משרד הבריאות הזהיר הבוקר (ה') את הציבור מפני רכישה ושימוש בפפטידים לא-חוקיים (שרשראות קצרות של חומצות אמינו), שנמכרים ללא פיקוח כחומרים להזרקה או לבליעה ועלולים להיות מסוכנים מאוד. החומרים משווקים כפתרון לירידה במשקל, לפיתוח גוף, להצערת העור (אנטי-אייג'ינג) ולשיפור ביצועים בספורט, אף שאינם מאושרים לשימוש בישראל.
בין החומרים המשווקים: BPC-157, GHK-Cu, CJC-1295 ו-TB-500, וכן רטטרוטייד (Retatrutide), תרופת הרזיה שנמצאת בשלבי ניסויים קליניים והשיגה תוצאות מצוינות בטיפול בהשמנה. היא טרם אושרה לשיווק בישראל.
לפי משרד הבריאות, שימוש בחומרים האלה ממקורות לא מפוקחים עלול לגרום נזקים בריאותיים חמורים, ובהם פגיעה בכבד ובכליות, הפרעות הורמונליות, שיבושים ברמות הסוכר בדם, תגובות אלרגיות וזיהומים. חומרים שמיוצרים או נארזים בלי בקרה עלולים גם להכיל מזהמים או רכיבים מסוכנים שאינם מצוינים על האריזה.
האזהרה מצטרפת לאזהרות שפרסמו רשויות הבריאות בקנדה ובאוסטרליה, והיא מגיעה על רקע הפופולריות הגוברת של זריקות ההרזיה, שלצידה התפתח בשנים האחרונות שוק שחור של מוצרים לא חוקיים.
מתרופה לסוכרת לזריקת הרזיה
"אם בעבר פחות התייחסו להשמנה כמחלה, וניסו להתמודד איתה בעיקר באמצעות ירידה במשקל, הרי שעם השנים הבינו שהשמנה היא מחלה מורכבת ושירידה במשקל אינה משימה פשוטה", מסבירה ד"ר ליאת ברזילי יוסף, מומחית לרפואה פנימית ולאנדוקרינולוגיה ומנהלת המרפאה לטיפול בהשמנה במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית. "חלק מהמטופלים זקוקים לתמיכה נוספת, שכוללת גם טיפול תרופתי לצד שינוי באורח החיים".
לדבריה, במשך שנים היו הטיפולים התרופתיים בהשמנה מוגבלים, וחלק מהתרופות אף הוסרו מהמדפים בשל תופעות לוואי וסיכונים בריאותיים. פריצת הדרך הגיעה בשנים האחרונות עם התרופות ממשפחת ה-GLP-1, שפותחו במקור לטיפול בסוכרת. "מדובר בתרופות שפועלות באמצעות מנגנונים הקשורים להורמונים שמופרשים ממערכת העיכול ומשפיעים, בין היתר, על מרכזי הרעב והשובע במוח", מפרטת ד"ר ברזילי יוסף. "כשהבחינו שמטופלים עם סוכרת שקיבלו את התרופות האלה ירדו גם במשקל, החלו במהרה לחקור את יעילותן גם בקרב אנשים שחיים עם השמנה ואינם סובלים מסוכרת".
פפטידים לא-חוקיים המשווקים להרזיה ולפיתוח גוף
(צילום: משרד הבריאות)
כיום משווקות כמה תרופות מוכרות לטיפול בהשמנה, בהן וויגובי ומונג'רו, ותרופות נוספות שמבוססות על מנגנונים דומים נמצאות בשלבי פיתוח ומחקר. "הטיפולים המאושרים כיום נבדקו באלפי מטופלים במסגרת מחקרים קליניים, תחת רגולציה קפדנית ומעקב אחר תופעות לוואי", מדגישה ד"ר ברזילי יוסף.
אלא שלצד ההתקדמות הרפואית, המחיר הגבוה של התרופות מקשה על רבים להשיג אותן, במיוחד את מי שאין להם כיסוי בביטוח המשלים של קופת החולים או בביטוח בריאות פרטי. "מדובר בתרופות שיכולות לעלות מאות ואף אלפי שקלים בחודש כשאין כיסוי ביטוחי", אומרת ד"ר ברזילי יוסף. "חשוב להבין שזו לא זריקה שמקבלים שבועיים ומסיימים, אלא טיפול כרוני שנמשך חודשים, שנים ולעיתים אף כל החיים".
לא כולם מקבלים את הטיפול
את הפער בין הביקוש למחיר ממלא שוק לא מפוקח, שבו נמכרים חומרים שמוצגים כתרופות להרזיה. אחד מהם הוא רטטרוטייד, שעליו הזהיר משרד הבריאות: תרופה שעדיין נבחנת במחקרים קליניים וטרם קיבלה אישור מהרשויות הרגולטוריות.
גם שאלת הזכאות לטיפול, היא אומרת, עלולה לדחוף אנשים לערוצים לא-מפוקחים. "יש כאן עניין של רגולציה. לא כולם מקבלים את הטיפול כמו שהיו רוצים. יש כמובן משמעות לאישורים האלה, שנועדו להגן על המטופלים. במצב כזה אפשר להבין איך נוצר שוק שחור, כשאנשים מנסים להשיג את החומרים האלה בדרכים אחרות".
ד"ר ליאת ברזילי יוסףצילום: אורית וילנרסכנה נוספת בקנייה ממקורות לא מפוקחים נוגעת לתנאי האחסון: לדברי ד"ר ברזילי יוסף, תרופה רגישה לטמפרטורה שאינה נשמרת כנדרש עלולה לאבד מיעילותה. "אלה תרופות שמבוססות על חלבונים, וחלקן חייבות להישמר בקירור, בדומה לתכשירי אינסולין ולחלק מהתרופות שמשמשות בטיפולי פוריות. יש להקפיד על תנאי האחסון. אני זוכרת מקרה שבו הגעתי לבית מרקחת והודיעו לי שאין מקרר זמין, ולכן אי אפשר לקנות שם תרופות מהסוג הזה. עד כדי כך זה חשוב".
ד"ר ליאת ברזילי יוסף: בסופו של דבר, מי שפונים לחומרים האלה עושים זאת לעיתים מתוך רצון לחסוך בעלויות או לעקוף את מגבלות הרגולציה, בלי להבין את הסיכון הבריאותי שכרוך בכך. אני מקווה שמערכת הבריאות מודעת לנושא ומנסה להנגיש את הטיפול ולהתחשב באוכלוסייה שזקוקה לו
מעבר לכך, היא מציינת, חומרים לא מפוקחים עלולים לחשוף את המשתמשים לסיכונים בריאותיים נוספים. "הפיתוי לרדת במשקל גדול מאוד, אבל הדרך עלולה להיות מורכבת. יש אנשים שחושבים שהם יכולים להשתמש בחומרים אחרים כדי לרדת במשקל מהר. בעבר, למשל, היו מי שהשתמשו בהורמוני בלוטת התריס כדי להאיץ את חילוף החומרים ולרדת במשקל, אלא שחומרים כאלה עלולים לגרום לבעיות לב משמעותיות ולהפרעות בקצב הלב".
היא מוסיפה שכאשר משתמשים בחומרים לא מפוקחים להרזיה, לא תמיד אפשר לדעת איך הם פועלים ומה יהיו ההשלכות. "חומר שיכול להאיץ את חילוף החומרים עלול לגרום נזק משמעותי גם לאיברים אחרים, ובהם הלב. הייתי נזהרת מאוד מצריכת מוצרים כאלה. אדם שבאמת דואג לבריאותו צריך לחשוב טוב לפני שהוא מכניס לגוף כל מיני חומרים שעלולים לפגוע במערכות אחרות".
הטיפול שיכול לחסוך תחלואה
ד"ר ברזילי יוסף סבורה שהדרך לצמצם את התופעה עוברת דרך מערכת הבריאות עצמה. "בסופו של דבר, מי שפונים לחומרים האלה עושים זאת לעיתים מתוך רצון לחסוך בעלויות או לעקוף את מגבלות הרגולציה, בלי להבין את הסיכון הבריאותי שכרוך בכך. אני מקווה שמערכת הבריאות מודעת לנושא ומנסה להנגיש את הטיפול ולהתחשב באוכלוסייה שזקוקה לו".
האם המחיר של זריקות ההרזיה בישראל דוחף אנשים לשוק השחור?
(צילום: KaterynaBorodina / shutterstock)
לדבריה, "השמנה היא מחלה משמעותית שפוגעת בבריאות הפיזית והנפשית של המטופלים. אני פוגשת מטופלים שהטיפול בהשמנה פתר להם כל כך הרבה בעיות אחרות, ולכן אני מאמינה מאוד שצריך להנגיש את התרופות ככל האפשר, וכמובן בצורה נכונה ועם מעקב רציף. זה טיפול שיכול למנוע תחלואה אחרת, ומערכת הבריאות תחסוך הרבה כסף אם תטפל כמו שצריך במטופלים שסובלים מהשמנה".
משרד הבריאות קרא לציבור לרכוש תרופות ותוספי תזונה רק במקומות המאושרים לכך, ולהימנע מקניית חומרים ותרופות ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט לא מוכרים. מי שחווה תסמינים או חושש מפגיעה בריאותית בעקבות השימוש מתבקש לפנות בהקדם לטיפול רפואי ולעדכן את הצוות המטפל איזה חומר נטל. על מכירה או שיווק של החומרים האלה אפשר לדווח למוקד "קול הבריאות" בטלפון 5400*.
