נער מצפון קרוליינה מת בימים האחרונים לאחר שנדבק בנגלריה פאולרי (Naegleria fowleri), אמבה נדירה המכונה "אמבה אוכלת מוח". מותו אירע ימים ספורים לאחר שילדה בת שמונה מלואיזיאנה בשם ליליאן סמארט מתה מאותו זיהום. האמבה מצויה במים מתוקים חמים, ובהם אגמים, נהרות ובריכות טבעיות, ועלולה לגרום למחלת מוח חריפה שכמעט תמיד מסתיימת במוות.
משרד הבריאות של צפון קרוליינה הודיע כי הנער מת ב-31 באוגוסט. "המשרד עודכן כי הנער שפיתח מחלה נדירה שנגרמה על ידי נגלריה פאולרי מת", נמסר בהודעה, לפי הדיווח ב"גרדיאן". "אנו משתתפים בצערם של בני המשפחה, החברים והקהילה שנפגעו מהאובדן". אמו של הנער, מוניקה מנדוזה, חשפה בעמוד גיוס תרומות ברשת כי בנה הוא מויסס פונסה מנדוזה. היא תיארה אותו בספרדית כ"צעיר מלא חיים שנלחם על חייו בבית החולים, כשהוא בתרדמת", וסיפרה שהתסמין הראשון שממנו סבל היה כאבי ראש חזקים, כך דווח ב-Fox News.
לדבריה, ב-21 באוגוסט היא לקחה את בנה לבית חולים בעיר ברלינגטון לאחר שסבל מתסמינים חמורים, אך הם נשלחו הביתה לאחר בדיקה קצרה. מצבו הידרדר במהירות, ולמחרת בבוקר היא מיהרה איתו לחדר המיון של בית החולים של אוניברסיטת צפון קרוליינה. שם גילו הרופאים כי הוא סובל מזיהום שנגרם על ידי נגלריה פאולרי.
"מאותו רגע חיינו השתנו לחלוטין", כתבה מנדוזה בעמוד גיוס התרומות. "מויסס בתרדמת, והרופאים עושים כל שביכולתם כדי להילחם במחלה ולתת לו הזדמנות לשרוד". תמונות שפורסמו ברשת הראו אותו מורדם ומונשם במיטת בית חולים ומקבל נוזלים בעירוי.
אמבה "אוכלת מוח"
נגלריה פאולרי (Naegleria fowleri) היא אמבה, כלומר יצור חי חד-תאי, החיה במקורות מים מתוקים וחמים. היא אינה נמצאת במי מלח או בבריכות שמתוחזקות ומוכלרות כראוי, לפי משרד הבריאות של צפון קרוליינה. בליעת מים המכילים את האמבה אינה גורמת למחלה, וגם אין הדבקה מאדם לאדם. הסכנה נוצרת כאשר מים מזוהמים נדחפים דרך האף, למשל בקפיצה או בצלילה למים, בסקי מים או בפעילות דומה. משם האמבה עלולה להגיע אל המוח.

הזיהום שנגרם מהאמבה נקרא דלקת ראשונית של קרומי המוח והמוח מאמבה, או PAM. לפי המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן, ה-CDC, המחלה גורמת להרס של רקמת המוח ולבצקת מוחית. יותר מ-97% מהחולים בה מתים מהזיהום.
התסמינים מופיעים בדרך כלל כחמישה ימים לאחר החשיפה, אך עשויים להתפתח בתוך יום עד 12 ימים. תחילה הם כוללים לרוב כאב ראש חזק, חום, בחילה והקאות. בהמשך עלולים להופיע נוקשות בצוואר, בלבול, חוסר התמצאות, דיבור לא ברור, הזיות, פרכוסים ותרדמת. התסמינים הראשונים אינם ייחודיים למחלה, אך מרגע הופעתם הזיהום מתקדם במהירות. רוב החולים מתים בתוך יום עד 18 ימים - בדרך כלל בתוך כחמישה ימים.
האבחון נעשה באמצעות בדיקת נוזל מוחי-שדרתי הנלקח בניקור מותני, ולעיתים נדרשות גם בדיקות מעבדה ייעודיות. הטיפול כולל שילוב של תרופות נגד אמבות ותרופות אנטי-מיקרוביאליות, ובהן אמפוטריצין B, אזיתרומיצין, ריפמפין ומילטפוסין. אלא שמדובר במחלה נדירה מאוד - בארצות הברית מדווחים בדרך כלל על פחות מעשרה מקרים בשנה - ולכן הראיות ליעילותם של הטיפולים מוגבלות. במקרים רבים המחלה מאובחנת לאחר שהאמבה כבר הגיעה למוח וגרמה לנזק נרחב.
מקרים בישראל
גם בישראל תועדו עד היום שלושה מקרי תחלואה באמבה. הראשון אירע ב-2022 והסתיים במותו של גבר בן 36 ממחוז הצפון. ב-2024 אובחנו שני מקרים נוספים - צעיר שמת וילד בן 10 שאושפז במצב קשה. שניהם שהו בפארק המים חוף גיא בכנרת, אך למרות החקירה שנערכה, לא ניתן היה לקבוע בוודאות את מקור ההדבקה.
"ייתכן שלתנאי חום ומיעוט גשמים יש השפעה על התרבות האמבה, אך אין ודאות לגבי מקור ההדבקה בכל מקרה", אומרת פרופ' יעל פארן, מומחית למחלות זיהומיות ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי איכילוב. "האמבה מצויה בדרך כלל במים מתוקים חמים, ובעיקר במים עומדים. היא חודרת לגוף דרך האף, עוברת לאורך עצב הריח עד למוח, ולכן הסיכון קיים בעיקר כשצוללים או כשמים ניתזים אל תוך האף".
פרופ' יעל פארןצילום: מירי גטניו, דוברות איכילובלדבריה, "זו מחלה שכמעט אין לה טיפול יעיל. משתמשים בשילובים שונים של תרופות אנטי-מיקרוביאליות, אך במקרים רבים היא מסתיימת במוות או בנזק מוחי קשה מאוד. ההמלצה היא להימנע מכניסה למקורות מים טבעיים שלא ידוע אם הרחצה בהם מותרת ובטוחה". האמבה פעילה במיוחד בתקופות חמות, כאשר הגשמים מעטים ומפלסי המים יורדים. אגמים ובריכות טבעיות נעשים אז חמים ועומדים יותר - תנאים שבהם היא משגשגת. אם היא חודרת דרך האף ומגיעה למוח, היא עלולה לגרום למחלה קטלנית ששיעור התמותה ממנה קרוב ל-100%.
גורמי הבריאות ממליצים להימנע מצלילה או מקפיצה למים מתוקים חמים, להשתמש באטמי אף או לסגור את האף בעת הכניסה למים, ולהשאיר את הראש מעל פני המים. עוד מומלץ להימנע מהכנסת הראש למעיינות חמים ולמים תרמיים, וכן מהעלאת משקעים מקרקעיתם של אגמים, בריכות ונהרות חמים ורדודים.
מדענים מזהירים כי בעקבות שינויי האקלים האמבה מתגלה גם באזורים בארצות הברית שבהם לא נמצאה בעבר, ונראה שהיא מתפשטת ממדינות הדרום אל המערב התיכון.







