"אני מעריך שהירידה בתחלואה מתקרבת", אומר היום (ג') לאולפן ynet פרופ' ערן סגל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן. "לפני כשלושה שבועות הערכנו שהעלייה תימשך שלושה שבועות ואחריה נראה ירידה. עכשיו זה קורה, ממש לפי התחזית".
קראו עוד:
לדבריו, קצב ההתפשטות בישראל דומה למה שקורה בעולם. "מבחינת מספרי מאומתים יומי, אנחנו נמצאים במקום השני בעולם, עם 10% בדיקות חיוביות, מתחת לאירלנד", אומר פרופ' סגל. "יש יותר מ-500 אלף איש מאומתים בגל האומיקרון, שזה כמו המספר שהיה בגל הדלתא. מכיוון שמספר האנשים שנדבקים בפועל, גדול יותר פי שלושה-ארבעה, להערכתי, ממספר המאומתים - אני מעריך שעד עכשיו נדבקו באומיקרון כמיליון וחצי עד שני מיליון ישראלים. זה אמור להביא אותנו למקדם הדבקה 1 ולהתחיל להביא לירידה בתחלואה. כל הנתונים האלו מעידים שההגעה לשיא תהיה ממש בימים הקרובים, ואז תגיע ירידה". למרות שאין עדיין נתונים רשמיים, ההערכה היא כי התמותה בגל הזה נמוכה יותר מהגלים הקודמים.
1 צפייה בגלריה
בדיקות קורונה לילדים בירושליםבדיקות קורונה לילדים בירושלים
בדיקות קורונה לילדים בירושלים. "אם יתברר שההערכות שלנו היו נכונות, אפשר יהיה להקל בנושאים רבים, כולל התו הירוק", אומר פרופ' סגל
(צילום: AFP)
לשאלה אם גם בבתי החולים אפשר להתחיל לנשום לרווחה, לאור ההערכה שלא יהיה גידול דרמטי במספר החולים קשה, השיב פרופ' סגל: "בינתיים נמשיך לראות גידול, כי יש עיכוב מסוים בין העלייה במספר המאומתים לעלייה במספר החולים קשה. עם זאת, לא נראה שנעבור את השיא של מספר החולים קשה בבתי החולים - 1,200, בגל השלישי. אנחנו גם רואים שהמאושפזים שוהים בבית החולים זמן קצר יותר לעומת מה שראינו בגל הדלתא. זה תומך בהערכה שהאומיקרון גורם לתחלואה פחות קשה".
בדיון השתתף גם פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, שנשאל מה דעתו על קיצור הבידוד לחמישה ימים. תשובתו: "זה עניין של ניהול סיכונים. מסתכנים. מאומתים מסתובבים חופשי, וזה לא המצב האידיאלי, אבל אתה לא רוצה לנטרל אנשים. אתה גם רואה את הסיוט שהורים עוברים עם בתי הספר והגנים שלא פועלים".
פרופ' סיריל כהן: "התפקיד היחיד של התו הירוק עכשיו הוא לעודד אנשים להתחסן. אתה לא בהכרח מוגן במקומות שאליהם אתה נכנס. אנשים בסיכון צריכים להתמגן. מי שלא התחסן, שיתחסן. מי שלא חייב ללכת למקום מסוים – שלא ילך"
לדעתו, המספר הגדול של הנדבקים גרם למצב שלתו הירוק אין כיום משמעות רבה. "ממילא רובנו נפגוש את האומיקרון, או שכבר פגשנו בו", אומר פרופ' כהן. "התפקיד היחיד של התו הירוק עכשיו הוא לעודד אנשים להתחסן. זה לא שאני מעודד מישהו ללכת להידבק בכוונה: אני רק אומר שאתה לא בהכרח מוגן במקומות שאליהם אתה נכנס. אנשים בסיכון צריכים להתמגן. מי שלא התחסן, שיתחסן. מי שלא חייב ללכת למקום מסוים – שלא ילך".
פרופ' סגל הוסיף: "מתחילת גל האומיקרון אמרנו שלא ניתן יהיה להאט משמעותית את ההתפשטות ללא צעדים דרסטיים שאף אחד לא רוצה בהם. אם נעבור את הגל הזה בשלום מבחינת בתי החולים, נבין שבאמת לא היה צורך בצעדים כאלו. הזמן שקנינו בהתחלה - עיכוב של שבועיים-שלושה אחרי העולם - איפשר לנו את המרחב הזה של ניהול סיכונים אחראי. עכשיו אנחנו צריכים לחכות שבוע-שבועיים, ואם יתברר שההערכות שלנו היו נכונות, אפשר יהיה להקל בנושאים רבים, כולל התו הירוק".
ד"ר ארז ברנבוים, מנהל בית החולים אסותא אשדוד, שדיווח על מצב התחלואה בבית החולים והתייחס למצוקת כוח האדם ולקיצור הבידוד, אמר: "יש לי כרגע 40 חולי קורונה מאושפזים, ועוד חמישה נמצאים בחדר המיון ומחכים לאשפוז. זו מגפה, אבל היא שונה ממגפת הדלתא, וטוב שכך". צפו בדבריו: