תלמיד בן 12 מניו יורק נחנק למוות בבית הספר והמשטרה בודקת אם היה קשור לאתגר רשת של אכילת כמות מזון גדולה בבת אחת. במקביל, נערה בת 15 מאוקלהומה מאושפזת במצב אנוש, לאחר שלפי משפחתה השתתפה ב"אתגר בנדריל" ונטלה כמות מסוכנת של תרופה לאלרגיה. אירועים אלו מעלים מחדש לסדר היום את הסכנות באתגרי רשת מסוכנים.
אחד המקרים התרחש בבית הספר Justice Sonia Sotomayor Community School ביונקרס שבמדינת ניו יורק. תלמיד בן 12, ששמו לא פורסם, החל להיחנק במהלך יום הלימודים ואיבד הכרה. צוותי החירום שהוזעקו למקום ביצעו בו פעולות החייאה ופינו אותו לבית חולים, שם נקבע מותו.
לפי הדיווח ב-People, המשטרה המקומית בודקת אם מותו של הילד קשור ל-"One Bite Challenge", אתגר רשת שבו ילדים ובני נוער מנסים להכניס לפה כמות גדולה של מזון בבת אחת. עם זאת, במקרה הזה חשוב להדגיש כי הקשר לאתגר עדיין לא נקבע סופית. מפקח בתי הספר באזור אמר כי הרשויות עדיין לא הגיעו למסקנה באשר לנסיבות המדויקות של האירוע, ולכן בשלב זה ניתן לומר רק שהמשטרה בודקת אם לאתגר היה חלק במותו של הילד.
במקרה אחר באוקלהומה. ליה פרסון, נערה בת 15, מאושפזת במצב אנוש לאחר שלפי משפחתה השתתפה במה שמכונה ברשת "אתגר בנדריל" - אתגר מסוכן שבמסגרתו בני נוער נוטלים כמות גדולה של תרופה אנטי-היסטמינית בניסיון לחוות השפעה פסיכואקטיבית. לפי דיווח ב-People, פרסון סבלה מפרכוסים ומדום לב לאחר שנטלה דיפנהידרמין, החומר הפעיל בבנדריל ובתרופות נוספות נגד אלרגיה.
אביה של הנערה סיפר כי בני המשפחה חשבו תחילה שהפרכוסים קשורים להיסטוריה של אסתמה, אולם בבית החולים התברר כי מצבה חמור בהרבה. לדבריו, בדיקות שנעשו לה הצביעו על היעדר פעילות מוחית. במשפחה אמרו כי הם מקווים שהמקרה שלה ישמש אזהרה להורים ולבני נוער אחרים מפני שימוש מסוכן בתרופות שנמצאות כמעט בכל בית.
הסכנה באתגר הזה אינה חדשה. כבר בשנת 2020 הזהיר מינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, כי נטילה של מינונים גבוהים מהמומלץ של דיפנהידרמין עלולה לגרום להפרעות קצב חמורות, פרכוסים, תרדמת ואף מוות. האזהרה פורסמה אז על רקע דיווחים על בני נוער שהגיעו לחדרי מיון או מתו לאחר שהשתתפו באותו אתגר, שהופץ ברשתות החברתיות. ב-FDA קראו להורים לשמור תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם מחוץ להישג ידם של ילדים ובני נוער, ולהתייחס גם לתרופות "רגילות" כאל חומרים שעלולים להיות מסוכנים מאוד במקרה של שימוש לא נכון.
שני המקרים מצטרפים לחשש רחב יותר סביב אתגרי רשת מסוכנים, שבשנים האחרונות נקשרו לפגיעות קשות ואף למקרי מוות בקרב ילדים, בני נוער וגם מבוגרים. אחד המקרים הקשים היה מותה של ג'קלין בלקוול, ילדה בת תשע מטקסס, שמתה לאחר שלפי משפחתה ניסתה לבצע את "אתגר החנק", המכונה גם "אתגר העילפון" - טרנד מסוכן שבו ילדים ובני נוער מנסים לעצור את זרימת החמצן למוח כדי לגרום לעילפון זמני או לתחושת סחרור.
5 צפייה בגלריה
ג'קלין בלקוול, ילדה בת תשע מטקסס, שמתה באתגר העילפון
(צילום: דף הפייסבוק של Wendi Bass Blackwell)
במקרה אחר, מאמן הכושר והמשפיען הרוסי דמיטרי נויאנזין מת בשנתו לאחר שתיעד במשך שבועות "אתגר השמנה" קיצוני, שכלל צריכה של כ-10,000 קלוריות ביום ועלייה מהירה במשקל. גם בישראל דווח לאחרונה על מקרה מדאיג, כשכוכב הרשת "פיט קרים" התמוטט ופונה באמבולנס לבדיקות רפואיות לאחר שאכל טורטייה באורך חמישה מטרים במסגרת אתגר אוכל בשידור חי; מצבו הוגדר קל.
לצד אלה דווחו גם מקרים רבים של אשפוזים ופגיעות קשות בעקבות אתגרים שכללו חנק, אכילה מופרזת, נטילת חומרים בכמות מסוכנת או פעולות פיזיות אלימות. בחלק מהמקרים הילדים אינם מבינים את הסיכון הפיזיולוגי האמיתי, ובחלקם הם מבינים שמשהו עלול להשתבש - אבל לחץ חברתי, מבוכה, רצון להוכיח אומץ או תקווה להפוך לוויראליים גוברים על שיקול הדעת.
כשהרשת מתגמלת סיכון
מומחי בריאות ילדים מסבירים כי בני נוער פגיעים במיוחד לדינמיקה הזאת. המוח שלהם עדיין נמצא בתהליך התפתחות, בעיקר האזורים האחראים על הערכת סיכונים, ויסות דחפים וקבלת החלטות. כאשר מוסיפים לכך את מנגנוני התגמול של הרשתות החברתיות - לייקים, תגובות, צפיות, תחושת שייכות והפחד להישאר מחוץ לטרנד - מתקבל שילוב שעלול לגרום לילד או נער לעשות דבר שלא היה עושה אילו היה עוצר לחשוב עוד רגע.
גם הפלטפורמות עצמן מכירות בסכנה. טיקטוק ויוטיוב מצהירות כי הן אוסרות פרסום תכנים שמעודדים אתגרים מסוכנים, פגיעה עצמית או שימוש לרעה בחומרים. לפי People, טיקטוק מסרה כי תוכן המעודד התנהגות מסוכנת שעלולה לגרום לפציעה חמורה מפר את כללי הקהילה שלה ומוסר מהפלטפורמה. החברה הוסיפה כי חיפושים הקשורים ל"אתגר בנדריל" מופנים זה כמה שנים לכללי הקהילה ולמשאבי סיוע.
אבל עבור הורים ומחנכים, הסיפור אינו מסתיים בהסרת סרטון. אתגרים כאלה יכולים להתפשט גם דרך קבוצות פרטיות, רמזים, שמות קוד, שיחות בין חברים או חיקוי של ילדים אחרים. לכן מומחים ממליצים לא להסתפק באזהרות כלליות כמו "אל תעשו שטויות ברשת", אלא לנהל עם ילדים ובני נוער שיחה ישירה וקונקרטית: לשאול אילו אתגרים הם רואים, מה מצחיק אותם, מה מפחיד אותם, האם מישהו בכיתה כבר ניסה משהו כזה - ובעיקר להבהיר שאפשר לפנות למבוגר גם אחרי שכבר נעשתה טעות.
במקרה של תרופות, המסר פשוט במיוחד: העובדה שמוצר נמכר ללא מרשם אינה הופכת אותו לבטוח בכל מינון. תרופות נגד אלרגיה, שיעול, כאבים או שינה עלולות להיות מסוכנות מאוד כאשר נוטלים אותן בכמות גבוהה מדי, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. תסמינים כמו בלבול, הזיות, קושי להעיר את הילד, פרכוסים, קשיי נשימה, דופק חריג או אובדן הכרה מחייבים פנייה מיידית לעזרה רפואית.
שני המקרים האחרונים מזכירים עד כמה הגבול בין "אתגר" לבין מצב חירום רפואי עלול להיות דק. עבור ילדים, סרטון ויראלי עשוי להיראות כמו רגע קצר של צחוק, שייכות או אומץ מול חברים. עבור הגוף, לעומת זאת, אין הבדל בין טרנד לבין סכנה אמיתית: מנת יתר היא מנת יתר, חנק הוא חנק, ודקות ספורות עלולות להכריע את התוצאה.
