דאגות יומיומיות לגבי כסף, תשלום חשבונות ואפילו היכולת לשים אוכל בריא על השולחן אינן עניין נפשי בלבד: מחקר רחב היקף מצא כי מצוקה חברתית-כלכלית, ובעיקר לחץ כלכלי ואי-ביטחון תזונתי, קשורה להזדקנות מואצת של הלב, לעיתים בעוצמה דומה ואף גבוהה מזו של גורמי סיכון רפואיים מוכרים כמו יתר לחץ דם וסוכרת.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Mayo Clinic Proceedings, ניתח נתונים של יותר מ-280 אלף מבוגרים שפנו לטיפול ב"מאיו קליניק" בין השנים 2023-2018, מילאו שאלון על גורמים חברתיים-כלכליים בחייהם ועברו אק"ג במסגרת הטיפול.
3 צפייה בגלריה
לפי המחקר, לחץ כלכלי ואי-ביטחון תזונתי עלולים לגרום ללב "להזדקן"
(צילום: Shutterstock)
ד"ר אליאס חילו, קרדיולוג בכיר במערך הצנתורים של המרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית, מסביר כי בשנים האחרונות מצטברת עדות ברורה לכך שלגורמים חברתיים יש השפעה ישירה על בריאות הלב ועל קצב ההזדקנות שלו. לדבריו, קשיים חברתיים, חוסר ביטחון כלכלי, אי ביטחון תזונתי ואף קשיים בניידות אינם רק רקע לחיים, אלא גורמים שמשפיעים בפועל על "גיל הלב" – ויכולים להאיץ או דווקא להאט את תהליך ההזדקנות, בדומה להשפעה של פעילות גופנית.
לדבריו, כשם שפעילות גופנית, תזונה טובה ותמיכה חברתית פועלות לטובת הלב, כך גם מצוקה מתמשכת פועלת בכיוון ההפוך. "המוח והמצב הנפשי משפיעים באופן ישיר על מערכת הלב וכלי הדם", הוא אומר, "ויכולים להאיץ את ההזדקנות הלבבית או, במצבים אחרים, להאט אותה".
ד"ר אליאס חילוצילום: פרטיד"ר חילו מציין כי המחקרים הקיימים, ובהם גם המחקר הנוכחי, מבוססים ברובם על תצפיות רחבות היקף שמראות קשר ברור בין תנאי חיים לבין הזדקנות הלב. "השלב הבא", הוא מסביר, "הוא לעבור ממחקר תצפיתי למחקר התערבותי – ולבדוק אם שיפור יזום של תנאים חברתיים, כלכליים ותזונתיים יכול בפועל להאט את הזדקנות הלב ולשפר את בריאות המטופלים לאורך זמן".
"הגיל הלבבי": מה זה אומר?
החוקרים לא הסתפקו בבדיקה אם לאדם יש או אין מחלת לב. במקום זאת הם השתמשו בטכנולוגיה שמעריכה את "הגיל הלבבי" לפי אק"ג שמנותח בעזרת בינה מלאכותית (AI-ECG), והשוו בין גיל הלב המשוער לבין הגיל האמיתי, כדי לבדוק אם הלב "מבוגר" יותר מהצפוי.
המסקנה המרכזית הייתה ברורה: מבין כל גורמי החיים שנבדקו, שניים בלטו במיוחד בקשר להזדקנות מואצת של הלב - לחץ כלכלי ואי-ביטחון תזונתי, כלומר חוסר ודאות לגבי היכולת להשיג מזון בכמות ובאיכות מתאימות. מעבר לכך, החוקרים מצאו כי לגורמים חברתיים-כלכליים הייתה תרומה משמעותית לניבוי הזדקנות הלב, ולעיתים אף גדולה מזו של גורמי סיכון רפואיים מוכרים.
החוקרים בדקו גם את הקשר לתמותה לאורך תקופת מעקב ממוצעת של כשנתיים, ומצאו כי תחומים מסוימים של מצוקה חברתית-כלכלית, ובמיוחד לחץ כלכלי במשאבים, נקשרו באופן מובהק לסיכון גבוה יותר למוות - גם לאחר התאמה לגורמי סיכון רפואיים.
3 צפייה בגלריה
אק״ג שנותח בעזרת בינה מלאכותית אפשר לחוקרים להעריך את “הגיל הלבבי” ואת השפעת הלחץ הכלכלי על הלב
(צילום: Shutterstock)
"כשמדברים על הזדקנות לבבית מתכוונים לשינויים במערכת הלב וכלי הדם – למשל כלי דם שנעשים נוקשים יותר ושינויים בתפקוד שריר הלב – שמעלים לאורך זמן את הסיכון למחלות לב", אמרה ל-CNN ד"ר ליאנה וון, רופאת חדר מיון ופרופסורית משנה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
לדבריה, לחץ כרוני מפעיל שוב ושוב את מערכות הסטרס בגוף: "הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין משפיעים על לחץ הדם, קצב הלב, תהליכי דלקת וחילוף החומרים. כשהחשיפה ללחץ נמשכת לאורך זמן, נוצר עומס מצטבר על הלב וכלי הדם, שמדמה תהליכי הזדקנות טבעיים ופוגע בבריאות הלב".
למה לחץ כלכלי משפיע כל כך על הלב?
ד"ר וון הדגישה כי לחץ כלכלי שונה מלחץ נקודתי, כמו עומס זמני בעבודה או דד-ליין קצר. "מדובר לרוב בלחץ מתמשך שמלווה את היום-יום, עם דאגות קבועות לגבי תשלום חשבונות, יציבות דיור, הוצאות רפואיות, חובות או הצורך לתמוך בבני משפחה - ולחץ כזה כמעט אי אפשר פשוט 'לכבות'", אמרה.
לדבריה, מאחר שכסף משפיע כמעט על כל תחום בחיים, ללחץ כלכלי יש אפקט מצטבר: הוא עלול לפגוע באיכות השינה, לצמצם את היכולת לקנות מזון בריא או לקבל טיפול רפואי בזמן, ולהשאיר פחות מרחב לפעילות גופנית ולמנוחה. השילוב של כל אלה, היא מסבירה, מעלה בהדרגה את הסיכון לבריאות הלב.
המשמעות אינה שמחלות לב הן גזירת גורל עבור מי שנמצא במצוקה כלכלית. כפי שהדגישה ד"ר וון, לחץ כלכלי מעלה את הסיכון, אך אינו קובע מראש את מצב הבריאות. לדבריה, יש צעדים משמעותיים שאפשר לנקוט כדי לצמצם נזק - הן ברמה האישית והן במסגרת מערכת הבריאות.
3 צפייה בגלריה
לחץ כלכלי הוא חלק מתמונת הסיכון, וראוי שרופאים יתחשבו בו בעת קבלת החלטות טיפוליות
(צילום: Shutterstock)
המסר המרכזי שעולה גם מהמחקר וגם מהדברים שאמרה הוא שלצד בדיקות רפואיות, תרופות וטיפול בגורמי הסיכון המוכרים, חשוב להתייחס גם לתנאי החיים עצמם. לחץ מתמשך, חוסר ביטחון כלכלי ומצוקה יומיומית אינם רק רקע לחיים, אלא חלק מהתמונה הבריאותית הכוללת, ויש להם השפעה ממשית על בריאות הלב.
הבסיס לשמירה על בריאות הלב נשאר זהה וכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ובריאה ללב, שמירה על משקל תקין, הימנעות מעישון, איזון לחץ דם, כולסטרול וסוכר, ובדיקות שגרה - משום שרבים מגורמי הסיכון מתפתחים בלי סימנים מוקדמים. מעל כל אלה, מדגישה ד"ר וון, יש להתייחס גם ללחץ כרוני כאל גורם בריאותי בפני עצמו. לדבריה, כלים כמו שינה מספקת, תרגול מיינדפולנס וחיזוק קשרים חברתיים יכולים לסייע לרכך את תגובת הגוף ללחץ ולהעניק תמיכה נוספת לבריאות הלב.
ד"ר וון סבורה שלחץ כלכלי צריך להיכנס לשיקולים הרפואיים כמו כל גורם סיכון אחר, למשל רקע משפחתי או אורח חיים: "אין ציפייה מרופא לפתור למטופל בעיות כלכליות, אבל כן חשוב לשאול, להבין את המציאות שבה הוא חי, לחבר אותו לגורמי סיוע כשאפשר, ולהתאים את הטיפול כך שיהיה בר-ביצוע", אמרה לרשת CNN. לדבריה, מצוקה מתמשכת עלולה גם לפגוע בהתמדה בנטילת תרופות וביישום המלצות רפואיות, ולכן חשוב להביא אותה בחשבון.
