שיטת ניטור קורונה במי שפכים בוצעה בישראל: חברת "קנדו" לניטור שפכים בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון והטכניון, הצליחו לאתר היום (ה') נגיפי קורונה במי שפכים בעיר אשקלון, שנבחרה לשמש כמוקד לביצוע פיילוט ישראלי. השיטה המהירה עשויה לסייע לעצור את התפשטות הקורונה באזורים נגועים, שכן תוצאותיה יכולות להקדים תוצאות החקירות האפידמיולוגיות.
כיום קיימות בעולם מעל תריסר קבוצות מחקר שעורכות בדיקות במי שפכים בחיפוש אחר מידע שיוביל להבנה טובה יותר של התחלואה בקורונה באותם אזורים. עד כה, נמצאו עקבות של נגיף הקורונה במי שפכים בהולנד, בארצות הברית ובשבדיה. עוד באפריל, חוקרים חשפו נוכחות שרידי נגיפי קורונה בנמל התעופה סכיפהול שבאמסטרדם ארבעה ימים בלבד אחרי שהתגלה המקרה הראשון של הנגיף בהולנד כולה. בנוסף, RNA של הנגיף אותר במי שפכים בעיר ההולנדית אמרספורט עוד לפני גילויו של החולה הראשון במקום.
היום, כאמור, הכריזה חברת קנדו על תוצאות הפיילוט שנערך באשקלון, שם הצליחה החברה לאתר ראיות לווירוס במערכת הביוב של העיר. ממצאי המחקר, שנערך בכל רחבי העיר, הצביעו על יכולת לאיתור מוקדם של מוקדי התפרצות, עד לרמת השכונה ואף הרחוב.
העיר אשקלון נבחרה כאתר הניסוי כיוון שמספר המקרים המאומתים בה נמוך יחסית. אולם במהלך הפיילוט נמצאו ממצאים שונים לחלוטין: כמות גבוהה של שאריות וירוס נמצאו במי הביוב, ששימשו כאמצעי לגילוי מוקדם של התפרצות בשכונה בעיר.
ניטור מי ביוב קורונהניטור מי ביוב קורונה
ניטור מי ביוב לנגיף קורונה בעיר אשקלון
(יח"צ)
בישראל, אימצו החוקרים שיטה בינתחומית לפיתוח טכנולוגיית הניטור של זרם הביוב, שמתחילה במוקד השפכים ומתקדמת "נגד הזרם" לכיוון העיר עצמה. הטכנולוגיה של קנדו עושה שימוש במערך חיישנים שהוצבו בפתחי ביוב רבים בעיר, לצד שימוש באלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית.
במהלך הפיילוט, נעשה שימוש בניתוח מי שפכים תעשייתיים, וכך הסיקו החוקרים מה הוא מספר הנדבקים בקורונה על ידי שימוש במידע הזמין, כולל לקיחה בחשבון של גורמים כמו רכיבים במי הביוב העשויים להשמיד את הווירוס וקצב הזרימה שמדלל את ריכוזו במים.
על פי הידוע, וירוס הקורונה נמצא גם בהפרשות המעיים, אולם אין עדויות להדבקה פקו אוראלית - כלומר מחשיפה ליציאות או ממזון מזוהם. ככל הנראה הנגיף אינו יכול לגרום להדבקה דרך מערכת העיכול, אלא רק באמצעות רסיסי רוק הנפלטים ממערכת הנשימה של אדם נגוע, והנקלטים בלוע או באף של אדם אחר. עם זאת, הולכת וגוברת ההערכה שניתן להשתמש בממצאי נוכחות וירוס הקורונה בהפרשות לאיתור אזורים נגועים.
השימוש בשיטת ניטור נגיף הקורונה במי השפכים נמצא עדיין בשלבים ראשוניים. עוד קיים צורך להבין היטב מהי כמות הנגיף שמשתחררת מאדם בודד בצואה, על מנת שניתן יהיה להסיק בצורה טובה כמה נדבקים מייצגים הריכוזים שמתגלים בביוב. בנוסף, על המדענים לגלות מהו סף הרגישות של הבדיקות - כלומר, מתחת לאיזה ריכוז הנגיף לא יתגלה בבדיקה אפילו אם הוא קיים בביוב.
זיהוי קורונה במי הביוב: ככה זה עובד
(צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)
כך או כך, אין ספק שיש לבדיקה כזו יתרונות רבים. הראשון שבהם הוא הגילוי המוקדם: כידוע, תסמיני הקורונה עלולים להופיע עד 14 יום לאחר ההדבקה, זמן שבמהלכו האדם לא יודע שהוא נגוע בנגיף ועלול להפיץ אותו לאנשים רבים בסביבתו. בצואה, לעומת זאת, נמצא כי הנגיף מופיע כבר כעבור 3 ימים מההדבקה, מה שמאפשר לבצע פעולות מהירות יותר לבידוד מוקד ההדבקה, שיכולות לצמצם משמעותית את התפשטות המחלה באזור, כמו הטלת סגר או עוצר ממוקד.

ניטור מי הביוב: יאפשר טיפול מדויק

בין החוקרים שהשתתפו בפיילוט היו מומחים לווירולוגיה, הנדסת מים, רפואה, אפידמיולוגיה, ביוסטטיסטיקה ומומחים לבריאות הציבור. החוקרים הצליחו לכמת את המידע שנאסף ולתאר במדויק את הממצאים האפידמיולוגיים והסביבתיים. ממצאי הפיילוט, כאמור, עשויים לספק לרשויות יכולת איתור מוקדמת של התפרצויות קורונה ועשויים לסייע בצמצום אזורי סגר. זיהוי מוקדם של מוקדי התפרצות יאפשרו טיפול מדויק בהרבה ואף עשוי למנוע סגרים נרחבים.
"זיהוי שאריות קורונה במי ביוב הוא מאתגר ביותר, בשל החומרים הרבים הקיימים במים כגון פסולת תעשייתית, העשויים לדלל ואף להרוס את שאריות הווירוס", אומר הפרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "המתודולוגיה הייחודית שלנו אפשרה לנו לגלות ולאתר את הווירוס ולחשב את הריכוז שלו תוך התחשבות באותם חומרים הקיימים במים.
"באמצעות אינטגרציה עם ממצאים אפידמיולוגיים, הצלחנו לאתר במדויק את מוקדי ההתפרצות. הממצאים שלנו יאפשרו לרשויות לנקוט בפעולות לצמצום התפרצויות בעתיד. הגישה המדעית-בינתחומית בה נקטנו תמשיך לסייע במיגור הקורונה ומחלות אחרות".
"ניטור מי הביוב הוא כמו בדיקת דם לעיר שלמה", מוסיף ארי גולדפרב, מנכ"ל קנדו. "הממצאים הראשוניים והמבטיחים מהפיילוט שלנו, מראים שהמערכות המתקדמות שלנו לניטור שפכים יכולות לסייע באיתור מוקדם של התפרצויות ואף לגלות את חומרתן. ביחד עם שותפינו מאוניברסיטת בן-גוריון והטכניון, הדגמנו שביכולתנו לספק לרשויות תובנות שעל-פיהן ניתן לפעול ולהתריע על מוקדי התפרצות - אפילו לפני שתושביהם מפתחים תסמינים. התקווה שלנו היא שנצליח לסייע לערים ברחבי העולם למנוע סגרים נרחבים ולסייע בטיפול של התפרצויות בעתיד".