לילות רבים בימי המלחמה עם איראן נקטעים באזעקות, דריכות ובמתח. אבל עבור לא מעט ילדים ומבוגרים, בעיקר כאלה עם הפרעת קשב וריכוז, גם בימים רגילים השינה אינה עניין פשוט. קושי להירדם, יקיצות תכופות באמצע הלילה או התעוררות מוקדמת מאוד בבוקר הם תופעות שכיחות יותר בקרב אנשים עם ADHD.
לדברי ד"ר דורית שמואלי, מומחית לנוירולוגיה והתפתחות הילד ומנהלת תחום התפתחות הילד בשירותי בריאות כללית, הקשר בין הפרעת קשב לבעיות שינה מוכר היטב בספרות הרפואית. "הפרעות שינה הן אחת התופעות הנלוות השכיחות להפרעת קשב וריכוז", היא אומרת. לדבריה, אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא קשיי ויסות. "בהפרעת קשב יש הרבה מאוד קשיי ויסות, וגם קשיים בוויסות הירדמות ושינה, נטייה למצבי 'און ואוף', אין אמצע".
5 צפייה בגלריה
הפרעות שינה שכיחות יותר בקרב ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, בעיקר בשל קשיי ויסות שמאפיינים את ההפרעה
(צילום: shutterstock)
היא מסבירה שאצל ילדים רבים עם הפרעת קשב המעבר לשינה אינו הדרגתי כמו אצל רוב האנשים. "אחד הדברים שמאפיינים הרבה ילדים עם הפרעת קשב הוא שקשה להם להיכנס לשינה. אצל רוב האנשים מגיע רגע שבו מרגישים את העייפות מחלחלת ויודעים שעוד מעט הולכים לישון, גם אצל ילדים. אבל אצל אנשים עם הפרעת קשב זה יותר מצב של 'און-אוף': הם יכולים להיות מאוד ערים והיפרים, ובבת אחת כאילו הסוללה נגמרת".
לדבריה, מדובר בחלק מקשיי הוויסות שמאפיינים את ההפרעה. "זו בעיית ויסות ששונה ממה שרואים אצל רוב האנשים. ואני לא מדברת על מצב של מחלה, אלא על משהו שהוא חלק מקשיי הוויסות של הפרעת קשב".
ד"ר דורית שמואליצילום: באדיבות המצולמתהתוצאה היא לעיתים שינה מקוטעת. "יש קושי להירדם, הרבה התעוררויות במהלך הלילה ולעיתים גם יקיצה מוקדמת. במסגרת קשיי הוויסות קשה להם לווסת את מחזורי הערות והשינה, ולכן במהלך היום יכולים להופיע מעברים חדים בין עייפות גדולה לבין עירנות גבוהה. זה קיים גם אצל מבוגרים, אבל בולט יותר אצל ילדים. קשה להם גם להיכנס לשינה וגם להתעורר ממנה".
5 צפייה בגלריה
יש מי שנפגעים יותר בשגרת האזעקות. בתמונה: תופסים מחסה בחדר המדרגות
(צילום: מוטי קמחי )
עם זאת, היא אומרת ש"חשוב להדגיש - לא כולם חווים את זה, אבל התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים עם הפרעת קשב לעומת האוכלוסייה הכללית".
שגרת שינה ו"טקס שינה" קבוע
לפני שפונים לטיפול תרופתי, מדגישה ד"ר שמואלי, חשוב קודם כל לעבוד על הרגלי שינה. "היגיינת שינה תקינה והקפדה על שגרה ברורה לפני השינה חשובים לכל הילדים, אבל לילדים עם הפרעת קשב קשה יותר לנהל את זה. לכן חשוב ליצור רוטינה קבועה: ארוחת ערב, מקלחת, מקריאים סיפור והולכים לישון. משהו קבוע, באותו סדר ובאותן שעות".
אצל ילדים צעירים יותר, היא מוסיפה, מומלץ גם ליצור טקס קבוע לפני השינה. "כדאי לעשות גם טקס פרידה מהבובות ומהצעצועים. הילד נכנס לישון במיטה שלו, עם חפץ מעבר כמו בובה או 'שמיכי' - דברים שעוזרים לו להיכנס למצב של שינה. ואז הילד נרדם, בתקווה שהוא לא יתעורר במהלך הלילה".
ומה עושים אם הילד כן מתעורר בלילה?
"כשילד מתעורר בלילה, לא לוקחים אותו למיטה של ההורים למרות הפיתוי, אלא מעודדים אותו לחזור לישון במיטה שלו - בלי מגע ובלי לתת לו מוטיבציה לקום", מסבירה ד"ר שמואלי. "חשוב להעביר מסר שעכשיו לילה וכולם ישנים, ולא לתת פידבקים חיוביים כמו חיבוקים ונשיקות, אוכל או שתייה. המסר צריך להיות שחוזרים לישון, ובבוקר נתחיל את היום מחדש".
לדבריה, גם האופן שבו הילד נרדם בתחילת הלילה חשוב מאוד. "ילד שלומד להירדם במיטה שלו בצורה מסודרת, יהיה לו קל יותר להירדם מחדש בהתעוררויות הקטנות בלילה. ילד שנרדם ליד המיטה של ההורים או על הספה, לא באמת לומד איך להירדם בעצמו".
אפשרות תרופתית חדשה
"לפני כחודש, בוועדת סל התרופות, נכנסה תרופה בשם סלנייטו - מלטונין בשחרור מתמשך. כיום היא כלולה בסל עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, ונכנסה גם לביטוחים המשלימים עבור ילדים עם הפרעת קשב", אומרת ד"ר שמואלי. לדבריה, עד לאחרונה הורים רבים ניסו להתמודד עם הבעיה בעצמם. "עד עכשיו מה שהורים עשו זה קנו מלטונין באינטרנט ונתנו לילדים".
מלטונין הוא הורמון טבעי שמופרש במוח ומווסת את מחזור השינה והערות. "מלטונין זה חומר שהמוח משחרר כשהשעון הביולוגי אומר שצריך ללכת לישון - התחושה שאתה מתחיל לדעוך. באופן תקין ההפרשה מתחילה לעלות בערב, עוד לפני שהולכים לישון, והוא משתחרר לאורך כל הלילה במוח. לקראת הבוקר ההפרשה נפסקת ואנחנו מתעוררים. כך נראית שינה תקינה".
5 צפייה בגלריה
במקרים מסוימים ניתן להיעזר גם במלטונין, הורמון טבעי שמסייע לווסת את מחזור השינה והערות
(צילום: Shutterstock)
אצל חלק מהילדים עם הפרעת קשב או אצל ילדים על הרצף האוטיסטי, המנגנון הזה אינו פועל באופן תקין. "גם אצל ילדים על הרצף האוטיסטי וגם אצל ילדים עם הפרעות קשב זה לא תמיד עובד כמו שצריך, ולכן מתן מלטונין מבחוץ יכול לעזור במהלך השינה".
לדבריה, סוג המלטונין צריך להתאים לסוג הבעיה: "מלטונין רגיל יכול לעזור להירדמות. ואם זה ילד או אדם שמה שקשה לו זה להירדם, אז המלטונין הרגיל יכול לעזור לו, כי הוא נרדם וישן כל הלילה. אבל הרבה ילדים ומבוגרים קשה להם להירדם וגם לשמור על רצף של שינה, ואז המלטונין בשחרור ממושך כמו הסלנייטו יותר מועיל".
לעומת זאת, תרופות שינה אחרות כמעט אינן מקובלות לטיפול במצבים כאלה. "לא מקובל לטפל בתרופות שינה מקבוצת הבנזודיאזפינים - תרופות שפועלות על מערכת העצבים המרכזית ומדכאות פעילות מוחית כדי להרגיע ולהשרות שינה - בילדים ובמבוגרים עם הפרעת קשב, אלא במצבים קיצוניים ובמקרים מורכבים במיוחד שבהם יש סיבות נוספות לטיפול כזה".
לדבריה, הגישה לטיפול צריכה להיות הדרגתית. "אבל קודם, שוב, לשפר את הרגלי השינה, ורק אם זה לא עבד לפנות לטיפול תרופתי - ובייעוץ עם מומחה או מומחית לשינה".
מה קורה בתקופות של סטרס?
המציאות הביטחונית, עם אזעקות והתעוררויות בלילה, מקשה על רבים. אצל אנשים עם הפרעת קשב ההשפעה עשויה להיות מורגשת יותר. "הפרעת קשב כוללת מרכיב של קשיי ויסות, ולכן התגובה למצבים של סטרס - כמו המצב שבו אנחנו חיים עכשיו - יכולה להיות קיצונית יותר", אומרת ד"ר שמואלי. "זה בא לידי ביטוי לא רק בשינה, אלא גם באכילה ובהתנהגות. קשה להם יותר לווסת את עצמם, ולכן הם עלולים לסבול מזה יותר".
הקושי בהתנהלות היומיומית
בעיות השינה אינן מוגבלות לילדים בלבד. ד"ר עמית גרין, פסיכולוג ומומחה לשינה במערך השינה באסותא, מסביר שהפרעת קשב וריכוז משפיעה גם על ההתנהלות היומיומית, ולכן יכולה להשפיע גם על השינה.
"בעיות קשב וריכוז מוכרות לנו בדרך כלל כקשיים לימודיים, שקשורים לתהליכי למידה ולאופן שבו אנחנו לומדים. זה לא אומר שמדובר באנשים פחות אינטליגנטיים - ולעיתים להפך, חלקם אפילו מאוד אינטליגנטיים", הוא אומר.
ד"ר עמית גריןצילום: פרטילדבריו, הקושי המרכזי נמצא לעיתים דווקא בתחום ההתנהלות. "אחד המאפיינים של הפרעת קשב וריכוז הוא קושי בהתנהלות היומיומית - בסדר פעולות ובניהול סדר היום. במקומות האלה אנחנו רואים שלאנשים עם הפרעת קשב יש קושי לשמור על סדר והתנהלות של דברים".
כיצד זה משפיע על השינה?
"זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בהקשר של שינה - מתי הולכים לישון, מתי קמים, מה עושים כשמתעוררים בלילה ומה אפשר לעשות כדי לחזור לישון", משיב ד"ר גרין.
לדבריו, לא מדובר בקושי להבין מה צריך לעשות. "הבעיה היא לא קוגניטיבית, לא של הבנה או למידה, אלא בעיקר קושי בניהול הפעולות וההתנהלות. קשה להם לשמור על רצף של פעולות או התנהגויות, שלרוב האנשים נראות הגיוניות, ואצל אנשים עם הפרעת קשב הסדר הזה לעיתים מתבלבל".
5 צפייה בגלריה
כאשר נדודי שינה נמשכים לאורך זמן, ניתן להיעזר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ייעודי לשינה (CBTI) שמלמד כלים להרגעה ולהירדמות
(צילום: Shutterstock)
כך למשל כאשר מתעוררים באמצע הלילה. "אם אדם עם הפרעת קשב וריכוז מתעורר בלילה, יש לו פחות סבלנות להישאר במיטה ולנסות להירדם מחדש, ולכן הוא עלול לקום מהמיטה, לקחת את הטלפון ליד - ולא לחזור מיד לשינה".
לדבריו, מדובר בדפוס רחב יותר של קושי בהתנהלות. "אחד המאפיינים המשמעותיים של הפרעת קשב וריכוז הוא קושי בהתנהלות היומיומית - בניהול סדר היום, סדר הפעולות והמשכיות ביניהן. גם סביב השינה יש רצף של פעולות שצריך לבצע בשעות הערב והלילה לקראת השינה, וגם בבוקר כשקמים צריך להתארגן ולהתחיל את היום בצורה מסודרת. כל זה רלוונטי גם לילדים וגם למבוגרים".
"זה לא אומר שחייבים לסבול"
גורם נוסף שעלול להקשות על השינה הוא היפראקטיביות: "יש גם את המרכיב ההיפראקטיבי בהפרעת קשב וריכוז. אם מדובר בילד, נער או מבוגר שסובל מהיפראקטיביות, זה מצב שפחות מסתדר עם שינה", אומר ד"ר גרין. "שינה דורשת את היכולת להוריד את רמת העוררות ואת רמת הפעילות, ולהיות מסוגלים להיכנס לשינה ולשמור עליה. אם המערכת מלכתחילה נמצאת במצב של היפר-עוררות, זו נקודת פגיעות שבה יהיה קשה יותר להירדם, וגם הסיכוי להתעורר במהלך הלילה ולהתקשות לחזור לישון גבוה יותר".
לדבריו, גם בתקופות מתוחות יותר רבים חווים תופעה דומה. "נדודי שינה הם מצב של עוררות יתר. אצל חלקנו, בגלל המלחמה והאזעקות, אנחנו נמצאים בדריכות ולכן מתקשים להירדם או לחזור לישון. אבל אצל מי שסובל מהיפר-עוררות והיפראקטיביות גם במצב הרגיל, זה משהו מובנה במערכת".
עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר במצב שניתן להתמודד איתו. "זה לא אומר שאנשים עם ADHD חייבים לסבול, אבל כן צריך לעבוד איתם על ניהול העוררות ואיך להוריד אותה".
5 צפייה בגלריה
אצל חלק מהילדים עם ADHD המעבר לשינה אינו הדרגתי, והם יכולים לעבור במהירות ממצב של ערנות גבוהה לעייפות פתאומית
( צילום: Shutterstock)
לדוגמה, פעילות מאומצת בשעות מאוחרות עלולה דווקא להקשות על ההירדמות. "אם יש ילד שנמצא במצב של יתר עוררות והוא פעיל מאוד, משתולל או עושה ספורט בשעות מאוחרות, יהיה לו קשה יותר להוריד את רמת העוררות ולהיכנס לשינה".
השפעת תרופות על השינה
נקודה נוספת שכדאי להביא בחשבון היא הטיפול התרופתי בהפרעת קשב וריכוז. "אנשים שמטופלים בתרופות כמו ריטלין על כל נגזרותיו, אטנט ותרופות נוספות להפרעת קשב וריכוז - מדובר בתרופות מעוררות", אומר ד"ר גרין.
לדבריו, לעיתוי נטילת התרופה יש משמעות רבה. "זה שהתרופות מטפלות בהפרעת קשב וריכוז זה חשוב, אבל צריך לזכור שהן גם מעוררות. אם לוקחים את הכדור בשבע או שמונה בבוקר זה בדרך כלל לא בעייתי, אבל אם לוקחים אותו בשעות אחר הצהריים כדי לשבת ללמוד או לבצע משימה מסוימת, זה אולי יעזור לריכוז - אבל מצד שני עלול להקשות על ההירדמות ולפגוע בשינה".
מי שסובל מנדודי שינה, מדגיש גרין, לא חייב להשלים עם המצב. "אם מדובר בילד או במבוגר שמתקשה להירדם או מתקשה לחזור לישון, לא צריך לסבול", מסביר ד"ר גרין. "יש טיפול לבעיות שינה שנקרא CBTI - טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר לנדודי שינה, שבדרך כולל מספר מפגשים, ומטרתו ללמד איך להתמודד עם נדודי שינה".
במהלך הטיפול נרכשים כלים מעשיים להתמודדות עם הקושי. "לומדים טכניקות של הרפיה והרגעה, איך להרפות ולשחרר, ואיך להפחית את המחשבות שרצות בראש אצל מי שנשאר ער זמן רב ולא מצליח להירדם". לדבריו, חשוב לזכור שנדודי שינה אינם מצב בלתי הפיך. "זו לא גזירת גורל", הוא מסכם, ומציין שכיום הטיפול ניתן לרוב במסגרת פרטית.
