אחרי חודשים ארוכים של קיפאון בהכשרת נהגי תחבורה ציבורית, שרת התחבורה מירי רגב תביא הבוקר (שלישי) לאישור הממשלה רפורמה מקיפה במערך בדיקות הכשירות הרפואית לנהיגה, שמטרתה לעקוף את צוואר הבקבוק שנוצר במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) שפועל תחת משרד הבריאות. המרב"ד מספק שירות חשוב לאנשים עם מוגבלויות שרוצים לנהוג. בשנה שעברה פורסמו ב-ynet עדויות קשות על בירוקרטיה אינסופית, תיקים שהולכים לאיבוד, פקסים במקום מחשב ותורים ארוכים כאורך הגלות.
על פי הצעת ההחלטה, המדינה תעבור ממודל ריכוזי, שבו רק רופאי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) מוסמכים לקבוע כשירות רפואית לנהיגה, למודל חדש שיאפשר הסמכה של רופאים וגופים רפואיים נוספים ברחבי הארץ. מטרת המהלך היא להרחיב משמעותית את פריסת נקודות הבדיקה, לקצר את זמני ההמתנה ולצמצם את העיכובים שפגעו ישירות בהכשרת נהגים חדשים ובהחזרת נהגים לכביש.
3 צפייה בגלריה
שרת התחבורה מירי רגב מנסה לפתור את הבעיה החמורה באמצעות הפרטת השירות
(צילום: שלו שלום)
כיום, כל נהג המבקש רישיון לרכב ציבורי או כבד נדרש לעבור בדיקה רפואית במרב"ד, אך עומס הפניות והפריסה המצומצמת הובילו לזמני המתנה ממושכים במיוחד - שמגיעים לשנה ואף לשנתיים. לפי גורמים בענף, העיכובים הדרמטיים במתן האישורים הובילו לכך שבוטלו כל ההכשרות של נהגי התחבורה הציבורית ומאות מועמדים שרצו להיכנס לענף נאלצו לוותר ולבחור במקצוע אחר. "צוואר הבקבוק" במענה לפניות אל המרב"ד העמיק את המחסור בנהגים בתחבורה הציבורית ובענף התובלה, וזאת בזמן שחסרים כ-5,000 נהגים בענף. מחסור זה משפיע מדי יום על איכות השירות בתחבורה הציבורית - איחורים, אי-הגעה של אוטובוסים, מחסור בנהגים וחוסר יכולת לתגבר ולשפר קווים.
הרפורמה של משרד התחבורה מציעה להפריד בין האחריות הרפואית לאחריות התפעולית: משרד הבריאות יקבע את הקריטריונים הרפואיים ויפקח על הגופים, בעוד משרד התחבורה יהיה אחראי על התפעול, מערכות המידע והקשר מול הנהגים. הרופאים שיוסמכו יפעלו מחוץ למערכת הבריאות הציבורית, אך תחת פיקוח והנחיות המדינה. בנוסף, התשלום עבור הבדיקות יועבר ישירות לגופים הרפואיים, וסכום האגרה צפוי לרדת לעומת המצב כיום.
עד להשלמת הרפורמה, שתימשך כשמונה חודשים עם אפשרות להארכה, יופעל מודל ביניים: בדיקות הכשירות יבוצעו באמצעות ספק חיצוני ורופאים במיקור חוץ, עם מכסה של עד 1,000 בדיקות בחודש. במקביל, משרד התחבורה יקבע סדרי עדיפויות לנבדקים, בניסיון למקד את המענה בקבוצות המועמדים החיוניות ביותר.
בהצעה נכתב כי הרפורמה היא חלק משינוי תפיסתי רחב יותר בתפקיד משרד הבריאות, שלפיו המשרד לא אמור לשמש כנותן שירותים ישיר לציבור בתחומים מסוג זה, אלא להתמקד בקביעת מדיניות, רגולציה ופיקוח. בהתאם לכך, האחריות לביצוע הבדיקות עצמן תוסט לגורמים חיצוניים, בעוד המדינה תשמור על שליטה מקצועית באמצעות קביעת תבחינים, בקרה שוטפת ואישור הגופים הרפואיים. שינוי זה נועד גם להפחית עומסים ממערכת הבריאות הציבורית ולייעל את השירות לציבור הנהגים.
ההצעה כוללת גם היבט כלכלי משמעותי: כיום האגרה עבור הבדיקות משולמת למדינה, אך במודל החדש התשלום יועבר ישירות לגופים הרפואיים שיבצעו את הבדיקות, כאשר המדינה תישאר עם חלק קטן בלבד לכיסוי העלויות האדמיניסטרטיביות. בתקופת המעבר, 90% מהאגרה יועברו למשרד הבריאות למימון הבדיקות, ו-10% יישארו בידי משרד התחבורה. המהלך נועד ליצור תמריץ להגדלת היצע הבדיקות, אך גם מעורר שאלות בדבר הפיקוח על המחירים ואיכות השירות בשוק שייפתח לתחרות.
עוד מוצע כי אם בתום תקופת המעבר לא יושלם המערך החדש, האחריות תועבר למשרד התחבורה, שיפעיל את השירות באמצעות ספקים חיצוניים. כאמור, ההצעה מגיעה על רקע מחסור מתמשך בנהגי תחבורה ציבורית ומשאיות, בעיה שהחריפה בשנה האחרונה. זמני ההמתנה לבדיקות רפואיות הפכו לגורם שמעכב באופן ישיר את הכשרת הנהגים ופוגע בתפקוד ענף התחבורה כולו, הנחשב לתשתית חיונית למשק. במשרד התחבורה מקווים שאישור הרפורמה יסמן נקודת מפנה, שתאפשר לחדש את זרימת הנהגים לענף ולשפר את השירות עבור ציבור הנוסעים.
