איך מבצעים שימור פוריות פרופ' עינת שלום-פז
(צילום: ירון ברנר)
השיח על הקפאת ביציות התפתח באופן משמעותי בשנים האחרונות: הגיל הממוצע שבו נשים רוצות להיכנס להיריון הולך ועולה בעולם המערבי, כשגם הבידוד החברתי בתקופת הקורונה לא תרם לטובת העניין, ואולי אף היווה תזכורת לעובדה שלא ניתן לדחות היריון עד אין קץ. השעון הביולוגי דופק. מה עושה מי שהגיעה לגיל 35 ועדיין לא מצאה את הזמן, או מרוכזת כרגע בקריירה? כדאי מאוד שתשקול לעבור תהליך של שימור פוריות.
קראו עוד:
הטיפול ניתן כיום בסל הבריאות עבור מצבים מסוימים, לא רק במקרה של סרטן, מה שמאפשר גם לנשים צעירות לבצע אותו. מהו בדיוק התהליך של הקפאת ביציות, הזה, למי הוא מיועד ובאלו נסיבות? אנסה להציג כאן את כל השאלות הרלוונטיות ולהשיב עליהן.
מה זה הקפאת ביציות (שימור פוריות)?
זהו הליך שנועד לשמר את פוטנציאל ההיריון העתידי, ובמסגרתו שואבים את הביציות המתפתחות בחודש ספציפי בשחלה, לאחר גירוי הורמונלי. ניתן להקפיא את הביציות ללא הפריה או לאחר הפריה עם זרע וגידול של הביציות המופרות במשך מספר ימים במעבדה - כלומר הקפאת עוברים.
בעבר הותר שימור הפוריות רק לנשים עם מחלות ממאירות או מחלות שהטיפול בהן דרש טיפולים כימותרפיים, כיוון שהתרופות למחלות הללו הן בעלות פוטנציאל גבוה לנזק שחלתי. בשנים האחרונות אושר שימור פוריות מסיבות שאינן רפואיות - כלומר "שימור מבחירה" לצורך דחיית גיל ההורות.
שימור מסיבות רפואיות יוצע גם לנשים בסיכון מוגבר לאל-וסת מוקדם (תוצאה של רזרבה שחלתית ירודה), שהוא מצב מולד או נרכש לאורך החיים. משמעותו: גם אם האישה צעירה ובגיל הפוריות, הרי שסך הביציות הפוטנציאליות בשחלה שלה נמוך יותר בהשוואה לבנות גילה, מה שעלול ליצור בעיות פוריות עתידיות ככל שהאישה דוחה את גיל הכניסה להיריון.
מי צריכה לעבור הקפאת ביציות?
נשים רבות פנו לבצע את ההליך במהלך תקופת הקורונה, ונמצא שיש להן רזרבה שחלתית ירודה, כך שבכל שאיבה התקבלו מעט מאוד ביציות על אף שהטיפול ההורמונלי היה מקסימלי. דבר זה עשוי להעיד על סיכון מוגבר לאל-וסת מוקדם. חשוב להעלות את המודעות לנושא גם בקרב נשים צעירות, שכן גיל הפוריות שלהן יכול להיות נמוך מהמצופה. נעשים מאמצים רבים להעלות את המודעות בקרב גינקולוגיים ורופאי משפחה, לעודד נשים בגיל הפוריות לפנות למרפאת פיריון, לברר את מצב תפקוד השחלה שלהן ולעבור שימור פוריות אם הרזרבה השחלתית ירודה.
אם אין בעיה רפואית, למה לעבור הקפאת ביציות?
השאלה לגיטימית, והיא עולה לא אחת בפגישות עם מטופלות. ההסבר מאוד הגיוני. מהרגע שאנחנו נולדות, כמות הביציות בשחלה הולכת ויורדת, כשקצב הירידה משמעותי יותר מגיל 35. במקרים רבים, רק כשנשים מנסות להרות הן מגלות שקיימת בעיה, מכיוון שמחזורי הווסת נשארים סדירים ורגילים גם כשיש ירידה בתפקוד השחלה.
גיל הילודה עולה בעולם כולו בשנים האחרונות, מסיבות שונות, אבל עם כל הטכנולוגיות הקיימות והיכולות המעבדתיות, עדיין יש הרבה דברים שאינם בשליטתנו. שימור פוריות יכול למנוע עוגמת נפש רבה בעתיד.
באיזה גיל אפשר לעשות הקפאת ביציות?
התחלת הטיפול להקפאת ביציות תלויה באינדקציה רפואית, כלומר על-פי הבעיה ורמת התפקוד השחלתית. ניתן להקפיא ביציות למטופלות מגיל 30 עד 41.
מהם המצבים המאפשרים או דורשים שימור פוריות?
נשים המיועדות לטיפולים עם סיכון לפגיעה שחלתית, כמו כימותרפיה או הקרנות לאגן, יכולות לבצע שימור פוריות עד גיל 41 על חשבון סל הבריאות. המטרה היא לבצע את שאיבת הביציות לפני תחילת הטיפולים. במקרים אלה ניתן לשקול אופציה נוספת של שימור פיסות שחלה בניתוח.
