תינוק טבעוני - סיכון מיותר או דווקא בחירה בטוחה והומנית יותר? בשנים האחרונות יותר הורים מחליטים לוותר על בשר ומוצרים מן החי כבר מהחודשים הראשונים לחיי ילדיהם. אבל האם אידיאולוגיה תזונתית יכולה להשתלב עם הצרכים הביולוגיים של גוף שגדל במהירות הגבוהה ביותר בחיים?
מחקר ישראלי רחב היקף שנערך על ידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואגף התזונה במשרד הבריאות, שהתבסס על נתונים של כ-1.2 מיליון תינוקות ופורסם ב-Jama Network Open, מבקש לראשונה להשיב על השאלה הזו ברמת האוכלוסייה. הממצאים עשויים להרגיע לא מעט הורים, אך גם מציבים כמה הסתייגויות שחשוב להכיר.
השנים הראשונות לחיים, ובמיוחד תקופת ההיריון והינקות, מהוות חלון זמן קריטי לבריאות ולהתפתחות עתידית של הילד. בשנים האחרונות חלה עלייה בבחירת אורח חיים טבעוני וצמחוני באוכלוסייה הכללית, לרבות בקרב נשים הרות ומשפחות צעירות, כאשר חלק מהמשפחות בוחרות לאמץ אורח חיים זה גם עבור התינוק כבר מגיל לידה. צמחונות מתאפיינת בהימנעות מצריכת בשר ודגים, בעוד טבעונות כוללת הימנעות מכלל המזונות מן החי, לרבות מוצרי חלב וביצים.
מגמות אלו מעוררות שאלות בנוגע להשפעות התזונה הצמחית על תינוקות, ובעיקר סביב נושאים של משקל לידה, קצב גדילה, ותופעות כמו תת משקל או עיכוב בגדילה. עד כה רוב הידע התבסס על מחקרים קטנים, ולעיתים סותרים, ולכן היה צורך במחקר רחב היקף שיבחן את הסוגייה באופן שיטתי. "אנחנו יודעים שיש כיום גידול בכמות האנשים שצורכים תזונה טבעונית או צמחונית", אומרת כרם אביטל, דוקטורנטית והחוקרת הראשית של המחקר. רצינו להבין האם הגדילה שלהם דומה או שיש בעיות".
כרם אביטלהמחקר התבסס על מאגר הנתונים הארצי בתחנות לבריאות המשפחה (טיפות חלב), המהווה מקור מידע ייחודי ורב-שנים על מדדי גדילה ובריאות של מרבית ילדי ישראל, וכלל נתוני גדילה של קרוב ל-1.2 מיליון תינוקות שנולדו בין השנים 2014 ל-2023 (כ-70% מהילדים במדינה). מתוך 1,198,818 התינוקות שנכללו במחקר, 1,180,690 היו ממשפחות של אוכלי כל (98.5%), 14,790 ממשפחות צמחוניות (1.2%) ו-3,338 ממשפחות טבעוניות (0.3%). נתוני הגדילה נבדקו מלידה ועד גיל שנתיים וחצי.
כרם אביטל, החוקרת הראשית: "מצאנו שהתינוקות גדלו באותו קצב כמו תינוקות של משפחות שאוכלות כל, כשההבדל המשמעותי היחיד שמצאנו היה במשקל הלידה. "6.1% מהתינוקות הטבעונים נולדו עם משקל נמוך לעומת 4.6 בקרב אוכלי כל. זה הבדל של 1.5 אחוז, לא הבדל גדול, ובגיל שנתיים הפער הזה נעלם לגמרי"
מערך נתונים עצום זה אפשר לקבוצת המחקר בראשות הדוקטורנטית אביטל ופרופ' דנית שחר, מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לענות על הוויכוח הישן ולספק ראיות ברמת האוכלוסייה - האם תינוקות ממשפחות צמחוניות וטבעוניות גדלים באופן תקין?
"בישראל יש מערכת ייחודית - 95% מהתינוקות מגיעים לטיפת חלב ומתוכם 70% מהתינוקות שנולדו בישראל בין 2014-2023 נמצאו במאגר שבדקנו, שכלל מרכזי טיפות חלב שמופעלים על ידי משרד הבריאות וגם כאלה שמופעלים על ידי עיריית תל אביב וירושלים", מרחיבה אביטל. "חלק מטיפות החלב מופעלות על ידי הקופות והן לא נמצאות במאגר מסיבות טכניות. זה סיפק לנו מאגר ייחודי שאפשר לנו לערוך את המחקר הכי גדול בעולם שנעשה על הנושא הזה".
לנפץ תפיסות מיושנות
ניתוח הנתונים העלה כי לאורך השנתיים הראשונות לחיים מסלולי הגדילה של תינוקות ממשפחות טבעוניות וצמחוניות היו דומים מאוד לאלו של תינוקות ממשפחות שאוכלות כל. במילים אחרות, קצב העלייה במשקל ובגובה לא הראה פערים מהותיים בין דפוסי התזונה השונים. עם זאת, החוקרים זיהו הבדל מוקדם אחד: לתינוקות ממשקי בית טבעוניים היה סיכוי גבוה יותר להיוולד במשקל נמוך ולהימצא בתת-משקל בשלבים הראשונים לחיים. אלא שהפערים הללו הלכו והצטמצמו עם הזמן.
עד גיל 24 חודשים ההבדלים בין הקבוצות הפכו לבלתי מובהקים סטטיסטית, ושיעור תת-המשקל בגיל שנתיים עמד על כ-1% בלבד בכל הקבוצות. גם בכל הנוגע לעיכוב גדילה בגובה לא נמצאו פערים משמעותיים. עד גיל שנתיים שיעורי העיכוב נותרו נמוכים בכל דפוסי התזונה - 3.1% בקרב אוכלי כל, 3.4% בקרב צמחונים ו-3.9% בקרב טבעונים - ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.
"מצאנו שהתינוקות גדלו באותו קצב כמו תינוקות של משפחות שאוכלות כל, כשההבדל המשמעותי היחיד שמצאנו היה במשקל הלידה", מרחיבה אביטל, "6.1% מהתינוקות הטבעונים נולדו עם משקל נמוך לעומת 4.6 בקרב אוכלי כל. זה הבדל של 1.5 אחוז' לא הבדל גדול, ובגיל שנתיים הפער הזה נעלם לגמרי. לא מצאנו הבדלים משמעותיים במדדים של גובה וגם של היקף הראש. זה לא מפתיע, אבל כן היה חשוב לנו לוודא את זה, זאת מכיוון שמדובר בתפיסות שיכולות להיות מאוד מיושנות, אמונה שאם לא נותנים לילד בשר הוא לא יתפתח, לא יגדל וכו'".
פרופ' דנית שחר"ייתכן שהבדלים אלו קשורים ל-BMI נמוך יותר בקרב אימהות צמחוניות וטבעוניות במהלך ההיריון, כפי שעלה במחקרים קודמים. מאחר שלא הייתה לנו גישה לנתונים אלו במחקר הנוכחי, הנושא ראוי לבחינה נוספת", מסבירה פרופ' שחר.
ככל שאורח החיים הצמחוני הופך למגמת בריאות עולמית, מחקר זה מספק את ה"גשר" המדעי הדרוש כדי לתכנן את מדיניות בריאות הציבור הבינלאומית וייעוץ תזונתי לדור הבא. "בהקשר של מדינות מפותחות, ממצאים אלה מרגיעים מאוד", מסבירה אביטל.
"הנתונים מצביעים על כך שעם סביבה מתאימה, תזונה טבעונית וצמחונית אינה פוגעת בהתפתחות הפיזית הבסיסית של תינוקות.תזונה מבוססת צומח מתוכננת היטב עם גישה לייעוץ תזונתי במהלך ההיריון והינקות חשובה לתמיכה בהתפתחות אופטימלית של תינוקות. רופאים שהרציתי להם על הנושא אמרו שניפצתי להם כמה מיתוסים - משהו שאני מאוד מקווה שיקרה גם בשטח אל מול עוד גורמים בתחום הבריאות. יש חשיבות רבה לכך שצוותי בריאות ותזונה ייחשפו למידע הזה, כדי לתת הנחיות ותמיכה מבוססות-ראיות למשפחות אלו".
עם זאת, לצד הממצאים המרגיעים, החוקרות מדגישות כי בחירה בתזונה טבעונית לתינוקות מחייבת תכנון וליווי מקצועי. "חשוב לי להגיד להורים – זה לא שאומר שאפשר להעביר את הילדים לתזונה טבעונית מבלי להקדיש לזה מחשבה", מסכמת אביטל. "כן כדאי ללכת לדיאטנית קלינית שעוסקת בתחום הזה ספציפית - ללכת פעם אחת כדי לוודא שאוכלים נכון ומאוזן. כמובן חשוב לקבל תוסף של ויטמין B12 שמאוד חשוב בתזונה טבעונית ולהגיע לביקורות של טיפת חלב כדי לוודא שהגדילה מתנהלת באופן תקין".
קבוצת המחקר כללה את: ד"ר אורי חמיאל מהמרכז הרפואי תל אביב סורסקי, נעמי פליס-איסקוב ומורן בלייכפלד-מגנאז מאגף התזונה של משרד הבריאות. סיון בן אברהם שולמן מאוניברסיטת בן גוריון וסיגל טפר מתל חי אוניברסיטת קריית שמונה בגליל. המחקר בוצע באמצעות תמנ"ע (תשתית מחקר לנתוני עתק) הפלטפורמה הלאומית לביצוע מחקרי ביג דאטה בנתוני בריאות של משרד הבריאות, המאפשרת ניתוח מידע קליני בסביבות מחקר וירטואליות מאובטחות
