אנחנו בודקים את הטלפון עשרות, ולעיתים מאות פעמים ביום. הוא מלווה אותנו בעבודה, בלימודים, בנסיעה, בארוחת הערב ואפילו רגע לפני השינה. במשך שנים עסקו המחקרים בעיקר בהשפעת זמן המסך על השינה, הריכוז ובריאות הנפש, אולם בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות לכך שהשימוש הממושך במסכים עלול להשפיע גם על הגוף עצמו.
כאבי צוואר, עומס על עמוד השדרה, עייפות עיניים, עלייה בשכיחות קוצר הראייה ואפילו כאבים בכפות הידיים - כל אלה נקשרו בשנים האחרונות לשעות הארוכות שאנחנו מבלים מול הטלפון והמחשב. אז עד כמה צריך לדאוג, ומה באמת מוכח מחקרית?
שימוש ממושך בטלפון נקשר לעומס על הצוואר, לעייפות עיניים ולכאבים בכפות הידיים
(צילום: Shutterstock)
אם עד לפני כמה שנים כאבי צוואר היו מזוהים בעיקר עם מבוגרים, כיום יותר ויותר צעירים מגיעים למרפאות האורתופדיות עם אותן תלונות בדיוק. "ככירורגים של עמוד שדרה אנו נחשפים בשנים האחרונות ליותר ויותר צעירים שמגיעים למרפאות עם כאבי צוואר וגב עליון חזקים, והמכנה המשותף של כולם הוא פשוט שעות מול המסך", אומרת ד"ר שחר וידר, רופאה בכירה ביחידה לניתוחי עמוד שדרה בקריה הרפואית רמב"ם. "המושג 'Text Neck' הוא כבר ממש לא סתם ביטוי, אלא בעיה אמיתית".
כמעט 27 קילוגרמים על הצוואר
כדי להבין מה בדיוק קורה לצוואר בזמן השימוש בטלפון, ערכו לאחרונה חוקרי היחידה מחקר מיוחד, שפורסם בכתב העת Journal of Spine Surgery. במסגרת המחקר לקחו החוקרים מתנדבים צעירים ובריאים וביצעו צילומי רנטגן בזמן אמת בזמן שהחזיקו את הטלפון וסימסו, הן בעמידה והן בישיבה, כדי לבחון כיצד משתנות זוויות הצוואר במצב ניטרלי לעומת שימוש במסך.
ממצאי המחקר העלו כי העומסים המשמעותיים ביותר הופיעו דווקא בחלק העליון של הצוואר. "בעוד ששחיקה רגילה של הגיל קורית בדרך כלל בחלק התחתון של הצוואר, בצילומים של הצעירים בזמן טקסטינג ראינו שהשינויים והעומסים הכי קשים קורים דווקא בחלק העליון של הצוואר, בחיבור שבין בסיס הגולגולת לחוליות הראשונות. אנחנו בעצם מייצרים פה סוג חדש של שחיקה בגיל מוקדם", אומרת ד"ר וידר.
ד"ר שחר וידרצילום: באדיבות המצולמתהמחקר בחן גם את ההבדלים בין שימוש בטלפון בישיבה לבין שימוש בו בעמידה. "לשבת ולסמס זה השילוב הגרוע ביותר", היא אומרת. "גילינו שהעיוות של הזוויות והעומס על חוליות הצוואר היו הרבה יותר גרועים כשהמתנדבים ישבו וסימסו לעומת כשהם עמדו. כשאנחנו יושבים, יש לנו נטייה טבעית 'להישפך' קדימה, הגוף מאבד את המודעות ליציבה שלו, והצוואר סופג את הכול".
לדברי ד"ר וידר, כיפוף הראש בזמן השימוש בטלפון מגדיל באופן משמעותי את העומס המופעל על עמוד השדרה. "כשהראש ישר, הוא שוקל בערך חמישה קילוגרמים. אבל מהמדידות שניתחנו במאמר, ברגע שאנחנו מכופפים את הצוואר קדימה בזווית של 60 מעלות כדי להסתכל במסך, המשקל האפקטיבי על עמוד השדרה קופץ לכמעט 27 קילוגרמים. אפשר לתאר לעצמנו את העומס שהדיסקים והשרירים צריכים להחזיק לאורך שעות".
מומחים מסבירים אילו נזקים למסכים כבר מגובים במחקרים, ואילו עדיין נמצאים בבדיקה
(צילום: Shutterstock)
כיפוף הראש בזמן השימוש בטלפון מגדיל משמעותית את העומס על עמוד השדרה
(צילום: Shutterstock)
למרות זאת, היא מדגישה שאין צורך להיפרד מהטלפון. "החדשות הטובות הן שאפשר לפתור את זה בלי לזרוק את הטלפון. הטיפ הכי גדול שלי הוא פשוט להרים את הנייד לגובה העיניים במקום להוריד את הראש אליו. ואם אתם יושבים וכותבים הודעה ארוכה, תשענו אחורה ותניחו את המרפקים על השולחן או על משענת היד. זה ירים את הטלפון אוטומטית ויוריד את העומס מהעורף".
האם המסכים פוגעים בעיניים?
לא מעט אנשים משוכנעים שהשעות הארוכות מול הטלפון והמחשב גורמות לנזק בלתי הפיך לעיניים. אלא שלדברי ד"ר אלינור מגידו ברניר, מנהלת שירות הקטרקט במכון העיניים בשיבא, המציאות מורכבת יותר.
ד"ר אלינור מגידו ברנירצילום: דוברות שיבא"הקשר בין שימוש במסכים לבין בריאות העיניים קיים, אבל כדאי לדייק אותו", היא אומרת. "כיום הראיות החזקות ביותר לגבי העלייה בשכיחות קוצר הראייה (מיופיה), בעיקר בילדים, מצביעות לא רק על השימוש במסך עצמו אלא על מכלול של שינויי אורח חיים: יותר זמן בעבודה מקרוב, פחות הפסקות למבט למרחק, ובעיקר פחות שהייה באור יום ובמרחבים פתוחים".
לדבריה, מחקרים וסקירות מהשנים האחרונות, ובהם גם מסמכי ה-International Myopia Institute, מראים כי שהייה בחוץ מפחיתה את הסיכון להתפתחות מיופיה בילדים. "כנראה שהסיבה לכך היא חשיפה לעוצמת אור גבוהה יותר, השפעה על הפרשת דופמין ברשתית ועידוד מבט למרחק במקום מאמץ ממושך לקרוב".
אז למה העיניים שורפות אחרי שעות מול המסך?
אחת התלונות השכיחות ביותר בקרב אנשים שמבלים שעות מול מסכים היא תחושת צריבה, יובש או טשטוש בראייה לאחר עבודה ממושכת. "חשוב להבחין בין אי-נוחות זמנית לבין פגיעה ארוכת טווח", מסבירה ד"ר מגידו ברניר. "מה שאנחנו רואים באופן יומיומי במרפאות הוא Computer Vision Syndrome, או בעברית 'עייפות עיניים דיגיטלית' - תסמונת הכוללת יובש, צריבה, טשטוש ראייה חולף, כאבי ראש, קושי במיקוד ולעיתים אף כאבי צוואר".
המומחים מדגישים: הבעיה אינה המסכים עצמם, אלא האופן שבו אנחנו משתמשים בהם
(צילום: Shutterstock)
לדבריה, התסמינים נובעים לרוב מירידה בקצב המצמוץ, ממאמץ מיקוד ממושך, מתאורה לא מתאימה וממרחק עבודה קצר מדי. "ברוב המקרים מדובר בתופעה הפיכה שאינה גורמת לנזק קבוע לעין. עם זאת, בילדים ובמתבגרים, שעות רבות של עבודה מקרוב וזמן מסך ממושך, במיוחד כאשר הם באים על חשבון פעילות בחוץ, נקשרו לסיכון מוגבר להתפתחות ולהתקדמות קוצר ראייה, ולכן יש מקום להמלצות מניעה ברורות".
שלוש המלצות פשוטות
לדברי ד"ר מגידו ברניר, אין צורך להימנע ממסכים, אלא להשתמש בהם בצורה נכונה יותר. אלה ההמלצות שלה:
לבלות יותר זמן בחוץ: לעודד ילדים לבלות בחוץ מדי יום, רצוי שעה עד שעתיים לפחות באור יום.
להקפיד על הפסקות יזומות: לאמץ את כלל 20-20-20 - כל 20 דקות להביט למרחק של כ-20 רגל (כשישה מטרים) למשך 20 שניות.
ליצור סביבת עבודה נכונה: להציב את המסך בגובה העיניים או מעט מתחתיו, לשמור על מרחק עבודה מתאים, להקפיד על תאורה נוחה, למצמץ בתדירות גבוהה ולטפל ביובש בעיניים לפי הצורך.
עייפות עיניים דיגיטלית היא אחת התלונות השכיחות בקרב משתמשי מסכים
(צילום: Shutterstock)
"לא צריך לפחד משימוש במסכים, שממילא הם חלק בלתי נפרד מחיינו כיום וימשיכו להיות חלק משמעותי גם בעתיד", היא מסכמת את המסר שלה. "אבל בהחלט צריך ללמוד כיצד להשתמש בהם בצורה יותר נכונה: לשלב שימוש במסך עם זמן בחוץ, לאמץ הפסקות במהלך עבודה מקרוב ולצמצם ככל הניתן שעות רצופות מול מסך".
גם כפות הידיים משלמות את המחיר
השעות הארוכות מול המסכים אינן משפיעות רק על הצוואר והעיניים. גם כפות הידיים נדרשות לבצע שוב ושוב את אותן תנועות של הקלדה, גלילה ואחיזה, ומומחים לכירורגיית כף היד מדווחים על יותר ויותר מטופלים, ובהם גם צעירים, שמגיעים עם תסמונות של עומס יתר. עם זאת, גם כאן חשוב להבחין בין מה שכבר הוכח במחקרים לבין מה שעדיין נמצא בבדיקה.
ד"ר מתן שרףצילום: דוברות שיבא"השימוש בטלפונים חכמים ובמחשבים אכן משנה את האופן שבו אנחנו משתמשים בכפות הידיים, ובמרפאת כף היד אנחנו פוגשים מטופלים רבים, גם צעירים, עם תסמונות של עומס יתר", אומר ד"ר מתן שרף, מומחה בכירורגיה של היד ומנהל המרכז למיקרוכירורגיה במחלקה לכירורגיה של היד והצלת גפיים בשיבא. "בעיקר מדובר בכאבים בבסיס האגודל, דלקת בגידי האגודל (De Quervain), כאבים בשורש כף היד ולעיתים גם תסמונות נוספות של שימוש יתר".
עם זאת, הוא מדגיש כי לא כל כאב בידיים נובע בהכרח מהטלפון. "יש נטייה לייחס לטלפונים חכמים כמעט כל כאב בכף היד, והמציאות מורכבת יותר. הספרות הרפואית עדיין לא הוכיחה שהטלפון עצמו גורם לירידה משמעותית בכוח האחיזה או לנזק בלתי הפיך לשרירים ולגידים. מה שאנחנו כן יודעים הוא ששימוש ממושך, תנועות חוזרות ושעות רבות ללא גיוון בתנועה עלולים להוביל לתסמונות של שימוש יתר".
גם כפות הידיים עלולות לסבול מתסמונות של עומס יתר בעקבות שימוש ממושך בטלפון
(צילום: Shutterstock)
לדבריו, ייתכן שההשפעה העקיפה משמעותית לא פחות. "צעירים מבלים כיום שעות רבות מול מסכים, לעיתים על חשבון פעילות גופנית ופעילויות ידניות שמפתחות כוח, קואורדינציה ומוטוריקה עדינה. זו השערה סבירה מבחינה ביולוגית, אך עדיין אין מחקרים שמוכיחים קשר סיבתי ישיר".
מתי כדאי להיבדק?
לדברי ד"ר שרף, יש כמה סימנים שלא כדאי להתעלם מהם. "הסימנים שמצריכים תשומת לב הם כאב שמופיע באופן קבוע בזמן שימוש בטלפון או במחשב, נימול באצבעות, חולשה שמפריעה לתפקוד או קושי באחיזה של חפצים".
ברוב המקרים, הוא אומר, אפשר למנוע את הבעיה עוד לפני שהיא הופכת לכרונית. "ניתן למנוע את הבעיות באמצעות הפסקות קצרות במהלך העבודה, שינוי תנוחה, הימנעות מאחיזה ממושכת של הטלפון באותה תנוחה, פעילות גופנית סדירה ושילוב תרגילי חיזוק ומתיחה לכף היד ולאמה".
בסופו של דבר, המסר של שלושת המומחים דומה: הבעיה אינה הטכנולוגיה עצמה, אלא הדרך שבה אנחנו משתמשים בה. הטלפונים, המחשבים והמסכים לא צפויים להיעלם מחיינו, וגם אין סיבה שייעלמו. במקום להימנע מהם, כדאי לאמץ הרגלי שימוש נכונים - להרים את המסך לגובה העיניים, להקפיד על הפסקות יזומות, לבלות יותר זמן בחוץ, לשמור על פעילות גופנית ולגוון בתנועה. "הבעיה אינה הטכנולוגיה עצמה אלא האופן שבו אנחנו משתמשים בה", מסכם ד"ר שרף.