מצב נוסף: שימור מבחירה לנשים שאינן מעוניינות בשלב זה בילדים ומעדיפות לדחות את גיל ההורות.
שימור מסיבות רפואיות ניתן לנשים עד גיל 39 שהן בעלות סיכון מוגבר לאל-וסת מוקדם, בהתאם לתנאים הבאים:
- נשים עם סימנים המעידים על רזרבה שחלתית ירודה.
- מועמדות לניתוח של הסרה של יותר משחלה אחת.
- נשים עם מחלות גנטיות או אחרות הקשורות לירידה ברזרבה שחלתית בגיל צעיר (תסמונות כרומוזמליות או אוטואימוניות).
לכל אישה בגיל הפוריות מומלץ לפנות לרופא ולבדוק את הרזרבה השחלתית. רזרבה שחלתית היא מצב שאין דרך לשנותו, אך בהחלט ניתן לעשות משהו בנידון, אם מתחילים מוקדם.
כמה ביציות יש לי? הקריטריונים שלפיהם קובעים את הרזרבה השחלתית
הבדיקות שיש לבצע: פרופיל הורמונלי בווסת לרמת FSH, בדיקת AMH (הורמון המופרש מהשחלה) ובדיקת אולטרסאונד לספירת הזקיקים בשחלה. אם שניים משלושת המדדים הללו נמוכים לפי הקריטריונים שנקבעו, המצב יוגדר כרזרבה נמוכה ויקנה זכאות לטיפולים על חשבון סל הבריאות. לנשים עם רזרבה שחלתית תקינה שלא מתכננות ילודה בעתיד הקרוב, מומלץ לבצע שימור ביציות בתשלום.
איך מבוצע תהליך הקפאת ביציות?
שיטת שימור הפוריות משתנה ויכולה להיות שימור ביציות או שימור ביציות מופרות. הטיפול כולל הזרקת הורמונים הדומים לאלה המופרשים מהמוח, FSH ו-LH, ומעקב אחר התפתחות הזקיקים בבדיקות דם ואולטרסאונד אחת לשלושה עד חמישה ימים. כשהזקיקים מגיעים לגודל של 18-17 מ"מ, האישה תקבל זריקה נוספת, שמטרתה להתחיל את תהליך הבשלת הביציות לקראת השאיבה.
פרוטוקול הגירוי השחלתי נקבע על ידי הרופא המטפל בהתאם למספר הזקיקים בשחלה ובמטרה לקבל את המספר המירבי של ביציות בלי לסכן את האישה.
האישה מתאשפזת ביום שאיבת הביציות. פעולת השאיבה מתבצעת בהרדמה כללית בחדר ניתוח. עירוי נוזלים יחובר לתוך הווריד. שאיבת הזקיקים מתבצעת באמצעות מתמר אולטרסאונד וגינלי רגיל. מוצמדת אליו מחט הדוקרת דרך הנרתיק את הזקיק בשחלה ושואבת את הנוזל שבתוכו, ובו הביצית, למבחנה מיוחדת. המבחנה מועברת למעבדה, שם מבודדים את הביציות מהנוזל הזקיקי, והן מועברות לצלוחיות המכילות נוזל תרבית רקמה. בתום תקופת הדגרה קצרה, הביציות מוקפאות לצורך שימוש עתידי.
לאחר השאיבה האישה שוהה בחדר התאוששות ובהמשך במחלקת נשים למשך כשעתיים עד ארבע שעות ומשתחררת לביתה בהתאם למצבה.
כמה מחזורי טיפול מבוצעים?
הטיפול כולל עד שישה מחזורים או עד השגת 30-25 ביציות (הקודם מבין השניים). נשים שעברו הליכי שימור פוריות בעבר, יוכלו לבצע סבב נוסף, בהתאם לרצונן וגילן בעת השאיבה הקודמת. לנשאיות פרה מוטציה ל-X שביר יבוצעו עד שישה מחזורי טיפול או עד השגת 40 ביציות (הקודם מבין השניים) בשל הצורך בביצוע PGD וסיכון סטטיסטי למחצית ביציות לא תקינות.
הטיפול יינתן לצורך הולדת ילד ראשון ושני לבני זוג שאין להם ילדים בנישואיהם הנוכחיים, וכן לאישה, לנערה או לילדה, ללא ילדים, למטרת שימור פוריות. לנשים שלהן תישמר רקמת השחלה, כלולה בסל גם השתלה.
משך המימון של תקופת ההקפאה: עד הולדת שני ילדים או עד גיל 42 של האישה. אם יימצאו מדדים של רזרבה נמוכה, ניתן יהיה לממן את הטיפול ואת השאיבה ולסבסד את עלות התרופות.
פרופ' עינת שלום-פז היא מנהלת היחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה
