30% ירידה בפניות למיון בשל כאבים בחזה והפרעות קצב, ירידה חדה בביצוע בדיקות מעבדה ו-120% עלייה בפניות למוקדי תמיכה נפשית. נתוני קופת החולים כללית מציגים תמונת מצב עדכנית ומורכבת לחודש הראשון למלחמת "שאגת הארי".
מהנתונים, שמתבססים על כ-5 מיליון מבוטחים (מרס 2026 לעומת פברואר 2026), עולים שלושה שינויים מובהקים בהתנהלות הבריאותית של הציבור: ירידה בצריכת שירותי רפואה שגרתיים - ירידה בהגעה למרפאות ולבתי החולים, ירידה בביצוע בדיקות וברכישת תרופות, מעבר מואץ לצריכת שירותים מרחוק, עלייה בביטויים פיזיים ונפשיים של סטרס.
הנתונים משקפים מציאות ביטחונית מורכבת שכוללת מגבלות תנועה והתגוננות, לצד התאמות בפעילות שירותי הבריאות בישראל ומתן שירותים במתכונת מצומצמת או מותאמת.
בחודש האחרון נרשמה ירידה משמעותית בפניות לחדרי המיון מאז פרוץ המלחמה - ירידה של 12% בפניות למיון הכללי, וכן ירידה חדה של 30% בפניות למיון ילדים. עוד עולה כי חלה ירידה של 9% במיון נשים ויולדות, וירידה של 17% בפניות למיון בריאות הנפש. נזכיר כי על רקע המלחמה, גם במשרד הבריאות מעודדים את הציבור לגשת לחדרי המיון רק במקרים דחופים, ולפנות יותר לשירותים בקהילה. ד"ר רון ברנט, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, מסביר כי הירידה החדה בהגעת ילדים למיון נובעת ממכלול של גורמים. "חלק גדול מהפניות אלינו בשגרה נובע ממחלות ויראליות וזיהומיות. כשהילדים לא נמצאים במסגרות - אין גנים ואין בתי ספר, יש פחות חשיפות, ובהתאם גם ירידה בתחלואה וממילא היינו כבר בסוף הגל הנשימתי העונתי, והמלחמה האיצה את המגמה כלפי מטה", הוא אומר.
לדבריו, גם בתחום החבלות רואים ירידה בשל העובדה שבימים אלה יש פחות חוגים ופעילויות אחר הצהריים, והילדים נמצאים יותר בבית. "לצד זאת, יש גם שינוי בהתנהגות ההורים - הפחד מהמצב הביטחוני גורם לרבים 'להכיל' יותר תסמינים שבעבר היו מובילים להגעה למיון, כמו כאבי בטן או פריחות, ולפנות במקום זאת לייעוץ מרחוק או להמתין", הוא אומר. עם זאת, הוא מציין כי הם נתקלים ביותר פציעות ביתיות, למשל נפילות בדרך לממ"ד, פגיעה מדלתות הממ"ד, וכן עלייה בנשיכות כלבים. "החשש בתקופה זו מובן, אך חשוב לזכור כי גם בעת זו איננו חסינים לפציעות או מחלות המחייבות טיפול מהיר והזנחתן עלולה להוביל לסיבוך ואף לסכנת חיים", הוא מדגיש.
באשר לירידה במספר הפונים למיון בריאות הנפש, אומר פרופ' שלמה מנדלוביץ, מנהל מרכז לבריאות נפש שלוותה, כי מדובר בדפוס חוזר, שנראה גם במלחמות קודמות: ירידה בפניות למיון הפסיכיאטרי במהלך הלחימה עקב חשש מיציאה מהבית והגעת מקרים קיצוניים בלבד. "עם סיום הלחימה נרשמת עלייה משמעותית בפניות של מטופלים שדחו את ההגעה וחווים מצוקה קשה וקושי לחזור לשגרה", הוא מסביר. עם זאת, לפי הנתונים חלה עלייה של 120% בפניות למוקדי תמיכה נפשית באונליין.
כאמור, כאשר בוחנים לעומק את סיבות הפנייה, ניכרת מגמת ירידה מדאיגה, כאשר הנתון המשמעותי ביותר נוגע לירידה של 30% בפניות למיון בשל כאבים בחזה והפרעות קצב. "לצערנו, בתקופות חירום אנחנו נתקלים לעיתים קרובות בהשתהות של מטופלים בהגעה לקבלת טיפול בכלל התחומים, ובקרדיולוגיה ככלל", אומר פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבתי החולים בילינסון והשרון, מקבוצת כללית.
פרופ' רן קורנובסקיצילום: אלעד מלכה לדבריו, "מטופלים רבים מגיעים אלינו לאחר שבמשך תקופה הם סבלו מכאבים בחזה ו/או קוצר נשימה, חלקם חשבו שהסימנים הגופניים יפחתו עם הזמן, אך לא כך הדבר. לעיתים ההמתנה הזו עלולה להוביל למצב שבו אנשים פונים לטיפול רפואי מאוחר ובמצב קשה יותר. אנחנו קוראים למטופלים לא להתעלם מהכאבים והסימנים, להגיע לחדרי המיון או לקבוע תור לרופא - הדבר עשוי להיטיב עם בריאותם ואף להציל חיים".
פרופ' דורון נצר, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית, מסביר כי הירידה החדה בפניות בשל כאבים בחזה אינה מפתיעה לנוכח המציאות הנוכחית. "ביוני הייתה לנו מלחמה מול איראן, היא הייתה קצרה יותר, ולא הייתה ירידה דרסטית כזו - ולכן קשה להשוות. גם השנתיים של המלחמה לא היו עצימות כאלה, ולא הייתה סגירה של פעילות בבתי החולים, אנשים יצאו וחזרו לשגרת עבודה. פה יש מציאות מאוד שונה בחודש האחרון - אנשים בבתים, ממעטים לצאת, וזה מה שמשפיע בסופו של דבר על ההחלטות מתי לצרוך שירותי רפואה".
עם זאת, הוא מדגיש כי "במקביל אנחנו מחזקים ובונים את הרפואה המניעתית - יש פנייה יזומה של רופאי המשפחה למטופלים בסיכון גבוה, וביתר שאת כעת".
קונים פחות תרופות
"הנושא המדאיג ביותר הוא המגמה של הימנעות מקבלת טיפול רפואי בקרב האוכלוסייה המבוגרת", מוסיף ד"ר ארקדי שקליאר, מנהל המלר"ד (מיון) במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית. "אנחנו פוגשים מטופלים שחוששים לצאת מהבית ולכן נמנעים מצריכת שירותי רפואה שוטפים. ההימנעות הזו מובילה להזנחה של מחלות כרוניות ולסיבוכים רפואיים שהיו יכולים להימנע בטיפול מוקדם. כשהם מגיעים אלינו בסופו של דבר למיון, מצבם לעיתים קרובות מורכב וקשה בהרבה. למרות המצב, חשוב לא להזניח ולקבל טיפול רפואי כנדרש". עוד עולה כי ישנה ירידה של 20% בפניות בשל תאונות דרכים, וירידה דומה של 20% בעקבות חבלות.
3 צפייה בגלריה
בית החולים בילינסון בימי מלחמת שאגת הארי. החולים לא ממהרים להגיע לחדרי המיון
(צילום: אלעד מלכה)
הנתונים מעידים כי מאז תחילת המלחמה, ובהשוואה לחודש הקודם, חלה ירידה של 36% בבדיקות מעבדה בקהילה, ו-28% בבדיקות מעבדה בבתי החולים. כמו כן, חלה ירידה ברכישת תרופות של 10% סך הכל, וכ-30% בניפוק תרופות לקשב וריכוז.
הנתונים משקפים גם את ההשפעה הפיזית של התקופה הלחוצה על הציבור. לפי נתוני הפניות לשירותי האונליין עולה כי ניכרת עלייה בתסמינים כמו כאבי גב (20%), דלקות גרון (26%) ודלקות בדרכי השתן (15%). "תופעות אלה מושפעות לא פעם ממתח מתמשך, משינויים בשגרה, מתנאי שהייה מורכבים ומהבדלים בתנאי ההיגיינה", אומר פרופ' נצר. עם זאת, ובשל ירידה בחשיפה במסגרות החינוך, נצפית ירידה בתחלואת ילדים - 40% ירידה בדלקות עיניים לפי הפניות לשירותי אונליין, ו-9% ירידה בחום ודלקות גרון, לצד עלייה של 20% בתפרחת חיתולים.
עוד בנושא זה:
