צפו: המורה קרן בן-שושן תרמה כליה בחופש הגדול
(צילום: אלכס גמבורג)
קרן בן-שושן עובדת על ההכנות האחרונות לקבלת תלמידי ה' בכיתה שלה בבית הספר "אפרתה". ממבט ראשון היא נראית כמו מורה רגילה. היא תולה שלטים ומתגאה בפוסטר חדש של כנפיים שתלתה על הקיר. אי-אפשר לראות עליה שרק לפני חודש היא עברה ניתוח בו תרמה את אחת מהכליות שלה. בשיחה היא מודה שהיא עדיין סובלת מכאבים מדי פעם וצריכה להיזהר מהרמת משקל של 5 קילו ויותר. "אני עושה סיבובים לאוטו עם הציוד", היא צוחקת. כשהיא נשאלת על ההחלטה האמיצה לתרום כליה היא עונה בצניעות: "זה דבר מדהים, סבל קטן לעומת היכולת לתת למישהי חיים חדשים".
מחנכת בבית ספר תרמה כליה במהלך החופש הגדולמחנכת בבית ספר תרמה כליה במהלך החופש הגדול
"ברשימה שהכנתי לעצמי כתבתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי"
(צילום: אלכס גמבורג)
תרומת הכליה הייתה אקורד הסיום של שנת השבתון של בן-שושן. "זו שנה בה את מקדישה את הזמן להתפתחות אישית ומקצועית, וברשימה שהכנתי לעצמי כתבתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי, לתת משהו. עדיין לא ידעתי מה זה עומד להיות", היא מספרת. בן-שושן היא אם לחמישה ילדים המתגוררת בשכונת הר חומה בירושלים.
"בתחילת השנה, ממש במקרה, נתקלתי בסרטון של "מתנת חיים" וראיתי אדם שתרם ואמרתי 'וואלה, אנשים תורמים את הכליה שלהם, מדהים בעיני'. התקשרתי ל-"מתנת חיים", הביאו לי טפסים, קראתי והשארתי את זה בצד".
בתקופת הקורונה נפטר מייסד ארגון "מתנת חיים", הרב ישעיהו הבר, וכאשר בן-שושן צפתה בלוויה בטלוויזיה גמלה בה ההחלטה לתרום כליה. "אני זוכרת שהרב לאו הספיד אותו ואמר "אתה עשית את שלך". ופתאום אמרתי לעצמי "וואו, הוא עשה את שלו, עכשיו תורי". וממש הרגשתי שהוא מעביר לי את הלפיד ואמרתי לעצמי שזהו, אני עושה את זה. בשנייה שנפתח הסגר התקשרתי לארגון, והם הפנו אותי לאיכילוב.
"הרבנית הבר אמרה שאף אחד לא עבר את התהליך מהר כמוני. אמרתי לה שאני חייבת לעשות את זה עד יולי, כי בראשון בספטמבר אני חייבת לחזור להיות מורה ולהיכנס לכיתה בשמחה ובצהלה". תוך חודשיים וחצי בן שושן היתה בחדר הניתוח. למחרת היא פגשה האישה שקיבלה את הכליה שלה. "היא ירושלמית, שזה חיבור מדהים בעיני. היא בעיקרון גם מורה, למרות שהיא לא זכתה לעשות את זה פיזית בגלל המחלה, יש לה ילדה קטנה. אחרי שהיא ילדה גילו אצלה אי-ספיקת כליות. 7 וחצי שנים שהיא מחכה לתרומת כליה".
קרן בן שושןקרן בן שושן
קרן בן שושן ונתרמת הכליה
( צילום פרטי )
את יכולה לספר על הניתוח? "אני לא יכולה להגיד שזה קל, אבל זה ממש שווה את זה. שווה כל רגע. מה שליווה אותי היא הידיעה שאני אולי סובלת קצת, אבל מישהי מתחילה חיים חדשים, מתחילה לחלום חלומות, חושבת להיות מורה בירושלים, חוזרת להיות עם הבת שלה, עם בעלה, יכולה לחוות חיים תקינים. אז כל הסבל מבחינתי הוא קטן. עטפו אותי אנשים מדהימים, הצוות פה והמנהלת, כמובן ההורים, המשפחה. ו"מתנת חיים", הרבנית הבר ממש ליוותה אותי אחרי הניתוח בטלפון באופן יומיומי, דאגה כאילו אני הבת שלה. זה היה מדהים".
את הולכת לדבר עם התלמידים שלך על הניתוח? "הם ילדים בכיתה ה', אז אני לא חושבת שאבוא ביום הראשון ואגיד להם "חבר'ה יש לי כליה אחת", אני לא חושבת שהם יבינו את זה. אני צריכה לעשות עם זה משהו תהליכי, בוודאי שאדבר על זה, אנחנו נדבר על הכליות, על המשמעות שלהן, על מה הן נותנות לאדם. מתוך זה אנחנו לאט-לאט נלמד שאדם יכול לחיות עם כליה אחת חיים מצוינים ובריאים, ואני אספר להם על עצמי ומה הביא אותי לזה.
אדבר איתם בעיקר על זה שאני חושבת שהרעיון של האדם הוא לזהות דברים שהוא יכול לתרום בהם, דברים שהוא יכול לתת באמצעותם. אני תרמתי כליה, הם יכולים לעשות דברים אחרים. זה ממש לזהות צורך ולראות אם הוא מתאים לך לחיים וליכולות שלך, צריך פשוט ללכת על זה".
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, איחל בריאות והצלחה לבן-שושן עם פתיחת שנת הלימודים: "מחמם לב לראות את הערבות ההדדית ותרומה לאישה שקרן לא הכירה כלל. אין לי ספק שתלמידיה של קרן ילמדו ממנה, לא רק את חומר הלימוד בצורה מעולה, אלא גם ובעיקר ערכים של נתינה, אהבה ודוגמה אישית".