צליאק, אחת המחלות האוטואימוניות הנפוצות בעולם, נותרה עד היום ללא טיפול תרופתי מאושר, והמענה היחיד שעומד לרשות החולים הוא הימנעות מוחלטת ולכל החיים מגלוטן. חברת טבע דיווחה בצהריים (רביעי) על תוצאות ביניים חיוביות מניסוי קליני שעשוי לשנות את התמונה: נוגדן ניסיוני בשם TEV-'408 שפותח במעבדות החברה בנתניה עמד ביעד המרכזי שהוצב לו והגן על המעי הדק מפני הנזק שגורם הגלוטן, כבר לאחר הזרקה אחת.
הניסוי, שנמצא עדיין בעיצומו, הוא בשלב 2a - שלב ביניים: החלק המוקדם של הפאזה השנייה מתוך שלוש בדרך לאישור. הוא תוכנן כניסוי אקראי ומבוקר פלצבו (תרופת דמה), והשתתפו בו 50 מבוגרים החולים בצליאק ומקפידים על תזונה נטולת גלוטן, שבתחילת המחקר רירית המעי שלהם הייתה כמעט תקינה. כל אחד מהם קיבל מנה בודדת של הנוגדן TEV-'408 בהזרקה תת-עורית, וכעבור שבועיים החל בתקופה של שישה שבועות שבמהלכה נחשף לגלוטן מדי יום. מטרת החשיפה המבוקרת הזו, המכונה "אתגר גלוטן", הייתה לבחון אם הנוגדן אכן מגן על המעי מפני הנזק.
כעבור שמונה שבועות, בתום החשיפה, נמדד היעד המרכזי של הניסוי: היחס בין גובה הסיסים לעומק הקריפטות ברירית המעי - מדד מקובל לנזק, שנבדק בביופסיה. ככל שהיחס יורד, הנזק חמור יותר. בקבוצת הפלצבו נרשמה ירידה ממוצעת של 0.88 נקודה במדד, לעומת ירידה מתונה בהרבה, של 0.43 נקודה בלבד, בקבוצת התרופה. לפי טבע, מדובר בהבדל מובהק סטטיסטית ובעל משמעות קלינית, שמצביע על כך שהנוגדן ריסן את הנזק שגרם הגלוטן.
במדד נוסף, של עוצמת הדלקת במעי, הפער היה בולט אף יותר: בקבוצת הפלצבו עלתה צפיפות תאי הדלקת בשיעור ניכר, ואילו בקבוצת המטופלים היא כמעט לא השתנתה. גם בתסמיני מערכת העיכול, שאותם דיווחו המשתתפים עצמם ביומן ייעודי, נרשמו ציונים נמוכים יותר בקבוצה שקיבלה את התרופה. הנוגדן היה סביל, ולפי החברה לא זוהו עד כה אותות בטיחות.
"עד היום, תזונה נטולת גלוטן הייתה האפשרות היחידה עבור אנשים החיים עם צליאק, אך גם מטופלים שהקפידו עליה המשיכו לעיתים לסבול מתסמינים, מנזק למעי ומהשפעה משמעותית על חיי היומיום שלהם", אמר ד"ר אריק יוז, סמנכ"ל בכיר, ראש מחקר ופיתוח גלובלי והמנהל הרפואי הראשי של טבע. "התוצאות מדגישות את הפוטנציאל להתקדם מעבר להתמודדות עם החשיפה לגלוטן ולטפל במחלה במקורה הביולוגי, והן מחזקות את הביטחון שלנו במיקוד בחלבון IL-15 כדרך להפחית את הנזק שגורמת מערכת החיסון למעי".
שתי מחלות - חלבון אחד
מאחורי הנוגדן עומד כאמור סיפור פיתוח ישראלי חלוצי פורץ דרך. TEV-'408 התגלה במעבדות טבע ופותח בשלביו הפרה-קליניים בישראל, ובהם אתר המחקר והפיתוח הוותיק של החברה בנתניה, שבו מועסקים יותר מ-400 חוקרים. גם ניהול הפרויקט מרוכז בישראל. ענבל בן-אליעזר, דירקטורית ומנהלת צוות במחלקה הפרה-קלינית של טבע, שהובילה חלק מהעבודה בשלב זה, תיארה בעבר בריאיון ל-ynet את הרעיון שבבסיס הטיפול. לדבריה, בצליאק תאים של מערכת החיסון שנמצאים במעי "יוצאים מכלל שליטה והורסים את דופן המעי בצורה לא מבוקרת" לאחר חשיפה לגלוטן, והנוגדן שפיתחה טבע נועד לחסום את החלבון שמניע את התהליך הזה ולהחליש את התגובה הדלקתית.
ענבל בן-אליעזר, דירקטורית ומנהלת צוות במחלקה הפרה-קלינית של טבע
(צילום: באדיבות טבע)
התוצאות בצליאק אינן עומדות לבדן. את אותו נוגדן בוחנת טבע במקביל גם במחלת העור האוטואימונית ויטיליגו, ושם היא מתכוונת להתקדם לשלב 2b בעקבות תוצאות ביניים מעודדות. שתי המחלות שונות זו מזו לחלוטין בביטוי הקליני - צליאק פוגעת במעי, ויטיליגו גורמת להופעת כתמים לבנים בעור - אך במרכז שתיהן עומד מנגנון חיסוני משותף שבו מעורב החלבון IL-15. טבע מקווה שהנוגדן יוכל לשמש בסיס לטיפול במגוון מחלות שמערכת החיסון מעורבת בהן, גישה שהיא מכנה "צבר מוצרים במוצר אחד" (pipeline-in-a-product).
בבסיס הפיתוח עומד גם היגיון כלכלי. בינואר האחרון חתמה טבע על הסכם מימון עם חברת ההשקעות Royalty Pharma, שלפיו היא זכאית לקבל עד 500 מיליון דולר להאצת הפיתוח של הנוגדן. על פי הערכת האנליסט דניס דינג מבנק ההשקעות ג'פריס, פוטנציאל המכירות של התרופה בצליאק לבדה מוערך בכ-1.5 מיליארד דולר בשנה - סכום שאף עולה על ההערכות בנוגע לוויטיליגו. במאי 2025 העניק מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לנוגדן מעמד Fast Track בהתוויה לצליאק, מסלול שמיועד לתרופות הנותנות מענה למחלה חסרת פתרון מספק ומאפשר לזרז את הפיתוח והאישור.
מטבע נמסר כי ניתוחים נוספים מהניסוי עדיין נמשך, וכי בכוונת החברה להציג נתונים נוספים בכנס מדעי בעתיד.
צליאק היא מחלה אוטואימונית כרונית שבה חשיפה לגלוטן - חלבון המצוי בחיטה, בשעורה ובשיפון - מפעילה תגובה חיסונית שפוגעת ברירית המעי הדק ומשבשת את ספיגת המזון. אצל חלק מהחולים היא מתבטאת בכאבי בטן, שלשולים, עייפות וחוסרים תזונתיים, ואצל אחרים כמעט ללא תסמינים. המחלה משפיעה על כ-1% מאוכלוסיית העולם, אך רבים מהחולים כלל אינם מאובחנים. הטיפול המקובל היחיד הוא הקפדה קפדנית ולכל החיים על תזונה נטולת גלוטן, שאצל רוב החולים מביאה לשיקום רירית המעי - אך גם היא אינה מונעת תסמינים אצל כולם.
קראו עוד בנושא זה:
