הגל הרביעי כבר פה ועימו וריאנטים חדשים שיוצר נגיף הקורונה, כשאחד החדשים שבהם הוא זן ה"דלתא פלוס". על פי נתוני משרד הבריאות, אותרו לפחות 13 מקרים של הווריאנט החדש וה"משודרג" של זן הדלתא האלים, שהפך לדומיננטי ברוב מדינות העולם.
הדלתא פלוס שונה רק במעט מזן הדלתא המקורי: שניהם מידבקים ביותר, פי אלף מזן הקורונה המקורי שהתגלה בתחילת מגפת הקורונה. זן הדלתא גם גורם ליותר אשפוזים מהזנים האחרים. המוטציות אותן פיתח נגיף הקורונה מצליחות להתחמק ממערכת החיסון גם בקרב מחוסנים, ולחדור בקלות רבה יותר לתאי הגוף.
קראו עוד:

מה ידוע לנו עד כה על זן הדלתא פלוס?

הנגיף הופיע בעולם כבר במרץ 2021, בסמוך לזן הדלתא, ככל הנראה בבריטניה. עם זאת, ייתכן שזן הפלוס נולד דווקא בהודו, מקור מוצאו של זן האב – הדלתא המקורי. ב-22 ביוני הכריז ארגון הבריאות העולמי על זן הדלתא פלוס כ"זן מדאיג" וציין כי הוא מידבק יותר, מתקשר מהר יותר לקולטנים על התא ומערים על מערכת החיסון המנסה להשמידו ללא הצלחה.
כאמור, זן הדלתא פלוס התגלה אצל 13 חולים בישראל, אולם הוא כבר הספיק להתפשט במדינות רבות ובהן קנדה, גרמניה, רוסיה, שווייץ, פולין, פורטוגל, נפאל, יפן, בריטניה וארה"ב. החיסונים עדיין מגינים מפני מחלה קשה מזן הדלתא והדלתא פלוס, אולם הם מגלים יכולת מופחתת למנוע הדבקה. מסיבה זו, שוקלים בישראל מתן זריקת דחף שאמורה לעורר מחדש את מערכת החיסון לתגובה חזקה יותר גם נגד הווריאנט.
1 צפייה בגלריה
מוטציה של קורונה
מוטציה של קורונה
החיסונים עדיין מגינים מפני מחלה קשה מזן הדלתא והדלתא פלוס, אולם הם מגלים יכולת מופחתת למנוע הדבקה
(צילום: Shutterstock)
במקביל, בחברות החיסונים כבר עובדים על גרסאות חדשות של חיסוני הקורונה: פייזר ומודרנה סיימו לפתח חיסון מעודכן גם נגד הווריאנטים החדשים ויתחילו בשבוע הבא בניסויים שיבדקו את בטיחות החיסונים המעודכנים ואת יעילותם. הניסויים יהיו הפעם קצרים יותר מהמחקר הראשון, שנמשך חודשים ארוכים.
זן הדלתא פלוס שונה מזן הדלתא המקורי במוטציה נוספת (עיוות גנטי) הנמצאת במיקום הקרוי K417N הממוקם במעטפת החלבונית של הקורונה, ה"ספייק פרוטאין". המיקום הזה של מוטציות קיים גם בזנים קודמים על חלבון המעטפת, והוא בעל חשיבות רבה, כיוון שהוא קובע את מידת ההיצמדות של הנגיף לקולטנים על גבי תא החולה שנדבק בנגיף.
הקישור הזה בין הנגיף לבין תא הנדבק, מאפשר לנגיף לחדור בקלות רבה לתאי הריאות, הלב, הכליות והמעיים. מרגע שהנגיף נצמד לקולטן, הוא משנה אותו למצב של "פתוח" או "סגור". המוטציה K417N מסייעת לחלבוני המעטפת של נגיף הקורונה להגביר את הסיכוי "לפתוח" את מעטפת תא הנדבק, וכך לחדור אל התא.
היום כבר ידוע, שהמוטציות כנראה מתחוללות בגופם של לא-מחוסנים, המכונים בקרב מומחים "בתי חרושת לייצור ווריאנטים". הדרך היחידה לעצור את היווצרותם, היא לעצור את המגפה – כלומר להתחסן
עכשיו קל להבין מדוע מחוסנים עדיין נדבקים בזן הדלתא וזן הדלתא פלוס – אך חולים פחות: המוטציה מאפשרת לנגיף להתחמק ממערכת החיסון בשלב ההדבקה הראשון. הווירוס נצמד לקולטן, "פותח" את השער שלו וחודר לתא. זוהי בדיוק ההדבקה. הנגיף מתחיל להתרבות, אך אז נכנסת מערכת החיסון לפעולה, ומשמידה אותו ביעילות. וכך, המחוסנים אמנם עדיין נדבקים – אך לא לוקים במחלה קשה.
ומדוע נגיף הקורונה מייצר מוטציות? לא מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים כל הזמן, כחלק מתהליך אבולוציוני שאמור להגביר את הישרדותם ואת התאמתם לתנאי הסביבה המשתנים. המוטציות אמורות לגרום לנגיפים להדביק יותר בקלות ולהיעשות עמידים יותר כדי שיוכלו להתפשט ככל האפשר. על פי השערות שעדיין לא הוכחו, המוטציות הנוכחיות התפתחו אצל חולי קורונה כרוניים, שטופלו בתרופות אנטי-ויראליות או בנוגדנים. וירוס הקורונה לא הושמד, כך שהמחלה הממושכת הספיקה ליצור זנים חדשים ואלימים.
היום כבר ידוע, שהמוטציות כנראה מתחוללות בגופם של לא-מחוסנים, המכונים בקרב מומחים "בתי חרושת לייצור וריאנטים". הדרך היחידה לעצור את היווצרותם, היא לעצור את המגפה – כלומר להתחסן. בזכות טכנולוגיית ה-mRNA, חברות פייזר ומודרנה הודיעו שניתן לבצע עדכון של חיסון לכל מוטציה בתוך שישה שבועות. העדכון הבא צפוי בעוד כמה חודשים. ועד אז, אין דרך אחרת לעצור את ההדבקות – מלבד להתחסן, בשתי המנות – וכנראה גם במנה השלישית בקרוב.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא קורונה והכתב הרפואי של ynet