובילו להחלטה של משרד הבריאות לשנות את הקריטריונים, כך שמעתה רוב האוכלוסייה לא תידרש לבצע בדיקות PCR במקרה של חשיפה למאומת. המתווה, שלפיו רק בני 60 ומעלה וקבוצות בסיכון יישלחו לבדיקות PCR מדויקות יותר, זכה לביקורת מצד מומחים במערכת הבריאות. פרופ' בליצר מתייחס לסוגיה: כאשר אנחנו מתקרבים לסף הספיקה של מערכת הבדיקות של מדינת ישראל ועוברים אותו אולי, אנחנו צריכים לחזור לבסיס ולשאול את עצמנו: מה המטרות שלשמן עושים בדיקות ואיך מתעדפים אותן".
קראו עוד:
בליצר מצביע על שלוש מטרות עיקריות בביצוע בדיקות הקרונה:
  1. להבין את המצב: "האם אנחנו בעלייה, האם הגענו לשיא או שאנחנו בירידה ואיך כל זה ישליך על העומס בבתי החולים בעוד שבוע-שבועיים".
  2. לזהות מוקדם אנשים שנדבקו כדי לבודד אותם ולמנוע הדבקת אחרים ולהקטין את קצב התפשטות המחלה.
  3. לזהות מחלה מוקדם באנשים בסיכון, כדי לאפשר להם לקבל טיפול. "הטיפול הוא מציל חיים. התרופה של פייזר שקיבלנו עכשיו מונעת 90% מהמחלה הקשה אם היא ניתנת בחלון הזמנים".
"כאשר אין לנו מספיק בדיקות כדי לשרת את שלוש המטרות האלה, אנחנו מתעדפים, והעדיפות הראשונה היא אותם אנשים בסיכון לתחלואה קשה. אנחנו רוצים לוודא שבדיקות ה-PCR יהיו זמינות להם, וכך אנחנו נזהה אצלם את המחלה מוקדם ונוכל להפנות להם את התרופות המצילות".
המתווה הזה נובע גם מהתחושה הגוברת והולכת שאנחנו מדברים פה על זן אחר, על תחלואה קלה יותר? "קודם כול זה נובע מחוסר ברירה ולא מאיזושהי תחושת ביטחון. צריך להגיד את האמת. אבל לשמחתנו, זה מגיע בנקודה שבה אנחנו רואים מחלה שהיא מחלה אחרת. אומיקרון הוא לא רק עוד שינוי של כמה מוטציות, כמו שדלתא היה שונה בכמה מוטציות מאלפא. מדובר בנגיף שמתנהג מאוד אחרת ברמת הפתולוגיה הבסיסית שלו – הוא נכנס אחרת לתוך התאים, הוא גורם להתנהגות אחרת ברמה הבסיסית, הוא מדביק אחרת, יותר דרכי נשימה עליונות ופחות הדבקה של הריאות.
"אומיקרון הוא לא רק עוד שינוי של כמה מוטציות. מדובר בנגיף שמתנהג מאוד אחרת ברמת הפתולוגיה הבסיסית שלו, הוא מדביק אחרת, יותר דרכי נשימה עליונות ופחות הדבקה של הריאות"
"כל הדברים האלה גורמים לכך שאופי התחלואה שבו שונה. חלק מזה כבר למדנו ממדינות אחרות. אנחנו יודעים למשל שהוא גורם פחות לאשפוזים – פי שלושה פחות אשפוזים בבריטניה, לעומת הדלתא שמתפשט במקביל. הבעיה היא שזה שונה ממדינה למדינה, לפי מועדי החיסונים וההשפעה של הבוסטר. אנחנו לא יודעים להגיד מה בדיוק יהיה יחס ההמרה בישראל בין מספר הנדבקים לבין מספר המאושפזים ובטיפול נמרץ. ברור לנו שגם שיעור המרה יחסית נמוך יכול להביא בנקודות השיא לעומס גדול על בתי החולים, ולזה אנחנו נערכים".
אתה סומך על הציבור בעניין הבדיקות בבית? "באופן עקרוני כן. עד היום, הציבור במדינת ישראל הוכיח שרובו מקבל את ההחלטות הנכונות ובזמן. אנחנו רואים את זה בשיעורי החיסונים - מדינת ישראל הצליחה לייצר את מבצעי החיסון המהירים ביותר בעולם. למשל בחיסוני הבוסטר, 80% מהאוכלוסייה ו-90% מבני ה-60 ומעלה התחסנו בבוסטר בתוך פרק זמן קצר. בסופו של יום, אנשים הם רציונליים, הם רוצים להגן על עצמם. אני חושב שהרצון של כל אחד מאיתנו לא לחשוף את הקרובים שלו, המבוגרים והפגיעים, לסיכון הוא זה שיניע אותנו.
"אני לא תמים, אני מבין שלאף המלצה כזאת אין היענות גורפת, אבל צריך להבין גם שאמצעי ההגנה שאנחנו שמים פה הם שכבות-שכבות, כל אחד מהם תורם משהו והתקווה היא שבסופו של דבר, בתוך מגבלות המציאות והאפשרי, שיא הגל שנגיע אליו והעומס שייגרם על בתי החולים – הוא כזה שנדע להתמודד איתו היטב".
"בתי הספר צריכים להיות סביבה מוגנת ככל האפשר. אם יתברר שיש PIMS ו-LONG COVID באומיקרון כפי שראינו בדלתא, אז שלא נייצר כמויות לא הכרחיות של נדבקים בקרב הילדים, יותר ממה שמחויב במציאות"
לגבי מתווה הבדיקות בבתי הספר אומר פרופ' בליצר: "היציאה של ילד לבית הספר במסגרת חוק חינוך חובה היא לא בחירה. חשוב מאוד ערכית להגן על הילדים שמגיעים לבתי הספר ולאפשר להורים שלא רוצים שהילדים שלהם יידבקו, שזה יהיה המצב. "בתי הספר צריכים להיות סביבה מוגנת ככל האפשר. אם יתברר שיש PIMS ו-LONG COVID באומיקרון כפי שראינו בדלתא, אז שלא נייצר כמויות לא הכרחיות של נדבקים בקרב הילדים, יותר ממה שמחויב במציאות.

"אתרים בתו ירוק אינם מוגנים מהדבקה באומיקרון"

"ההדבקה אינה גזירת גורל, צריך להגיד את זה גם לגבי המבוגרים. אפשר לשמור האוכלוסייה הפגיעה והמבוגרת. כל אחד מהם צריך להתנהל עכשיו בזהירות, להימנע מללכת לאתרים של התקהלויות, לרבות בתו ירוק, כי המקומות האלה מסוכנים בעת הזאת. אתרים בתו ירוק היום אינם מוגנים מהדבקה באומיקרון, צריך להגיד את זה ביושר וצריך להכיר בזה".
פרופ' בליצר נשאל גם על ההחלטה לפתוח את נתב"ג לטיסות בשבוע הבא כמעט ללא הגבלות. "ההחלטה על הסגירה עם הופעת האומיקרון הייתה מדיניות מצוינת, נחושה, נכונה לשעתה. במספר השבועות שהמדיניות הזו קנתה לנו, הצלחנו לחסן את אוכלוסיית הילדים, מי מהם שרצה להתחסן, הצלחנו להגיע למצב שהתרופות החדשות כבר פה. הצלחנו לאסוף נתונים מהעולם כדי להבין שהמחלה פחות מסוכנת ממה שחששנו בתחילה ולכן לא לנקוט צעדים קיצוניים מאוד.
1 צפייה בגלריה
תורים בנתב"גתורים בנתב"ג
נתב"ג. "לצאת ולהסתובב במדינת ישראל לא שונה באופן דרמטי מלצאת ולהסתובב בחלק מהמדינות שאנחנו מגדירים כאדומות"
(צילום: AFP)
"את כל זה קנינו בזכות המדיניות הזאת אבל התוקף הזה כבר פג. מדינת ישראל היא מדינה אדומה, שיעורי התחלואה פה מאוד גבוהים, לצאת ולהסתובב במדינת ישראל, במקומות הומים, לא שונה באופן דרמטי מלצאת ולהסתובב בחלק מהמדינות שאנחנו מגדירים כאדומות, ולכן הפגיעה בחירות לנסוע וכו' כבר איננה מוצדקת והגיע הזמן לבטל אותה, אני חושב שזה הזמן וזו החלטה נכונה".