בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשכיחות המחלות הכרוניות במדינות המתועשות - אותן מדינות, שאחד המזונות השכיחים בהן הוא שמן הירקות התעשייתי.
קראו עוד:
שמני ירקות תעשייתיים, שנמצאים כמעט בכל מטבח ישראלי ממוצע, כמו שמן סויה, שמן קנולה או שמן תירס, על-פי מחקרים רבים, נמצאו ככאלו שאינם בריאים לנו ואף גורמים למחלות, כך שחשוב להיות מודעים לכך לפני שמשתמשים בהם.
4 צפייה בגלריה
שמן קנולה
שמן קנולה
שמן קנולה. העלות נמוכה, הפופולריות גבוהה
(צילום: Shutterstock)

מהם שמני הירקות התעשייתיים?

בניגוד לשמנים המסורתיים – זית, קוקוס, חמאה – שמני הירקות התעשייתיים הוכנסו למטבח שלנו רק לפני כ-100 שנה. מדובר בשמנים סויה, תירס, קנולה, כותנה וחריע. לפי כתבה שפורסמה בכתב העת האמריקני "אטלנטיק" ב-2012, הכול התחיל ב-1870, כאשר שני יצרני סבון אמריקנים, פרוקטר וגמבל, החליטו לחסוך בעלויות ולייצר סבון משומן צמחי במקום משומן של חיות. כדי להבטיח אספקה מתמדת וזולה, הם השתמשו בחומרי פסולת מתעשיית הכותנה וייצרו שמן כותנה.
ב-1902 רשם וילהלם נורמן פטנט שאפשר לו להפוך שמן צמחי נוזלי למוצר המזכיר חמאה. פרוקטר וגמבל רכשו את זכויות הפטנט כדי להתנסות בתהליך, וב-1910 החלו לייצר מרגרינה והוציאו על כך פטנט משלהם. הם שיווקו את המרגרינה כתחליף לחמאה, ובהמשך החלו לייצר שמני סויה, קנולה וחריע שזכו לפופולריות גבוהה בשל עלותם הנמוכה והאסטרטגיה השיווקית שננקטה לגביהם.
השמנים האלו מיוצרים מזרעים או מגרגרים העוברים תהליך עיבוד משמעותי. התהליך יכול לכלול שימוש בתהליכים מכניים לסחיטת השמן, חימום בטמפרטורה גבוהה, שימוש בממיסים רעילים ועוד
השמנים האלו מיוצרים מזרעים או מגרגרים העוברים תהליך עיבוד משמעותי. התהליך יכול לכלול שימוש בתהליכים מכניים לסחיטת השמן, חימום בטמפרטורה גבוהה, שימוש בממיסים רעילים ובחומרים כימיים מונעי ריח ותוספת חומרים כימיים נוספים לשיפור הצבע.
שמני ירקות אחרים – זית, אבוקדו, קוקוס – יכולים להיות מופקים בכבישה קרה וזקוקים להרבה פחות תהליכי עיבוד. בנוסף, יש בהם הרבה יותר חומרים מזינים ונוגדי חמצון, מה שהופך אותם למוצרים בריאים.

הסיבות לכך שהשמן התעשייתי מזיק לבריאות

1. אומגה 6, שהיא השומן העיקרי בשמני הירקות התעשייתיים, בעיקר בצורת חומצה לינולאית. כמות קטנה של אומגה 6 חיונית לנו, אבל רוב האנשים צורכים אותה יותר מהנדרש, בעיקר בהשוואה לצריכת אומגה 3. הבעיה עם צריכה מוגברת של אומגה 6 ביחס לאומגה 3 היא ששומן זה תורם למסלולים מעודדי דלקת בגוף אם צורכים אותו יותר מדי.
לפי מחקר מ-2008, צריכה מוגברת של אומגה 6 קשורה במגוון מחלות, כולל סוגי סרטן מסוימים, מחלות לב, מחלות דלקתיות, אוסטאופורוזיס, מחלות אוטואימוניות והשמנה. כותבי המחקר גם מצטטים מחקרים קודמים שהראו כי ירידה בצריכת אומגה 6 לעומת אומגה 3 שיפרה הישרדות לאחר מחלות לב, הורידה שגשוג תאים בסרטן המעי הגס, הפחיתה סימפטומים של אסטמה וצמצמה דלקת פרקים.
אין ספק ששמני הירקות התעשייתיים הובילו לעלייה ניכרת בצריכת אומגה 6 ביחס לאומגה 3, ועלייה זו יכולה להיות אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בשכיחות המחלות הכרוניות בעידן המודרני.
2. חמצון. אחת הבעיות בחומצות השומן הבלתי רוויות שנמצאות בשמני הירקות התעשייתיים, היא שהם רגישים לחמצון. החומצות הללו, כמו אומגה 6, מכילות קשרים כפולים שיכולים להגיב לחמצן. החמצון יכול להתרחש בעת אחסון השמן, בזמן הבישול וגם בגוף שלנו, לאחר שאכלנו אותו. לפי מחקר שפורסם ב-2020, השומנים המחומצנים הללו יכולים לפגוע בדנ"א ובחלבונים שלנו.
3. התוספים השונים שקיימים בשמנים. לפי מאמר שהתפרסם לפני כשנתיים, השמנים הללו אינם יציבים, ולכן מוסיפים להם חומרים שונים שהם נוגדי חמצון. מאמר מ-2002 טען שאחד החומרים הללו, BHT, גורם נזק לריאות ומעודד סרטן בחיות מעבדה. מחקר אחר טען שהחומר הזה גורם נזק גם לכליות ולכבד. מחקר מ-1985 הראה שחומר נוסף שקיים בשמנים, BHA, הוביל להתפתחות סרטן קיבה וסרטן שלפוחית השתן אצל חיות מעבדה. מחקר שפורסם ב-1986 הראה שגם החומר TBHQ גרם נזק בנסיויים על חיות, והוביל להתפתחות סרטן קיבה.
4 צפייה בגלריה
שמן שמנים שמן זית
שמן שמנים שמן זית
שמן זית. הרבה יותר בריא
(צילום: shutterstock)

מחלות שקשורות לצריכה מוגברת של שמני ירקות תעשייתיים

מחקרים רבים ציינו קשר בין צריכה מוגברת של חומצות שומן מסוג אומגה 6, שקיימות בשמני הירקות התעשייתיים, לבין מספר מחלות.
אלצהיימר. במחקר מ-2017 נטען שצריכה מוגברת של שמן קנולה הגבירה את הסיכוי לפגיעה מוחית דמוית אלצהיימר בחיות מעבדה. מאמר שפורסם ב-2013 טען שצריכה מוגברת של אומגה 6 לעומת אומגה 3 מגבירה את הסיכון לאלצהיימר אצל בני אדם. כך נטען גם במאמר מ-2020.
אסתמה. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי באוכלוסיות עם צריכה גבוהה של חומצות שומן מסוג אומגה 6 יש שכיחות גבוהה יותר של אסתמה יחסית לאוכלוסיות שבהן יש צריכה גבוהה יותר של חומצות שומן מסוג אומגה 3. מאמר מ-2021 מייחס את השכיחות המוגברת של אסתמה בעשורים האחרונים לעלייה בצריכת אומגה 6 יחסית לאומגה 3. המאמר מזכיר מחקר שבו השוו צריכה מוגברת של דגים בזמן היריון לעומת חוסר אכילת דגים בהיריון, והתברר שהימנעות מאכילת דגים בהיריון קשורה בעלייה של 30% בסיכון לאסתמה בצאצאים וכן בסיכון מוגבר ב-46% לאשפוז שלהם בגלל אסתמה.
4 צפייה בגלריה
ייתכן שהאסתמה שלו קשורה למזון שאמו אכלה בזמן ההיריון
ייתכן שהאסתמה שלו קשורה למזון שאמו אכלה בזמן ההיריון
ייתכן שהאסתמה שלו קשורה למזון שאמו אכלה בזמן ההיריון
(צילום: shutterstock)
מחלות אוטואימוניות. מאמר שפורסם ב-1994 הגיע למסקנה ששמני הירקות התעשייתיים יכולים להעלות את השכיחות של המחלות האוטואימוניות על ידי הגברת הייצור של רדיקלים חופשיים והפחתה ברמות של אנזימים נוגדי חמצון. מאמר נוסף, מהשנה שעברה, טען שחומצות שומן מסוג אומגה 3 יעילות בהפחתת סימפטומים של דלקת פרקים ומחלות מעי דלקתיות. אותו מאמר מתאר מחקר שהראה כי דיאטה דלה בחומצות שומן מסוג אומגה 6 הפחיתה סימנים של דלקת פרקים, ותוספת של שמן דגים הגבירה את התהליך החיובי הזה.
אלרגיה. העלייה בצריכת שמני הירקות התעשייתיים וביחס בין אומגה 6 לאומגה 3 בשנים האחרונות מלווה בעלייה בשכיחות מחלות אלרגיות כמו אקזמה ורגישויות למזון. במאמר מ-2021 מתוארים מספר מחקרים המראים שכאשר משפרים את היחס בין האומגה 6 לאומגה 3 בזמן היריון, ניתן למנוע התפתחות של אלרגיה בצאצאים. באחד המחקרים האלה לקחו 154 נשים הרות שסבלו מאלרגיה, או שהבעל או אחד הילדים שלהן סבל ממנה, ונתנו להן חומצות שומן מסוג אומגה 3 משבוע 25 עד שלושה-ארבעה חודשים של הנקה. התוצאה: הפחתה של פי שבעה בסיכון לפתח אלרגיה למזון, והפחתה של פי שלושה בסיכון לפתח אקזמה אצל הצאצאים.
מאמר שפורסם ב-2016 התייחס למחקרים שבדקו קשר בין צריכה מוגברת של חומצות שומן מסוג אומגה 3 או שמן דגים לשכיחות של אלרגיה בצאצאים. התוצאות הראו הפחתה משמעותית בשכיחות של אקזמה אטופית, רגישות לביצים ורגישות למזון מכל סוג אצל הצאצאים.
השמנה. מאמר שפורסם ב-2016 מראה קשר בין העלייה ביחס אומגה 6 לאומגה 3 לבין עלייה בסיכון להשמנה. המאמר מראה שבשנים האחרונות, עם העלייה ביחס בין אומגה 6 לבין אומגה 3 בדיאטה המערבית, חלה גם עלייה משמעותית בשכיחות של עודף משקל והשמנה באוכלוסייה. המאמר מתאר מספר מחקרים שמוכיחים עלייה בסיכון להשמנה כשרמת חומצות השומן מסוג אומגה 6 והיחס בין האומגה 6 לאומגה 3 גבוהים יותר. לעומת זאת, כשמוצאים רמות גבוהות של אומגה 3, הסיכון להשמנה הוא מופחת.
מחלות לב. מחקר מ-2020 הראה שקיים קשר בין אומגה 6 למחלות לב, שיכול להיות מוסבר על ידי השפעת אומגה 6 על רמות הכולסטרול, רמת כולסטרול מסוג LDL ורמת הטריגליצרידים.
4 צפייה בגלריה
עודף משקל של אדם הצופה בטלוויזיה
עודף משקל של אדם הצופה בטלוויזיה
ייתכן שהוא שמן בשל שימוש בשמן הלא נכון
(צילום: Shutterstock)

איך להימנע מהשמנים התעשייתיים?

קודם כל, גשו למטבח והיפטרו משמני הירקות התעשייתיים: קנולה, תירס, כותנה, סויה, חמניות, חריע, בוטנים. בנוסף, שימו לב למזונות שאתם אוכלים מחוץ לבית. בדרך כלל, מזון מהיר ומזון שמוגש במסעדות מבושלים ומטוגנים עם שמנים תעשייתיים, כי הם זולים יותר.
שימו לב ששמן הירקות התעשייתי נמצא לא רק בבקבוקי השמן אלא גם במזונות אחרים כמו מיונז, רטבים מוכנים לסלט, חטיפים, קרקרים ועוגיות. קראו את התוויות שעל גבי המזונות הללו ותראו מה אתם מכניסים לפה.

אז אילו שמנים מומלץ לאכול?

שמן זית. קיים בתזונה שלנו אלפי שנים. עשיר בוויטמין E, שהוא נוגד חמצון, וכן בפוליפנולים, שיש להם יתרונות בריאותיים רבים.
שמן קוקוס. בריא ויציב בחימום. בעל תכונות אנטי חיידקיות, אנטי ויראליות ואנטי פטרייתיות. יש לו גם תכונות נוגדות סרטן, סוכרת, חמצון ודלקת ותכונות שמורידות כולסטרול.
חמאה וגהי. מוצרים אלו מכילים חומצה לינולאית מצומדת, שלה יש תכונות נוגדות סרטן, השמנה וטרשת עורקים. חמאה יכולה להכיל שאריות של חלבוני חלב, אבל אכילת גהי בדרך כלל בטוחה גם לרגישים לחלב, כי כל מרכיבי החלב מסולקים בעת הייצור.
שמן אבוקדו. לפי מאמר מ-2019, צריכה שלו שיפרה בתוך ימים את רמות הסוכר והאינסולין, את שומני הדם ואת סמני הדלקת בדם. שמן אבוקדו הראה גם פעילות נוגדת דלקת.
הכותבת היא מומחית ברפואת המשפחה וברפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית